בשבע מהדורה דיגיטלית

שכחו אותם בבית

בתחילת החודש הבא אמורה להתכנס הוועדה שיכולה לאשר הקמת יישוב חדש לתושבי מגרון, חמש שנים אחרי שגורשו מבתיהם.

שמעון כהן , ב' באלול תשע"ז | עודכן: 07:48

מוגדר כרגע כאתר לא חוקי. היישוב הזמני של תושבי מגרון
מוגדר כרגע כאתר לא חוקי. היישוב הזמני של תושבי מגרון
צילום: אורן נחשון, פלאש 90

לעקורי מגרון נמאס מתפקיד המנומסים והסבלניים שרואים כיצד חמש שנים אחרי עקירתם מבתיהם עדיין לא אושרה התב"ע להקמת יישוב הקבע שלהם.

בעוד כשבועיים תתקיים ישיבה נוספת של ועדת התכנון העליונה של המינהל האזרחי. שם, עם קצת רצון טוב מצד ראשי המערכת, ניתן לאשר בקלות את התב"ע המדוברת, ולהניע סוף סוף את הקמת היישוב שראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב להקים להם עוד בטרם פונה ונהרס היישוב שבו גרו.

מאתר הקרוואנים הצפוף בגבעת היקב שבתחתית רכס מגרון, שם הן מתגוררות, מנסות 52 משפחות היישוב להחזיר לתודעה הציבורית את מצוקתן, שעד כה נענתה רק בהבטחות ממוחזרות של שרים, סגני שרים וחברי כנסת. "נגמר לנו האמון בפוליטיקאים. הבנו שאנחנו צריכים להילחם", אומרת אלישבע רזווג, תושבת היישוב, "מדובר באותו ראש ממשלה שכיהן כשפינו אותנו, מדובר בחברי כנסת ושרים שחלקם עדיין מכהנים, ובכל זאת שום דבר לא קורה. במשך השנתיים הראשונות היינו עסוקים בהתאוששות מטראומת הפינוי ובניסיון לבנות לעצמנו אי של שפיות, אבל מיד אחר כך הבנו שההבטחות לא בדרך לביצוע".

כשרזווג מדברת על הבטחות היא לא מתכוונת רק להצהרות הפוליטיקאים שנשמעו בעצרות התמיכה וברכבת ביקורי האהדה שבהם נשבעו חברי כנסת ושרים אמונים למקום ולאנשים, אלא להחלטת ממשלה שעל פיה בתוך שנתיים אמורים היו עקורי היישוב להיכנס לבתי קבע. ההחלטה נשארה במגירה והתושבים בבתי העראי.

"כל השלבים המוקדמים הסתיימו, כל הבג"צים, האפשרות לערער, אישורי התב"ע, הכול הסתיים. עכשיו כבר אי אפשר לסבן אותנו. הכול כבר מאושר. חסרה רק החתימה של ראש הממשלה, אבל הוא מעכב אותה בלי סיבה. אנחנו מרגישים ששכחו אותנו ונשארנו תקועים באתר הזמני. אחרי ענייני המשפט והביורוקרטיה שהוסדרו, אנחנו מבינים שהמלחמה שנשארה היא רק בזירה הפוליטית ובאהדת הציבור. למלחמה הזאת אנחנו יוצאים כשהצעדים הראשונים הם קמפיין חוצות, פנייה לחברי הכנסת והשרים, ותזכורת לגבי ההבטחות שלהם עצמם. בימים אלה ממש אנחנו שוקלים את הצעדים הבאים".

בין ההבטחות שרזווג מדברת עליהן אפשר למצוא את דבריו של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, שקבע כי "חלה עלינו חובה מוסרית וערכית לדאוג לאחינו, מפוני מגרון, ואני משוכנע שכך ייעשה במהרה". כך גם דבריו של השר זאב אלקין, השר למורשת וירושלים, שהיה גורם משמעותי במשא ומתן בין הממשלה לתושבי מגרון טרם פינויָם מההר. אלקין הביע את מחויבותו האישית ואמר: "כמי שתמך בכל כוחו במאבק של אנשי מגרון, אין לי ספק שלא ניתן להסכים לסחבת בקידום בניית הקבע עבורם וחובת הממשלה לקדם אותה במהירות האפשרית". זה מכבר הצהיר שר התיירות יריב לוין כי כחלק מהמחויבות המוסרית כלפי התושבים שנעקרו "הגיעה השעה לאשר את בניית היישוב ולהקים לתושבים מבני קבע". שר המדע, השר אקוניס, הזכיר בשעתו ש"הבטחות שלטוניות חייבים לקיים, נקודה", כלשונו. שר החינוך נפתלי בנט הכריז כי ידאג לקיומן של ההבטחות לאנשי מגרון, וברוח זו גם שרת המשפטים איילת שקד מצאה לנכון לקבוע כי "כחברי הממשלה מחויבים אנו לדאוג שההבטחות שניתנו לתושבי מגרון יקוימו כבר עכשיו".

הדברים הללו מצטרפים לדבריהם של שרים וחברי כנסת רבים נוספים שהתבטאו באופן דומה, אך בפועל חלפו חמש שנים וחלום בית הקבע עדיין נראה רחוק. "הארעיות היא הקושי האמיתי", אומרת רזווג. "הרי גם כשהיינו למעלה, במגרון המקורית, חיינו רובנו בקרוואנים, אבל כשהילדים שהיו כאן הופכים לנערים ואנחנו עדיין בלי בתי קבע ובלי התחלה של בתי קבע, זו תחושה קשה. קהילה צריכה קביעות ושורשים".

רק בן-דהן לא מתחמק

החלטת הממשלה על הקמת מגרון הזמנית כללה מתן תב"ע (תוכנית בניין ערים) זמנית לשנתיים, מתוך הנחה שבתוך שנתיים ייבנו בתי הקבע בסמוך לאתר הזמני. לאחר שתמו השנתיים ודבר לא התקדם, הוארכה התב"ע הזמנית לשנתיים נוספות שגם בהן לא התרחש דבר. "אחרי ההארכה לשנתיים נוספות אין עוד אפשרות בחוק להארכה נוספת", מסביר צבי גילה, חבר מזכירות היישוב, ואומר: "למעשה, מאז שנגמרו השנתיים הנוספות אנחנו מוגדרים כאתר לא חוקי בהיעדר תב"ע".

גילה מזכיר כי בכינון הקודם של מועצת התכנון העליונה (מת"ע) לא מצאו הגורמים הרלוונטיים לנכון להכניס את יישוב הקבע של מגרון לאישורי המועצה, כשלטענת תושבי מגרון מדובר בהנחיות שהגיעו מלשכת ראש הממשלה. כעת מחכים התושבים לראות אם יוכנס היישוב שלהם לדיון בישיבת המועצה הקרובה שתתקיים במהלך חודש ספטמבר. "אין היום שום בעיה משפטית או תכנונית לאשר את בניית היישוב, את כל הפרוצדורות והתהליכים עברנו כולל ההפקדה להתנגדות. זהו, היום אין שום התנגדות ואין שום מניעה לתת תוקף לתב"ע ולאפשר בנייה מיידית".

במקביל לקמפיין הפרסומי שחושף ומזכיר את ההבטחות שקיבלו, בעיקר למי שנתן אותן, נפגשים התושבים עם השרים וחברי הכנסת. חלק מהשרים, כך מתברר, היו משוכנעים שהיישוב כבר נבנה, ומצאו את עצמם מופתעים לשמוע על הסחבת הבלתי הגיונית בדרך למימוש ההבטחה השלטונית. "נפגשנו עם אחד השרים שפשוט אמר לנו ישירות: 'תשמעו, אני פשוט מתבייש שלא הצלחנו לקדם את התב"ע. אין שום סיבה שזה לא יקרה'".

ואולי ההסכמה להתמקם באתר זמני היא שהייתה בעוכריהם? אולי היא זו שגרמה לפוליטיקאים לשכוח ולזנוח אותם מתוך תחושה רגועה שיש להם איפה להניח את הראש? אולי אם היו מתמקמים ברחוב לא היו נשכחים? רזווג לא שוללת את ההיגיון שבשאלה, אבל מזכירה שההחלטה לעבור לאתר ארעי לא הייתה של התושבים, פרט להבנה שבלי האתר הארעי שהוקם הקהילה הייתה מתפרקת. "כשפינו אותנו לא הבנו עד כמה זה קשה ולא פשוט. היום אנחנו מבינים את המשמעות לקהילה, מה עובר עליה וכמה קשה לשרוד ולהמשיך להיאבק על מבני הקבע".

את הלחץ שלהם מתכוונים העקורים לכוון "לכולם, שרים וחברי כנסת מכל המפלגות. הגיע הזמן שכל מי שמציגים את עצמם כאוהבי ארץ ישראל גם יוכיחו את זה", אך הדגש הוא בכיוונו של ראש הממשלה, מי שהיה אחראי להבטחות שהתפוגגו. "הוא הרי לא רוצה לצאת מי שהורס יישובים בארץ ישראל, אז הוא רק צריך לתת את החותמת שלו בשביל זה".

לקראת פרסום הכתבה פנינו לכמה וכמה מחברי הכנסת והשרים כדי לקבל את התייחסותם לשכחת מגרון ולטענות התושבים, אולם נתקלנו בשורת התחמקויות, מה שעשוי להעיד על מבוכת מקבלי ההחלטות, או אולי על רמת נחישותם להביא קץ למצוקת העקורים.

מי שבניגוד לאחרים בחר שכן להגיב לדברים הוא סגן שר הביטחון, חבר הכנסת הרב אלי בן-דהן, שאמר כי "לצערנו במהלך הדרך מאז ההריסה המיותרת של היישוב מגרון, היו עיכובים ביורוקרטיים ומשפטיים רבים שמנעו את הקמת היישוב החדש כפי שהובטח על ידי המדינה בקדנציות קודמות. בחודשים האחרונים השקענו במשרד הביטחון מאמצים רבים כדי לפתור את הבעיות שעיכבו את הקמת היישוב, והיום נותר רק אישור של הדרג המדיני לעניין". סגן השר הוסיף והביע תקווה "שבישיבת מועצת התכנון העליונה שתתקיים בשבועיים הקרובים יאושר היישוב החדש".