מחיר למסתכן

מנכ"ל 'באמונה' מבקר את תכנית מחיר למשתכן, רואה בה כזו הגורמת לעליית מחירים ומציג תכנית חלופית הכוללת בנייה מאסיבית ביו"ש.

שמעון כהן , ב' באלול תשע"ז

מי ישלם את המחיר למשתכן? שר האוצר כחלון
מי ישלם את המחיר למשתכן? שר האוצר כחלון
צילום: פלאש 90



טוען....

הבשורה הכלכלית שהציב שר האוצר כחלון, מיזם 'מחיר למשתכן' והגרלת הדירות ברחבי הארץ, היא אכן הפתרון למחירי הדיור הגבוהים?

על הסוגיה הזו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם מנכ"ל חברת 'באמונה', ישראל זעירא, המבקר את מהלכיו של כחלון על אף שהחברה שלו היא בין החברות הקבלניות ששותפות למיזם.

לדבריו של זעירא הדרך בה נוקט כחלון על מנת לפתור את מצוקת הדיור אינה הדרך הנכונה. "הכול משחק של היצע וביקוש. יש צורך רב בדירות לזוגות צעירים, בעיקר במגזר החרדי. אין מספיק היצע, לא כי חסר קרקע אלא בגלל הבירוקרטיה שגורמת לשנים רבות שחולפות בין הרגע שיזם נכנס למכרז ועד סופו".

לדבריו קמפיין מחיר למשתכן רק מעמיס על מספר הזוגות המבקשים לרכוש דיור, שכן רבים מהם היו נכנסים למעגל מבקשי הרכישה במועד מאוחר יותר, אך כאשר הם ניצבים מול 'מחיר למשתכן' הם ממהרים להיכלל במעגל מבקשי הדיור ולמעשה מגדילים את הלחץ. "הם הופכים כל זוג צעיר מצרכן שקונה בזמן שמתאים לו, למי שנמצא ביחס היסטרי לקנות דירה גם במקום שלא מתאים לו ובכך הוא הופך למשקיע".

"זוג צעיר אמנם קיבל מתנה מהמדינה בגובה של מאתיים או שלוש מאות אלף שקלים, אבל באופן עמוק מבחינת השוק הגברת את הביקושים מבלי להגדיל את ההיצע. התוצאה היא שהשוק ממשיך ללחוץ כלפי מעלה והמחירים עדיין גבוהים".

זעירא מעיד כי הסטטיסטיקות המדברות על ירידה במחירי הדיור אינן נכונות שכן קבלן הבונה יחידות דיור במחיר הנמוך של 'מחיר למשתכן' בונה במקביל גם יחידות דיור מחוץ למסגרת זו ומחירן של אותן יחידות דיור רק יילך ויעלה, בין השאר משום שהקבלן יבקש לאזן את המחירים ולהגיע לרווח מקסימאלי ככל שיוכל.

לטעמו של זעירא הדרך לפתור את הבעיה היא הדרך בה נקט בימי כהונתו כשר השיכון, אריאל שרון. היה זה בשנות התשעים כאשר שרון הורה על קיצור תהליכים ביורוקרטיים ותהליכי תכנון שונים ולמעשה הביא לבנייתן של אלפי יחידות דיור בין אם ביהודה ושומרון ובין אם באזורים אחרים ברחבי הארץ.

עם זאת מוסיף זעירא ומציין כי יתכן ויש מקום למחיר למשתכן במקומות ממוקדים, אך לא במבנה הנוכחי שבו קבלנים עדיין אינם יודעים אילו דירות יבנו וכבר הלקוחות מתקשרים לברר פרטים אודות הדירה בה זכו בהגרלה.

לדבריו הפתרון הנכון כולל בין השאר בנייה מאסיבית ביהודה ושומרון, בנייה שתוריד את הלחץ ממקומות כמו ירושלים וגוש דן. "ביו"ש קיימת הקפאה רבת שנים, דווקא בערים הגדולות כמו אריאל, מעלה אדומים, גוש עציון, ביתר ועוד. אלו מקומות שהיו יכולים להוריד את הלחץ מירושלים. המגזר החרדי, אם היה מקבל בביתר וקרית ספר כמה עשרות אלפי יחידות זה היה מוריד לחץ ממוקדים אחרים שמתייקרים בגלל מחסור עצום בדירות. בניה באריאל מורידה לחץ מכפר סבא ורעננה".

זעירא מזכיר את מחיר הקרקע ביהודה ושומרון, מחיר השואף לאפס וממילא מוריד משמעותית את מחירי הדיור, עובדה שגם בכוחה להפוך את הבנייה באיו"ש לרלוונטית במיוחד עבור זוגות צעירים. לדבריו בימים בהם היה שפע של בנייה ביהודה ושומרון הלחצים שוחררו וממילא גם המחירים ירדו.

"כמות הדירות שנבנית ברחבי ישראל קטנה מדי ולא מצליחים לתכנן קרקעות חדשות כי אין למדינה הרבה קרקעות באזורי הביקוש. ניתן לכאורה לפתור את הבעיה בבניה במקומות מרוחקים, אבל אפשר במקומות הרבה יותר קרובים כמו אריאל, מעלה אדומים גוש עציון וביתר, אבל יש הקפאה ארוכת שנים שלא נפתרה בעידן נתניהו".

לקראת סוף הדברים נשאל זעירא אם המחירים הזולים להם התחייבו חברות הבנייה במסגרת 'מחיר למשתכן' עלולים להביא לקריסתן של חברות בנייה בינוניות וקטנות. לדבריו "יש בהחלט סכנה כזו. בשנתיים האחרונות התמוטטו לא מעט חברות ביצוע, חלקן מפורסמות ומוכרות שהיו טובות. יש גם חברות אלמוניות יותר שהתמוטטו והדבר גרם לעלייה במחירי הביצוע. השוק הזה של קבלני הביצוע הוא מאוד מסוכן ובהחלט קיימת סכנת התמוטטות.

''דייר ממוצע לא יכול לנבא איזו חברה תתמוטט ואיזו תישאר. מצד שני יש מנגנון שמגן עליו, אבל אנחנו עשויים לראות עוד התמוטטויות של חברות. במקביל יש את קבוצות הרכישה שנאלצות לרכוש קרקעות באזורי הביקוש הגבוהים ביותר, ולכן נמשיך לראות קבוצות רכישה באזורי תל אביב ירושלים ושאר המקומות היקרים".