אהבת ישראל, אחדות ישראל

ג' באלול יום פטירת רבם של ישראל מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. על תולדותיו וסיפורים משבחיו ומעלותיו.

אברהם מלמד , ב' באלול תשע"ז

הרב קוק
הרב קוק
צילום: ארכיון בית הרב

ג' באלול הוא יום פטירת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל גדול חכמי ישראל בתקופה האחרונה, ומי שייסד את הרבנות הראשית לישראל, והיה רבה הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל (משרת הראשון לציון הייתה קיימת כבר 200 שנה קודם לכן).

להלן מעט דברים על הנשמה הגדולה אשר נשלחה על ידי ריבונו של עולם כדי להאיר לעם ישראל את הדרך בדור של שיבת העם לארצו, דור הגאולה.

הרב נולד בט"ז באלול תרכ"ה בעיירה גרייוא בליטא, לאביו הרב שלמה זלמן קוק, ומילדותו ספג תורה קדושה ויראת שמים, מצד אמו היה מיוחס למשפחה של חסידי חב"ד ולכן גם בילדותו היה שומע מאמרים בתורת בעל התניא. ואף אומרים שהכיפה שהייתה לראשו הייתה ירושה במשפחה ממעיל שלבש האדמו"ר הצמח צדק מלובביץ'.

בימי בחרותו למד בישיבת וולוזי'ן, שם מספרים כי בשנה אחת שהיה שם עבר 17 פעמים על הש"ס בעיון. וכן מספרים שהיו ימים שהיה לומד בהם שישים דף גמרא בעיון. ראש הישיבה הגאון הרב נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוזי'ן, התבטא עליו 'כי כדאי היה שישיבת וולוז'ין תתייסד בשביל בחור אחד כזה'.

בהיותו כבן עשרים נשא לאשה את בתו של הגאון האדר"ת הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, מי שהיה לימים רבה של ירושלים.

בשנת תרמ"ח התמנה להיות רבה של זוימל עיירה קטנה במחוז ליטא, וזאת לבקשת החפץ חיים שאמר עליו 'כי הוא צריך להיות רב בישראל' (למרות רצונו להמשיך לשבת כאברך ולעסוק בתורה יומם ולילה). לאחר מכן נתמנה להיות רבה של בויסק.

בהיותו כבן 40 קיבל הזמנה מקהילת יפו לבוא ולכהן כרבה של יפו והמושבות בארץ ישראל. ולבקשה לעלות לארץ ישראל ארץ חמדה שאליה השתוקק כל ימיו, לא יכל לסרב, למרות שהייתה זו עזיבה של עיר גדולה בחו"ל על מנת לכהן כרב של עיר קטנה בארץ ישראל. עם עלייתו ארצה בכ"ח אייר תרס"ד ליפו, החל בפעילות לקרוב לבבות אצל החלוצים של הדור החדש, הרב קוק זצ"ל ראה בבנים שהתרחקו המכונים 'חילוניים' (הוא התנגד למונח 'חופשים' כלפי האנשים שהתרחקו מתורה ומצוות כי כולנו יהודים, וכולנו שייכים לתורה) 'תינוקות שנשבו' שיש לקרבם לתורת ישראל מתוך אהבה. הוא גם לימד עליהם זכות גדולה שהם עוסקים בבניין יישוב ארץ ישראל. ותמיד חיפש ללמד זכות וסנגוריא על כלל ישראל.

בשנת תרע"ד מסיבה רפואית נאלץ לעזוב את הארץ ויצא לאירופה והתכוון להשתתף בוועידת רבני אגודת ישראל העולמי, כדי להשפיע על ההנהגה הרוחנית של אגודת ישראל שתעורר את אלפי יהודים שומרי מצוות לעלות מהגולה לארץ, ובכך להשפיע על הציביון היהודי בארץ ישראל. אך בעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה, התבטלה האסיפה, הרב קוק נשאר בשוויץ שהייתה ארץ ניטרלית, ושם שהה כשנתיים, לאחר מכן קיבל הזמנה מקהילת לונדון לבוא לכהן כרב העיר. שם בהשגחה אלוקית הוא היה בדיוק בזמן שבו דנו בגורל ארץ ישראל, והייתה לו השפעה שיכירו בזכות עם ישראל על ארץ ישראל, וכתוצאה מכך הוכרזה 'הצהרת בלפור' המפורסמת שיש לתת לעם היהודי אישור להקים מדינה בארץ ישראל.

לאחר סיום המלחמה, שב למשוש חייו לארץ הקודש, אך הפעם פנו אליו גם אנשי ירושלים שיבוא לכהן כרבם, והתעורר וויכוח בין אנשי יפו שרצו שישוב אליהם לבין אנשי ירושלים, שרצו שהרב קוק יכהן כרב אצלם, בסופו של דבר הכריע הרב קוק לעלות לירושלים, כי שם המקום המרכזי של כלל ישראל. ואכן בג' באלול תרע"ט עלה הרב קוק לכהן בקודש כרבה של ירושלים, ובדיוק 16 שנה לאחר מכן בג' באלול תרצ"ה עלתה נשמתו למרומים.

בתקופה זו ייסד את שני המפעלים הגדולים בחייו, הרבנות הראשית המרכזית לישראל שתרכז את כל ענייני התורה בארץ וכן תאחד את כל הרבנים תחת דגל אחד. וכן ישיבה מרכזית בירושלים שממנה יצאו גדולי תורה להורות ולהרביץ תורה בעם ישראל. ישיבה שבמשך השנים כונתה בשם 'מרכז הרב' . ישיבה שבה לראשונה שמו דגש מלבד לימוד גמרא והלכה, גם על לימוד יסודות האמונה ולמדו ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי וספרי מהר"ל.

הרב קוק מלבד היותו פוסק הלכה ומשיב בכל תחומי ההלכה לשואלים מהארץ ומחו"ל, תשובות אלו לוקטו בספריו 'אורח משפט' 'דעת כהן' עזרת כהן' ועוד, היה מגדולי המקובלים בדור האחרון, הוא למד קבלה עוד בחו"ל אצל בעל 'הלשם שבו ואחלמה', וכן הרבה לעסוק בתורת הקבלה ובתורת האר"י ועל פיה הבין ברוח הקודש את המהלכים הפנימיים המתרחשים בדורנו, דור עקבתא דמשיחא, דור המעבר מגלות לגאולה. הוא הסביר כי ארץ ישראל נבנית תחילה בחומר שזה בחינת 'משיח בן יוסף' על ידי אנשים שהתרחקו מהתורה, אך הסוף מובטח כי תיבנה הרוח וכל ישראל ישובו בתשובה, ואז יופיע האור של משיח בן דוד.

סיפורים מתולדותיו:

בילדותו, היה ישן עם כיפה, וכשנפלה הכיפה מראשו היה מתעורר בבכי. לא יכל לישון בלי כיפה.

כבר מילדותו ניכרה בו אהבה עצומה לארץ ישראל, והיה עורך משחק עם חבריו מעין צעדה שבה היו שואלים הילדים 'לאן צועדים?' והרב קוק משיב 'לארץ ישראל'.

כשהיה בחור בישיבה, הייתה מונחת על מיטתו מנורת 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד' שיזכור תמיד את יראת ה' לנגד עיניו.

כשהיה אוכל היה תמיד מתנדנד, שאלו את אימו, 'מדוע אברהם יצחק מתנדנד בעת שהוא אוכל? והיא השיבה אברהם יצחק תמיד לומד, גם כשהוא אוכל, הוא בלימוד'.

הרב חרל"פ, מגדולי הצדיקים בירושלים שהיה תלמידו המובהק מי שהיה רבה של שכונת 'שערי חסד' בירושלים, וראש הישיבה לאחריו, מספר שהתקשר אל הרב קוק, כשבא פעם ליפו מסיבה רפואית, ושהה שם בחג השבועות ושמע את הרב קוק אומר את הפיוט של 'אקדמות' כפי שנהוג בקהילות אשכנז לפני הקריאה בתורה, ומאותו רגע החליט שהוא יהיה רבו. ועוד סיפר שלפני כן היה עובד את ה' בדרך של שבירה, צומות וסיגופים, אך לאחר שהכיר את הרב קוק החל לעבוד את ה' בעיקר בדרך של 'עשה טוב' להוסיף כח בעבודת ה', בבניין ולא בשבירה.

הצדיק הירושלמי הרב אריה לוין מספר שפעם אחת טייל עם הרב קוק ביפו ובעודם מדברים בדברי תורה בטעות תלש צמח, ואמר לו הרב: 'מעודי לא תלשתי צמח בבריאה שיש לו מלאך שאומר לו גדל' והיה זה מוסר לרבי אריה לוין.

הרב קוק היה ידוע באהבת ישראל המיוחדת שלו גם כלפי מתנגדיו, מחוגי הקנאים בירושלים שהתנגדו לו ולרבנות הראשית לישראל. פעמים רבות שנזקקו לעזרה, עזר וסייע להם כאילו מעולם לא רדפו אותו.

הרב קוק כידוע דגל באחדות ישראל, ובחדרו היו תלויים תמונות של שני גדולי ישראל, הגאון רבי אליהו מווילנא (הגר"א), ומהצד השני האדמו"ר הזקן, הרבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל, להראות כי בדורנו גם הדרך של החסידים וגם הדרך של המתנגדים יכולות להתאחד. וכך כתב שבארץ ישראל אפשר לאחד את האורות של שתי תנועות אלו ביחד'.

זקן ראשי הישיבות באותה תקופה הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל אמר על הרב קוק פעם כששהה איתו בחופשה בכרמל, שהלוואי והוא היה מתפלל ביום כיפור בכוונה כמו תפילת מנחה של יום חול של הרב קוק. ועוד אמר עליו 'מעולם לא ראיתי פרצוף של יהודי שאין לו רגע אחד בלי קדושה'. כשנפטר אמר עליו בהלוויה 'נפגע חוט השדרה של כלל ישראל'. ואכן בהלוויתו השתתפו כל חלקי עם ישראל מחוגי הקנאים במאה שערים ועד משלחת מהשומר הצעיר.

הרב קוק פעל כל ימיו למען גאולת ישראל והופעת השכינה בציון, כתב ספרים רבים בהלכה במוסר אמונה וקבלה. לאחר פטירתו, בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל הוציא ספריו לאור עולם, וכן ביסס את ישיבת מרכז הרב בירושלים כישיבה מרכזית שממנה נוסדו אחר כך עוד ישיבות ומוסדות תורה.

ועד היום ממשיכים תלמידיו ותלמידי תלמידיו בהרבצת התורה בישראל, ובפעולה למען בניין עם ישראל בארץ לאור התורה. זכותו תגן עלינו.