"צוק איתן תפס אותנו אחרי אימון הפתע הגדול ביותר שעשינו באותה עת - ולכן היינו דרוכים ומוכנים למערכה", נזכר מפקד האקדמיה להימית, סא"ל אלי סוחוליצקי.
אמנם היום הוא אחראי על הכשרת דור החובלים הבא של צה"ל, אבל בזמן המבצע בעזה הוא היה עמוק בלחימה. לפני שלוש שנים, סא"ל סוחוליצקי פיקד על פלגה 916, פלגת הבט"ש שפועלת מול רצועת עזה בכל ימות השנה. היחידה אחראית על שמירת השקט הביטחוני בגזרה והגנה שוטפת על הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בים, ביניהם אסדות הגז.
"מהרגע שקיבלנו את הפקודה לעלות על כלי השיט ולצאת למבצע, הבנו את סדר גודל האירוע והעצימות שנדרשת מאיתנו אל מול האיומים בתקופה הקרובה", מספר סא"ל סוחוליצקי. "אבל הרגע", הוא מודה, "בו באמת נפל האסימון והבנו את ההבדל בין הפעילות השוטפת במהלך השנה לזמן המבצע, הייתה לאחר החדירה לחוף זיקים".
"לא עצמנו עין ולא הרפנו מהנשק עד שלא הבטחנו את ביטחון הגזרה"
ב-8 ביולי, יומו הראשון של מבצע צוק איתן, חדרה חוליית מחבלים מהקומנדו הימי של ארגון הטרור חמאס לשטח ישראל דרך הים. המחבלים זוהו על ידי בקרית שליטה ימית שתצפתה על המרחב, ובמקום התפתח קרב יריות שבסופו חוסלו המחבלים על ידי ספינת דבורה מפלגה 916 ובשיתוף עם חיל האוויר.
על אף שהאירוע הסתיים בהצלחה עבור הצד הישראלי, הוא חשף את היכולות שרכש ארגון חמאס בזירה הימית, ביניהן האפשרות לחדור דרך הים ולאיים על העורף. "הפלגה תמיד הייתה דרוכה ומוכנה לכל אירוע, מתוקף תפקידה כיחידת ביטחון שוטף. אבל במבצע 'צוק איתן' סוגיית האיומים גדלה בצורה דרמטית ואירוע זיקים הוכיח שמאזן הכוחות שהכרנו עד עתה בים כבר איננו", מסביר סא"ל סוחוליצקי.
"חמאס התכונן היטב ללחימה", מציין סא"ל סוחוליצקי. "הוא ביצע ירי טילים מאסיבי בניסיון לפגוע באסדות הגז ובכלי השיט שלנו, ואפילו ניסה להוציא לפועל משימות ימיות נגד ישראל באמצעות צוללנים".
מהיום הראשון ועד ליום האחרון של המבצע, לוחמי זרוע הים עמדו איתנים על הסיפון וכמעט שלא ירדו לחוף עד להסכם הפסקת האש. "לאורך כל 'צוק איתן' הייתי רק שעתיים בחוף", משחזר סא"ל סוחוליצקי. "נדרשתי להיות דרוך ולפקד על כלי השיט מול כל האתגרים שציפו לנו בים. לא עצמנו עין ולא הרפנו מהנשק עד שלא הבטחנו את ביטחון הגזרה".
בלב הים, בלב העניינים
לוחמי זרוע הים לא הסתפקו רק בהגנה על חופי ישראל במהלך המבצע. "בצוק איתן יצאנו מהגנה שוטפת להתקפה", מצהיר סא"ל סוחוליצקי. "בימים הראשונים ללחימה, עסקנו בעיקר בירי מדויק נגד יעדי האויב, ומעבר לזה התכוננו רבות לקראת הפעילות הקרקעית שהייתה צפויה להמשך".
לדבריו, החלק המרכזי בלחימה היה שיתוף הפעולה עם כוחות היבשה שתמרנו בשטח הרצועה. לפני כניסת כוח יבשתי כזה או אחר הגיעו מפקדיו אל כלי השיט - כדי לצפות על הזירה מזווית הים, ולתאם את מהלכי הלחימה שהם היו צפויים לבצע יחד.
"לכל אורך המבצע חיפינו על הכוחות המתמרנים באמצעות הפגזות לעבר מקורות ירי עוין, שהיו עלולים לאיים עליהם", הוא נזכר, "ומנגד, ביצענו גם מבצעים ייחודיים שהשתיקה יפה להם".
שיתוף הפעולה בין הצדדים דרש תיאום מלא, כשכל הסחת דעת עלולה הייתה להוביל לתוצאה קשה: "הים שמפריד בינינו דורש אותנו להיות בשיא הקשב והדריכות. אם אלו יופרעו, עלול להיגרם ירי שלנו אל עבר כוחותינו. בסוף, עמדנו בכל היעדים שהצבנו לעצמנו ולא היה לאורך כל המבצע ירי דו"צ אחד - זה הישג גדול".
"עד סוף המבצע", מספר סא"ל סוחוליצקי, "פגענו במאות אנשי אויב על ידי פעילות מבצעית גלויה ומסווגת, והפגזנו את כל יעדי התשתית של ארגוני הטרור על קו החוף, כאשר אף פגענו במטרות רבות בעומק הרצועה על ידי ירי מונחה מדויק. הצלחנו לפגוע במי שניסה לפגוע בנו, ונטרלנו את היכולות המבצעיות של האויב כמעט באופן מוחלט".
"צוק איתן מהים - לצפות במחזה אפוקליפטי מהשורה הראשונה באולם"
מלבד ההישגים המבצעיים שהשיגו כלי השיט של זרוע הים, הצטברו גם לא מעט זיכרונות מכוננים מהמערכה מול חופי עזה. "הדבר שהכי נחרט בי מתקופת צוק איתן זה הרגע בו החלה הכניסה של הכוחות הקרקעיים", משתף סא"ל סוחוליצקי.
"פעמים רבות היינו שומעים בקשר את התדרוכים של המח"ט רגע לפני חציית הגדר לתוך שטח הרצועה. לשבת בים, ולשמוע את המפקד מדבר אל הלוחמים שלו, מדרבן ומחזק אותם ובאותה נשימה גם מזכיר אותנו, את לוחמי זרוע הים, זה רגע מרגש שנצרב בך", הוא מעיד. "במקביל, אתה גם שומע על חדירת מחבלים או על קרב שמתנהל בצידו השני של הרצועה".
"ושלא תטעו - בים אין שקט", הוא ממהר להכריז ומפרט: "אנחנו שומעים הכל, רואים את מה שמתרחש על החוף ומאוד מעורבים ובקיאים במהלכי הלחימה. כשאתה עומד על כלי שיט, אתה ממש יכול לצפות בטנקים והלוחמים שנעים על החוף, במטחי הרקטות לעבר ישראל והיירוטים של כיפת ברזל. אתה שומע את הפיצוצים העזים, את ירי כוחותינו ובמקביל גם את האש של כוחות האויב עליהם. 'צוק איתן' מהים זה כמו לצפות במחזה אפוקליפטי מהשורה הראשונה באולם".
אחרי כשבעה שבועות של לחימה, ב-26 באוגוסט הוכרז על הפסקת אש. "לזרוע הים הייתה השפעה מכרעת על תוצאות מבצע צוק איתן", מבהיר סא"ל סוחוליצקי. "יש לנו יכולות מבצעיות שאין לאף חיל אחר, ודאגנו לממש את כל הכישורים שלנו בכל ימות המבצע - גם בחושך, גם כשהיה יום עם גלים גבוהים וגם כשמזג האוויר לא האיר לנו פנים. עמדנו על המשמר, גיבינו את הלוחמים, וחזרנו לחוף עם תחושה של ניצחן וסיפוק מהתפקוד שלנו וההישגים הרבים מול חופי עזה".
"דור מפקדי העתיד של הזרוע דרוך ומוכן למשימה"
אחרי המבצע, התמנה סא"ל אלי סוחוליצקי למפקד פלגת סטי"לים וכעת, כבר למעלה משנה, הוא האדם שאחראי על הכשרת דור המפקדים הבא של זרוע הים. "מבצע צוק איתן מאוד השפיע על מבנה הכשרת הקצינים בבית הספר לחובלים", הוא קובע. "הלקחים המקצועיים והמנטליים שהסקנו מהמבצע הפכו לחלק מהותי בבניית הכוח של הזרוע לקראת המערכה הבאה".
"ערכי החתירה למגע, הפגנת מקצועיות וחוסן מנטלי מול האתגרים בים והמיומנויות המיוחדות שדורשות שיתופי הפעולה עם כוחות היבשה והאוויר, הם דברים עליהם אנחנו שמים דגש בהכשרת הצוערים", הוא מסביר, "בנוסף, צוות המפקדים בקורס מעביר מניסיון הלחימה הרב שלו לקציני העתיד, ואין ספק שהלמידה ממורשת הקרב של הזרוע מכינה אותם להיות המפקדים הטובים ביותר".
סא"ל סוחוליצקי שואף שכל החובלים שייצאו מבית הספר ידעו להתמודד עם כל דילמה אפשרית במערכה: "תחת אש, כשתהיה בעיה בכלי השיט או כשיהיו פצועים והרוגים - בוגרי בית הספר הזה יהיו מוכנים לכל תרחיש".
האויב, הוא משוכנע, מתכונן לילות כימים למערכה הבאה - גם בזירה הימית. "חמאס ינסה לאתגר אותנו, אבל מבחינתי אין בעיה - אנחנו מוכנים וקטלניים יותר מאי פעם", מצהיר סא"ל סוחוליצקי ומסכם: "אני בטוח שכל יחידות זרוע הים, ביניהן פלגה 916, ספינות הטילים והיחידות המיוחדות, מתכוננים מדי יום לאתגרי העתיד. אני אמשיך בהכנת הצוערים שנמצאים כיום תחת פיקודי, לקראת המערכה הבאה. דור מפקדי העתיד של הזרוע", הוא אומר בביטחון, "יהיה דרוך ומוכן למשימה".