המכתב המלא
מחאת המשפטנים: השרה שקד מגיבה

"ישראל עוברת תהליך של 'משפטיזציה'. כוחו של הדרג הנבחר נחלש וכוחו של הדרג הפקידותי – בעיקר הייעוץ המשפטי, התחזק על חשבונו".

חזקי ברוך , ו' באלול תשע"ז

איילת שקד
איילת שקד
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לכבוד

כב' נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), השופט מאיר שמגר
כב' נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), השופט אהרן ברק
כב' נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס), השופטת דורית ביניש
כב' שופט בית המשפט העליון (בדימוס), השופט גבריאל בך
כב' שופט בית המשפט העליון (בדימוס), השופט יצחק זמיר
כב' שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), השופטת עדנה ארבל

שלום רב,

הנדון: תזכיר החוק בדבר מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה

קיבלתי בתודה את מכתבכם המפורט בנושא שבנדון, והריני מתכבדת להשיבכם כדלקמן:

ראשית, התזכיר שבנדון הופץ להערות הציבור לאחר שקילה לעומק של כלל ההיבטים הנוגעים לנושא, ודברי ההסבר המצורפים לתזכיר מסבירים את עיקריו.

לגופם של דברים, מדינת ישראל עוברת בשנים האחרונות תהליך "משפטיזציה". האיזון ששרר במשך שנים במערכת יחסי הכוחות בין הדרג הנבחר לבין הדרג הפקידותי הופר, כוחו של הדרג הנבחר נחלש וכוחו של הדרג הפקידותי – בעיקר הייעוץ המשפטי, התחזק על חשבונו.

היועץ המשפטי למשרד ממשלתי מעורב כמעט בכל מהלך או פעילות שמקדם המשרד, ולעיתים הוא למעשה הגורם המפעיל (או המונע) את מנגנוני הכוח השלטוניים, במקום הדרג הנבחר.

מציאות זו, אותה אני פועלת ללא הרף לשנות, מובילה לכך שלמערכת היחסים בין היועץ המשפטי לבין הנהלת המשרד והשר, לשיתוף הפעולה ביניהם, ולאופן בו הם עובדים יחד, ישנה חשיבות מכרעת בתפקוד השוטף של המשרד הממשלתי כנותן שירות לציבור, בקידום מהלכים מרכזיים במשרד, ובהגשמת מדיניותו של השר, כשליחו של הציבור שבקולו נבחר ובשליחותו הוא פועל.

איני יכולה לחשוב על משרד שיצליח לקדם מהלך כלשהו מבלי שיתקיים שיתוף פעולה פורה ומערכת יחסים תקינה בין היועץ המשפטי לדרג הנבחר.

לצערי, במינוי כפי שהוא מתבצע כיום, לשר נתונה השפעה עקיפה בלבד על תהליך המינוי, ועל כן אין ערובה להגשמת כל אלה.

כפי שוודאי ידוע לכם, מינוי באמצעות ועדת איתור מקצועית אינו חריג בנוף המשרות הבכירות בשירות המדינה. קיימות משרות לא מעטות, הדורשות עצמאות ומקצועיות ברמה שאינה פחותה מהנדרש מיועץ משפטי מחד, וממשק עבודה יומיומי עם הנהלת המשרד והשר העומד בראשו מאידך, אשר הממונים להן נבחרים על ידי השר בהמלצת ועדת איתור מקצועית. זאת, בדיוק לשם קידום מדיניות המשרד, כפי שמותווית על ידי השר.

טענתכם, כי הצעת החוק מבקשת להעביר את מינוי היועץ המשפטי מבחירה באמצעות הליך "שנותן הזדמנות שווה לכל מועמד כשיר" למינוי על ידי השר הממונה, בכל הכבוד, אינה מדויקת וזאת בלשון המעטה.

ראשית, הליך של ועדת איתור הוא הליך של "מכרז משוכלל", השומר על עקרון שוויון ההזדמנויות במידה שאינה פחותה מהליך מכרזי. בנוסף, ספק אם ההליך באמצעותו נבחר היום יועץ משפטי מגלם שוויון הזדמנויות מלא ואמיתי לציבור המועמדים הכשירים, שכן הוא נשלט בפועל על ידי הפקידות הבכירה, קרי הייעוץ המשפטי לממשלה ונציבות שירות המדינה.

כמו כן, המנגנון המוצע בהצעת החוק אינו מעביר את הבחירה לשר באופן מוחלט, שכן המינוי בסופו של דבר מותנה באישור היועץ המשפטי לממשלה, ובנוסף, ועדת האיתור שתפקידה להמליץ לשר (וליועץ) על המועמדים המתאימים, מאוזנת בהרכבה – היא מונה חמישה נציגים - מנכ"ל המשרד, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו (לרוב מדובר על יועץ משפטי למשרד ממשלתי אחר), נציג ציבור הממונה על ידי המנכ"ל, ואיש אקדמיה שממונה על ידי המנכ"ל בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

בשיטת הבחירה המוצעת, ימונה יועץ משפטי המקובל גם על השר וגם על היועץ המשפטי לממשלה, אשר יצליח לסייע בקידום המדיניות שקבע הדרג הנבחר מחד, ולמלא את תפקידו כ"שומר סף" מאידך. להשקפתי, שתי מטרות אלו אינן מתנגשות זו בזו ויכולות לדור בכפיפה אחת.

לחיזוק טענותיכם, ציטטתם מדוח ועדת אברמוביץ בענין הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה. אבקש להעיר כי הדוח מעולם לא אושר בממשלה כפי שהוא (לרבות הפסקה הנזכרת במכתבכם), וזאת על רקע הסתייגות שר המשפטים דאז.

בהחלטת הממשלה נקבע כי: "המשפטן הציבורי חייב לפעול כיועץ ומסייע לגיבוש המדיניות של השר והמנכ"ל ולעשות ככל הניתן ליישומה במהירות וביעילות במסגרת החוק, ובמקביל עליו לפעול על מנת למנוע הפרת החוק".

בשלהי הדברים אם כי לא בשוליהם, אני מבקשת להעיר על טענתכם לפיה מעורבות השר פותחת בהכרח אפשרות למינוי יועץ משפטי המזוהה מבחינה פוליטית או שיש לו קרבה אישית לשר. הדרג הנבחר, הוא הדרג הפוליטי, מעוניין להצליח בתפקידו. הוא שואף לנהל את המשרד הממשלתי אשר הוא מופקד עליו באופן מיטבי, ועל כן – חזקה עליו שיבחר לתפקיד את אנשי המקצוע המתאימים והראויים ביותר.

לא מיותר לציין, הדרג הפוליטי הוא שמייצג את אינטרס הציבור. כשם שאיני מטילה ספק ביכולתם של שופטינו לבצע מלאכתם על פי הדין והצדק, למרות שנבחרו גם על ידי גורמים פוליטיים, כך אני משוכנעת כי גם כאשר יועץ משפטי פלוני הוא בעל תפיסת עולם או סולם ערכים הדומים לזה של השר הממונה עליו, לא יהיה בכך משום פגיעה ביכולתו של אותו יועץ משפטי לעמוד איתן בפני אותו השר כאשר מעשיו אינם עולים בקנה אחד עם הוראות הדין או כללי המנהל התקין.

בברכה,

איילת שקד

העתק: ראש הממשלה

היועץ המשפטי לממשלה