צילום המכתב
צילום המכתבצילום: מכון הרצי"ה

בימים האחרונים פרסם מכון הרצי"ה מכתב שתואר ככזה המביע את התנגדותו העקרונית של הראי"ה קוק זצ"ל לעליה להר הבית, אולם קריאה נוספת של המכתב מציבה סימני שאלה סביב הקביעה הזו.

הדברים נכתבו כזכור באיגרת אל הרב שמואל דוד הלוי לוין, בתשובה לספרו לקדושת המקדש העוסק בענין העליה להר הבית הקודש והמקדש. לכאורה הרב קוק אכן כותב במכתבו זה כי "חלילה לנו לעשות פרסום לשום מחשבה המדברת בעניין השתדלות בידי אדם, לפני התגלות אור ד' בגאולה עליונה ושלמה, ביחש לכניסת מקום המקדש", ואולם דיוק בדבריו וקריאת כמה מילים נוספות מעוררות ספק בחד משמעיות מסקנה זו.

בפנייה לערוץ 7 ביקש גורם שביקש לשמור על עילום שמו להבחין כי הרב אינו מתייחס במכתבו להר הבית אלא למקום המקדש, ובהחלט יתכן והדבר מלמד על עמדתו ההלכתית שאינה אוסרת כניסה להר הבית אלא למקום המקדש עצמו, כלומר האתר בו נבנה המסגד.

בנוסף לדברים אלה במטה ארגוני המקדש קוראים גם כן את המכתב ומוצאים בו הסבר לדבריו של הרב. במטה מצטטים מהמכתב תוך הדגשת המילים הרלוונטיות שמהן עולה לכאורה כי הצורך לשמור על שתיקה סביב ההשתדלות לכניסה למקום המקדש נובע רק בשל צוק השעה והמצב הפוליטי המסוכן.

וכך כתב הרב (ההדגשות מטעם מטה ארגוני המקדש): "כעת, מפני המצב הפוליטי וסכנת הכלל ע"י ששונאינו מעלילים עלינו שהננו חפצים לקחת מהם בזרוע את מקום המקדש שהעמידו עליו את מסגדם בעוונותינו הרבים, חלילה לנו לעשות פרסום לשום מחשבה המדברת בענין השתדלות בידי אדם, לפני התגלות אור ד' בגאולה עליונה ושלמה, ביחש לכניסת מקום המקדש". כתב הרב קוק.

במטה מציינים כי "לאחר תיאורו את המצב הנורא שהיישוב היהודי היה שרוי באותם הימים תחת השלטון הזר, מסכם הרב קוק את היחס הנדרש בימיו לעניין העליה להר הבית. "חלילה להעלות על הדעת להתחיל בזה שום תעמולה מעשית". התיאור המפתיע חושף לראשונה את סיבת התרחקותם של כוספי הקודש בדורו מכל מחשבה בעניין הר הבית".

לטעמם ולפרשנותם של אנשי מטה ארגוני המקדש משמעות המכתב היא ש"לראשונה מתגלה לעין כל כי "המצב הפוליטי" שבוודאי מרמז על האיומים במניעת קוממיות ישראל, ו"סכנת הכלל" בטבח היהודים בחסות הבריטים, הם אלו שאילצו את הרב קוק להסתיר את דעת תורתו בעניין הר הבית, מפני "הרוצחים-הפראים-הטמאים, ועוזריהם הרשעים" שאיימו על בית ישראל בהשמדה כפשוטו".

לעומת זאת, בימינו, אומרים במטה, "ברוך השם שזיכנו כבר מאז פעמיים ל"התגלות אור ה' בגאולה עליונה ושלימה", בהקמת שלטון ישראל בתש"ח, ובשיבת מקום המקדש לידינו בתשכ"ז. כעת ההולכים לאורו של מרן הרב זצ"ל בוודאי יטו אוזן לשמוע בקול דברו לקיום מצוות בנין בית המקדש, וחידוש העבודה, כפי שניסה הרב זצ"ל בעצמו, ותלמידיו עמו, פעמים מספר בשנים של לפני מאורעות הרצח בתרפ"ט".

אגרת הרב קוק
אגרת הרב קוקצילום: מכון הרצי"ה