המזוזה תיקבע ביום שריפת בתי הכנסת

היום, 12 שנים אחרי יום שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף בידי המון פורע, יקבעו מזוזה במבנה החדש של ישיבת נווה דקלים. ראש הישיבה בראיון.

שמעון כהן , ח' באלול תשע"ז

מבנה הישיבה החדש
מבנה הישיבה החדש
צילום: יח"צ ישיבות בני עקיבא



טוען....

היום (רביעי) יום ח' באלול, היום בו נשרפו בתי הכנסת בגוש קטיף בידי המון פלשתיני לאחר העקירה, ומחר, בדיוק ביום הזה, תתקיים קביעת מזוזה במבנה החדש של ישיבת ההסדר בני עקיבא נווה דקלים. לקראת האירוע שוחחנו עם ראש הישיבה, הרב דוד גבריאלי.

על צירוף התאריכים המיוחד סיפר הרב גבריאלי: "הקב"ה גלגל לנו שקיבלנו את אישור הכניסה אחרי כל הבירוקרטיה לפני כשבועיים, ואז זה היה קרוב לראש חודש אלול ואמרנו שנכניס את התלמידים אל הפנימיות. לגבי בית המדרש אמרו שצריך עוד קצת עבודה על עוד כמה דברים, פתחנו את הלוח וראינו את התאריך ח' באלול מתקרב והיה יותר מטבעי שנעשה זאת בו ביום".

הרב גבריאלי מזכיר כיצד לפני 12 שנה, אחרי שהישיבה נהרסה, "הדבר הראשון שעשו הפלשתינאים אחרי שצה"ל יצא היה לקחת גרזנים ופטישים ולהרוס את המקום הקדוש והנפלא שהיה שם".

את זיכרון מבנה הישיבה שחרב קשה לפספס במבנה הארכיטקטוני של הישיבה החדשה, והרב גבריאלי מספר: "מטבע הלשון שיצקנו לתוך הבניה הזו הייתה זיכרון ללא התאבלות. זיכרון חייב להיות, בזכירה סוד הגאולה, ולכן בחזית המבנה יש קיר גדול מזכוכית, רעיון של האדריכל, עם שמות הישובים בגוש קטיף, במבנה הישיבה יש שברי מגן דוד ומי שחד עין יכול לראות שבתוך המבנה החדש שזור זיכרון העבר והפנים לעתיד. לא רק להישאר שם, לשאוף לחזור לשם ועם זאת להתקדם הלאה, להביא את הרוח הגדולה של גוש קטיף גם למקומות נוספים אחרים שלא זכו להתברך ברוח הזו".

עוד נשאל הרב גבריאלי אודות הלימוד עצמו בבית המדרש, האם בו יש משהו מיוחד בהיותו נובע מרוח גוש קטיף. הרב גבריאלי מבחין בין שני פרמטרים בלימוד תורה, האחד קבוע ונמשך ללא שינוי והאחר ייחודי לכל מקום ומקום. "לכל בית המדרש יש כיוונים רוחניים לימודיים. יש דברים נצחיים בתורה שלא תלויים במקום או זמן – תורת ארץ ישראל, לימוד הגמרא, חיבור הלכה ואגדה, יישום הדברים בחיים וכו'. אלה דברים שלא משתנים, הם קבועים, ממשיכים ומתפתחים. עם זאת בגוש קטיף קיבלנו הרבה מאוד, אהבת הארץ שאנחנו מאוד משתדלים בה גם כאן באשדוד, כשפנינו לכיוון של התחברות עמוקה לעם ישראל, אנחנו לא שוכחים את ההתחברות לארץ ישראל ומגיעים עם התלמידים ליהודה ושומרון, ובעתיד גם לרצועת עזה, יש כאן חיבור בין אנשי רוח לאנשי המעשה, דבר שבא לידי ביטוי בחיבור עם האנשים. אתמול אמר לי תלמיד משיעור א' על התחושות שלו בחיבור לפסיפס של אנשים מכל הארץ, עדות ומנטאליות של אנשים שונים ומגוונים. זו דוגמא לרוח חינוכית שמנשבת מתוך בית המדרש".

בנוסף לכך מציין הרב גבריאלי כחלק מרוח גוש קטיף את ה"עוצמה של עמידה בפיגועים". הוא מזכיר בדבריו כי "חווינו שלושה מבצעים צבאיים, וגם לכאן השתדלנו להביא מרוח הגבורה, שלא בורחים מהמקום ומתפנים אלא להיפך, עוזרים לאחרים להתמודד מתוך עוצמה ונחישות".

על שמירת הקשר עם הרוח ההיא כאשר בית המדרש מתמלא בתלמידים שמעולם לא חוו את גוש קטיף עצמו, אומר הרב גבריאלי כי יש דרכים שונות לשמר את הדברים: "כל שנה בתשעת הימים אנחנו הולכים כישיבה למוזיאון גוש קטיף וחווים שם יחד, הרבנים שהיו בגוש עם התלמידים הצעירים. באותה תקופה אנחנו גם מקיימים ערב בישיבה שבו אנחנו מספרים מהחוויות שלנו עצמנו בגוש קטיף ומשתפים את התלמידים גם במפגשים עם דמויות מהחוץ. התלמידים רואים גם את חלקי הפצמ"רים במשרד הישיבה והם שומעים את הסיפור, כמו שעם ישראל מעביר את היסטוריה שלו. מוטלת עלינו אחריות מיוחדת במינה".

באירוע קביעת המזוזה לבית המדרש החדש צפויים להשתתף רבה של אשדוד, הרב שייני, ראש עירית אשדוד, יחיאל לסרי, שלו מודה הרב גבריאלי על הסיוע הבירוקרטי מעבר להקצאת השטח, הרב חיים דרוקמן וראשי ישיבות בני עקיבא שסייעו גם הם להליך הבנייה מאז ימי העקירה ההיא ועד להשלמת הבנייה כעת.