התכניה של פסטיבל עכו המתקרב פורסמה אתמול ובה שמונה הצגות מקור, ארבע מתוכן של יוצרים דתיים.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מנכ"ל הפסטיבל, אלברט בן שלוש, גם על היצירות החדשות וגם על הקריאות בעולם התרבות והתיאטרון להחרמת הפסטיבל לאחר שהוסרה ממנו ההצגה 'אסירי הכיבוש' של עינת ויצמן.
על מעורבותם המשמעותית של יוצרים דתיים ביצירות שיוצגו בפסטיבל מסביר בן שלוש כי לא מדובר בהכרח ביצירות שניתן להגדיר אותן כ"דתיות" או מגזריות, אלא ככאלה העוסקות בבעיות חברתיות בחברה הישראלית שעד כה לא ניתנה להן במה בשל הדרת יוצרים שכאלה.
בן שלוש מציין כי לאחר התפטרות המנהל האמנותי של הפסטיבל הוצא קול קורא חדש ליוצרים ובמענה לקול קורא זה פנו גם יוצרים אלה. "יש כאן יצירה אמנותית של חבר'ה שמידרו אותם כל השנים, בקול קורא החדש הם ניגשו ונבחרו. זה שהם דתיים לא מונע מהם להשתתף בפסטיבל".
על הדרת האמנים הדתיים מפסטיבלי עבר הוא אומר: "הייתה אג'נדה מסוימת בחטיבה לאורך כל השנים שהחליטה מה יהיה, שהעדיפה הצגות פלשתינאיות, הצגות אלימות של טרור על יצירה של חבר'ה כאלה. אז האג'נדה השתנתה סוף כל סוף ובאו חבר'ה עם תפיסה ישראלית טהורה. אגב, אם יצירה ערבית הייתה ניגשת הינו מקבלים אותה אבל הם לא נגשו למרות שביקשנו מהם".
בן שלוש אינו חושש לרמת הגיוון בפסטיבל בהיעדר יצירות ערביות. הוא מזכיר כי בפסטיבל יהיה גיוון נרחב כולל הצגה של נכים והצגות מחו"ל, כולל הצגה פוליטית מיוון.
"הנקודה הייתה כזו - להיערך לפסטיבל לוקח שנה, אבל בסוף מאי כולם התפטרו ובהתראה קצרה הוצאנו קול קורא ויצרנו פסטיבל איכותי בתקופה קצרה מאוד. בשנה הבאה ניערך ביחס, אבל השנה עמדנו במשימה.
על טענותיהם של אנשי תיאטרון ואמנות על צנזורה וסתימת פיות בעקבות ההחלטה שלא לקבל את ההצגה של עינת ויצמן 'אסירי הכיבוש', משיב בן שלוש מתקפה משלו: "לפני כשלושה שבועות נכנס בחור ערבי ורצח שלושה מבני משפחת סלומון בישוב חלמיש. היום אותו רוצח מתועב הוא "אסיר כיבוש", האם לזה הם קוראים אסירי כיבוש? לתת בימה לכאלה? זה שפוי? על זה אומרים שאנחנו סותמים פיות? כשלא מכילים את אנשי השמאל אתה נחשב לפשיסט בעיניהם. נגמר הסיפור הזה".
על גישת האג'נדה המוכנה להכיל תיאטרון פרו-פלשתיני ומנגד להדיר יוצרים מהציונות הדתית, אומר בן שלוש: "צריך לשאול אותם ולא אותי. אני אדם שצמח בארץ, שירת בצבא, אבא שלי הגיע לבד ממרוקו והיה בפלמ"ח והשתתף במלחמת 48, אני אוהב את המדינה שלי ואני יכול לדבר על מה שאני אוהב. גם אני לא מבין אותם".
כשנשאל אם הוא זוכה למתקפות בעקבות העמדות הללו שלו הוא משיב: "אני משרת את הפסטיבל מעל שלושים שנה. זו השנה ה-18 כמנכ"ל. שמרתי על הפסטיבל הזה כל השנים, אבל השנה קרה משהו חריג כשביקשו לתמוך בהצגה על אסירים עם דם על הידיים. זו הייתה חציית כל הקווים האדומים. עד כה כיבדתי החלטות אמנותיות בין אם אהבתי או לא, אבל מה שקרה עם ההצגה הזו הוא שכל צוות ההיגוי התנגד, אפילו סגן ראש עיר הערבי התנגד, כולם התנגדו, ידעו שזה יביא למהומות בעכו ולכן אמרו שזה לא טוב לנו. צריך לזכור שההצגה הייתה רק הצעה והמנהל האמנותי החליט שהיא לא תהיה בפסטיבל, אבל ארגוני השמאל קמו עליו ודרשו את פיטוריו".
להערכתו הניסיון לשנות את אופיו של פסטיבל עכו ולדרוש לקבע בו אג'נדה שמאלנית נובע מפטרונות של אנשי התרבות בישראל. "בתיאטרונים הגדולים לא תשמע דברים כאלה, לא חרמות של אמנים וכו', אבל פתאום בעכו הם הרגישו שהם בעלי הבית. התברר להם שהם לא בעלי הבית. יש כאן עיר וראש עיר שאחראים. הם לא יכתיבו לנו".