מנדלבליט: אין בחקירות קיצורי דרך

היועץ המשפטי לממשלה נאם אחר הצהריים (שלישי) בטקס פתיחת שנת המשפט, ובמסגרתו התייחס בין היתר במרומז להפגנות מול ביתו ופסיקת בג"ץ בנושא.

"הבהרתי בעבר, ואני חוזר ומבהיר גם כעת באופן הברור ביותר כי חופש הביטוי, ובכללו גם הזכות להפגין, הם מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית. על כך אין כל דיון. אומר את הברור בעיניי: חשיבות ההגנה על חופש הביטוי מתחדדת דווקא במקום שבו מושמעות עמדות שצורמות לאוזן, ואף כאלו שאינן מקובלות", אמר מנדלבליט.

"מטבע הדברים, מאחר שהדברים נוגעים בי באופן אישי, ומסיבות מובנות, אין בכוונתי להתייחס לעניין זה", ציין מנדלבליט והוסיף, "מכל מקום, ככל שקיימות השגות ביחס לאיזונים הננקטים בין זכות זו לבין זכויות ושיקולים מתחרים, פתוחה הדרך לפנות לביקורת שיפוטית על מנת שתבחן את הדברים".

מנדלבליט התייחס גם לחקירות ראש הממשלה, "כפי שאתם בוודאי יודעים, בשנת המשפט החולפת נוהלו ע"י משטרת ישראל ורשויות האכיפה הנוספות, לרבות רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון, מספר חקירות מורכבות ורגישות, שחלקן עוסקות בנבחרי ציבור – ראש הממשלה ושרים מסוימים. החקירות האמורות ממשיכות ללוות אותנו גם בימים אלה. הן מתנהלות בשיתוף פעולה מלא בין פרקליטות המדינה לבין חוקרי משטרת ישראל, בראשותו של ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, ניצב מני יצחקי, אשר פועלים במקצועיות ובמרץ, מתוך מטרה אחת ויחידה – הגעה לחקר האמת".

"אני מפקח כמובן אחר הדברים מקרוב ועוקב אחריהם. החקירות מתנהלות ביסודיות ובמקצועיות", קבע מנדלבליט, "אין בחקירות קיצורי דרך. יש להפוך כל אבן ולעשות כל שניתן לברור האמת. להפריך או לאשש את החשדות. אבל חשוב לי להדגיש בפני הציבור: אכיפת חוק איננה עניין פוליטי, ואסור שתושפע משיקולים שהם זרים להליך הפלילי. הדבר לא קרה, לא קורה, ולא אתן לכך לקרות".

"בסופו של יום, השיקולים היחידים שניצבים בפנינו בעת קבלת ההחלטה אם להעמיד פלוני לדין – ואין זה משנה אם מדובר בנבחר ציבור או בכל אזרח אחר, הם השיקול הראייתי והאינטרס הציבורי. השאלה שתשאל בבוא היום ביחס לחקירות המתנהלות לגבי נבחרי הציבור היא האם החקירה הניבה תשתית ראייתית מספקת להוכחת עבירה פלילית, וזאת כמובן ברף הדרוש להגשת כתב אישום לבית משפט מוסמך. ככל שיימצא כי ישנן די ראיות להגשת כתב אישום בעבירה שיש אינטרס באכיפתה, כתב האישום יוגש. מאידך גיסא, אם יימצא כי אין די ראיות להגשת כתב אישום, תיק החקירה ייגנז", אמר מנדלבליט, "ההחלטה על הגשת כתב אישום או על גניזת תיק החקירה תתקבל על סמך שיקול אחד ויחיד – הוא השיקול המקצועי".

מנדלבליט התייחס לעימות בנושא מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, "היועצים המשפטיים בשירות הציבורי מחויבים לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות החוק, ולפי מיטב התרשמותי, כך הם אכן עושים. במקרים בהם קיימת מחלוקת בין שר לבין יועצו המשפטי, תמיד פתוחה הדרך לבוא אל שולחני להכרעה, כפי שגם נעשה לא אחת. הדיון הוא משפטי וההכרעה היא משפטית".

לדבריו, "גם כשמדובר בסוגיה בעלת משמעויות פוליטיות, כמו נושאים של דת ומדינה, סוגיות הקשורות בהתיישבות באזור יהודה והשומרון, וכן הלאה. מהבחינה הזו, ההצעה לשינוי דרכי המינוי של יועצים משפטיים למשרדי הממשלה אכן מעוררת קשיים לא מבוטלים".

מנדלבליט ציין "חשוב להדגיש כי אינני סבור שקיימת קדושה בדרך המינוי הקיימת, ובהחלט ייתכן כי יש מקום לבחון שינויים בה. אולם, קושי מרכזי בהצעה הנוכחית הוא במסר שעלול לעבור לשומרי הסף מתוך השינוי המוצע בדרך המינוי, מסר לפיו הדרג המדיני מבקש להבטיח כי תפקידי היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה יאוישו ע"י כאלו שעמדותיהם נוחות יותר עבורו. בעיקר מטעם זה, הבעתי התנגדות להצעת החוק האמורה, ואני סבור שיש בה פוטנציאל ממשי להביא לתוצאה לא טובה של החלשת שלטון החוק".

היועמ"ש התייחס גם לדיווח לפיו דינה זילבר "הודחה" מהעיסוק בנושא הדרת נשים, "מדובר בטענה משוללת יסוד, וחשוב להעמיד דברים על דיוקם".

"עו"ד זילבר תרמה רבות ליישום מדיניות הממשלה לביעור התופעה של הדרת נשים, ובאמצעות טיפול נחוש, עקבי ובלתי מתפשר הביאה לצמצום מופעי הדרת נשים ולהעלאת המודעות לנושא. היא תמשיך לעשות כן. כל טענה כאילו עו"ד זילבר 'הודחה' מהטיפול בנושא בשל עמדותיה או בשל 'כשלים' כביכול בתפקודה היא שגויה מהיסוד, ונועדה לפגוע בלגיטימיות של עבודתה כשומרת סף", ציין מנדלבליט.