האיסור לעלות להר - הלכתי ולא פוליטי

חוקר משנתו של הראי"ה קוק זצ"ל מגיב לטענה לפיה הרב קוק אסר לעלות להר הבית רק מטעמים פוליטיים ומביא הוכחה מכתב יד של הרב.

משה נחמני , ח' באלול תשע"ז

מבקרים יהודים בהר הבית
מבקרים יהודים בהר הבית
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

במסמך נדיר מכתב ידו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל שטרם פורסם, אשר מצורף לעמדת של הרבנות הראשית שהוגש לבג"ץ שידון מחר ב"מתווה הכותל", מבאר הראי"ה קוק כי הסיבה שבגלל נמנעים יהודים מזה דורות להיכנס להר הבית ולעבור לפנים מן הכותל המערבי – היא רק סיבה דתית ולא פוליטית.

בשבוע האחרון פורסם על ידי מכון הרצי"ה 'העתקה' של מכתב ששלח הראי"ה קוק אל הרב שד"ל חודשים ספורים לאחר פרעות תרפ"ט, בטרם יבש דם ההרוגים ובו בזמן שהתנהל "משפט הכותל" בו טענו המוסלמים בפני הועדה הבריטית כי בחוסר ברירה נאלצו להסית ולפרוע ביהודים בשל החשש שהם מנסים דרך המאבק על זכויות בכותל לנשל את המוסלמים מכלל הר הבית ('החראם').

מתוך משפט שמובא במכתב ההוא היו שרצו לטעון כי הוראתו של הראי"ה קוק לאסור את הכניסה אל ההר היא מטעם פוליטי. מלבד הוצאת הדברים מהקשרם שיש בטענה זו הרי שהיא סותרת התבטאויות מפורשות של הראי"ה קוק בנושא.

כתב ידו של הראי"ה קוק המתפרסם כאן לראשונה מלמד מהי באמת עמדת הרב קוק זצ"ל. בניגוד להעתקת מכתב הראי"ה ש'נחשף' כאמור בשבוע האחרון, ואשר נשלח לאדם פרטי בחו"ל כתגובה לספר שכתב בשאלת הכניסה להר הבית, הרי שכאן יש לפנינו תצלום עצם כתב יד קדשו של הרב קוק, המופנה אל ראשי הועד הלאומי בארץ ישראל שעמדו בהנהגת העם בעת ההיא – ביניהם יצחק בן צבי, יוסף מיוחס ויעקב טהון.

התאריך הוא חורף תרפ"ט. אירוע הסרת המחיצה בכותל ביום הכיפורים האחרון הסעיר את כל העולם היהודי ופתח תקופה של סערת רגשות סביב זכויות היהודים להתפלל בכותל בלי שיתערבו להם בסדרי התפילה. המוסדות היהודיים פעלו במישורים שונים כדי להחזיר את השקט אל רחבת התפילה, ובין השאר הכינו ראשי הועד הלאומי סקירה היסטורית מקיפה עבור מושל ירושלים להראות "שחופש התפילה של היהודים על־יד הכותל המערבי היה דבר קבוע בכל חליפות הדורות".

לבקשתם, עבר הרב הראשי לישראל מרן הרב קוק זצ"ל על טיוטת המסמך והוסיף הערותיו. הרעיון הכללי שעלה מסקירת הועד הלאומי הוא שפעם הייתה ליהודים זכות להיכנס להר הבית, והיא נמשכה עד שלב מסוים גם אחרי חורבן המקדש, ובכל אופן לא נשללה מהם מעולם הזכות להגיע לכותל המערבי, המיוחד בקדושתו משאר הכתלים משום שבו נשמרת קדושת מקום־המקדש.

ניתן לשער, שהרב קוק רצה לחדד את הדברים בהערתו, ולבאר שהעצירה שלנו בכותל ואי־כניסתנו פנימה להר הבית איננה משום שוויתרנו ח"ו על החזקה האלוקית שיש לנו במקום המקדש, אלא מטעמים הלכתיים־רוחניים. וכך כתב:

"ומה שהיהודים נמנעו להכנס לפנים מן הכותל במשך הדורות, היה זה רק מפני הכרעת הדת, שקדושת המקום היא חמורה כל־כך, עד שאין אנו חושבים שיש לנו אפשרות להכשיר את עצמנו עכשיו להכנס במקום הקדוש הזה, בצדו הפנימי. אבל, הזכֻיות של כניסה זו, ושל קביעות תפילה שמה מצד כח המדיני, מעולם לא נשללו מהיהודים".

יש לציין כי בנוסף להבעת עמדה זו שנכתבה לפני פרוץ ההסתה והפרעות, במכתב הרב קוק אל שד"ל שנכתב כעבור כשנה התווסף שיקול פרקטי, שמכיון שעצם הכניסה להר אסורה, וכל דיון הלכתי שיצא בפומבי יעשה בעולם רושם כאילו יש מחשבה מעשית לסלק את הערבים מההר, לכן מחובתנו לחוש גם ל"סכנת הכלל" שהרי כעת "שונאינו מעלילים עלינו שהננו חפצים לקחת מהם בזרוע את מקום המקדש", ולכן "חלילה לנו, לעשות פרסום, לשום מחשבה המדברת בענין השתדלות בידי אדם [להכנס למקום המקדש], לפני התגלות אור ד' בגאולה עליונה ושלמה".

דבריו הקצרים והברורים בכתב ידו של הראי"ה קוק התבארו בהרחבה והעמקה במקומות אחרים, כמו למשל בפני ועדת החקירה הבריטית. וכפי שהעיר הרב קוק גם במכתב אל שד"ל הנזכר כי יש בידו "קונטרס ארוך אשר הכינותי בע"ה אז, לברר שאי אפשר לנו בשום אופן להקל למעשה בכניסת מקום המקדש בזמן הזה".

כוונתו כמובן לקונטרס שנכתב (ולא נשלח) אל הרב חיים הרשנזון, ובו הראי"ה מסביר שכיון שהלכה פסוקה ומוסכמת כרמב"ם, אין לצרף את דעת הראב"ד אפילו לספק ספיקא, ומכיוון שיש חשש שיבואו בהמון טמאים ויכנסו למקומות האסורים, לכן יש לאסור את הכניסה להר הבית בתכלית האיסור ו"נכון הדבר שנשתדל כולנו, שהחצרות שהם סמוך להר הבית וכותל המערבי, ימסרו לישראל, במחיר שנשלם להערבים המחזיקים בהם, ועל מקומם תִבָּנה בית הכנסת נאה ומהודרה מאוד, סמוך ממש לכותל המערבי נוכח בית מקדשינו, וההנהגה של בית הכנסת הזאת תהיה בקדושה גדולה, כראוי לבית 'מקדש מעט' העומד סמוך לבית המקדש הגדול והקדוש.

ובאותה בית הכנסת נשפוך שיחה ותפילה לצור ישראל ברוך־הוא, שיוסיף לנו את אור חסדו ואמִתו ויגלה לנו את אור גאולתו השלמה, ויביא לנו במהרה את גואלנו האמתי - גואל צדק משיח צדקנו - ויקיים מהרה את כל דברי עבדיו הנביאים, ויבנה בית המקדש במהרה בימינו בכבודו והדרת קדושתו, כשישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, לבשר לנו את בשורת הגאולה, וירום קרן משיחו בגילוי שכינתו לעיני כל בשר, ואז [בלבד!] יבנה כמו רמים מקדשו בארץ יסדה לעולם (ע"פ תהלים עח, סט)... ויתגלו לנו כל המקורות של הטהרה הגמורה, ולא תהיה שום מניעה בעולם, מצד כל מכשירי הטהרה והקדושה, וכל מכשירי החכמה והבינה והקדושה והנבואה - הנדרשים לבנין בית אלהינו בכל יפעת קדושתו.

ועד אז - כל ישראל חברים יתאגדו לאגודה אחת, לכוין את לבם לאביהם שבשמים, בלא פרץ ובלא יוצאת, בלי שום הריסות גדר, ובלא שום חשש איסור של חילול הקודש וטומאת מקדש וקדשיו (תוספתא שבועות א, ג), כי אם ביראת ה' טהורה, ובאמונת אומן בדבר ד' הנאמן לעד" (הקונטרס ה'גנוז' הזה, ממנו צוטטנו כאן, פורסם לאחרונה בספר 'טוב ראי' למסכת זבחים, מתוך עצם כתב ידו של הראי"ה קוק).

______________________________________________________________

הכותב הוא תושב צפת, עוסק בחינוך ומחקר של הרב קוק

כתב ידו של הרב קוק בעניין עלייה להר הבית
צילום: משה נחמני