בהוראת שעה לשנים 2017‑2018, הורחב הזיכוי להורים לילדים עד גיל 5 במטרה להקל על יוקר המחיה של משפחות צעירות ולהוסיף ולתמרץ כניסה לשוק העבודה.
במשרד האוצר מציינים בסקירה מיוחדת שפורסמה בנושא, כי עלות הרחבת ההטבה נאמדת בכ‑1.7 מיליארד ש"ח בשנה, אשר 85 אחוזים מעלות זו מגיעים לגברים ו‑15 אחוזים לנשים.
השפעת הרחבת ההטבה על האי שוויון הייתה ניטרלית, ולא חל בעקבותיה שינוי מהותי במדד ג'יני של חלוקת ההכנסה נטו.
תוך תקופה קצרה, הזיכוי בגין ילדים הפך להטבת מס מרכזית בישראל - מתוכנית שעלותה הסתכמה ב-1.7 מיליארד ש"ח עד שנת 2011, עלותה גדלה ל-3.4 מיליארד ש"ח בשנים 2012‑2016 ול-5.1 מיליארד ש"ח החל משנת 2017, דהיינו גידול של 200 אחוזים תוך 6 שנים.
זהו הסעיף השלישי היקר ביותר בתקציב הטבות המס, אחרי ההטבות לפנסיה וההטבות על פי חוק עידוד השקעות הון.
הזיכוי ניתן כנגד חבות המס על הכנסה מיגיעה אישית. נישומים שהכנסתם מתחת לסף המס אינם מנצלים את ההטבה בפועל. שיעור ניצול ההטבה במגמת ירידה ככל שהזיכוי התרחב. למשל אישה ממוצעת ניצלה 33 אחוזים מהזיכוי בשנת 2012 אך רק 18 אחוזים מהתוספת שניתנה בשנת 2017.
תופעה דומה חלה על הגברים - גבר ממוצה ניצל 57 אחוזים מהזיכוי בשנת 2012 ו-47 אחוזים מהתוספת שניתנה בשנת 2017.
חלקה של האישה בהטבה הפוטנציאלית היא 65 אחוזים, אך חלקה בניצול ההטבה, במשפחות עם שני מפרנסים, יורד ל-54 אחוזים. אולם, כיוון ששיעור ההשתתפות של הנשים בכוח העבודה נמוך מזה של הגברים, חלקן של הנשים בעלות ההטבה בשנת 2017 עוד יותר נמוך ויורד ל-47 אחוזים.
עד העשירון החמישי, שיעור ניצול ההטבה זניח. בעשירונים 6 עד 8, שיעור הניצול אומנם עולה אך עדיין רחוק מ-100 אחוזים. למשל, שיעור ניצול תוספת נקודות זיכוי בשנת 2017 בקרב נשים בעשירון ה-8 עומד על 57 אחוזים בלבד. רק בעשירונים 9 ו-10 שיעור הניצול מתקרב ל-100 אחוזים.