מַה יֶּלֶד יוֹם - געגוע של אמא

כמו תינוק שנולד או אדם שנפצע, אנחנו לומדים ללכת מההתחלה, מה שמשתנה זה הכוח שלנו ואורך הרוח שלי לכל זה.

עוזי ברוך , י"ג באלול תשע"ז

בת גלים שער
בת גלים שער
Photo by Tomer Neuberg/Flash90

שלוש שנים לאחר רצח שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח, מוציאה בת גלים שער אימא של גיל-עד ספר על תקופת החטיפה, רגעי האימה, הבשורה הקשה מכל והחיים שאחר כך, ללא גיל-עד.

"למדתי שמאגר הדמעות הוא אינסופי - תמיד יש להן אותו הטעם, מה שמשתנה זה עוצמת הזרימה שלהן...נראה שהפנמתי את העובדה שגיל-עד לא יחזור, מה שמשנה את המציאות היומיומית זה נקודת המבט שלנו.

כמו תינוק שנולד או אדם שנפצע, אנחנו לומדים ללכת מההתחלה, מה שמשתנה זה הכוח שלנו ואורך הרוח שלי לכל זה...הזמן מאבד לעתים מהמשמעות שהיתה לו, מה שמשתנה זה התוכן, השפה, המילים שאנו מוצאים כדי לבטא את עצמנו...השכול והאובדן מלווים אותי יום-יום בכל צעד ושעל, מה שמשתנה זה ההבנה שאפשר לחיות חיים מלאים למרות זאת, לצד זה".

בת-גלים שער נשואה לאופיר ואימא ל-6 ילדים, אשת חינוך ופעילת ציבור. עוסקת בחינוך למעלה מ-20 שנה, בעלת תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה ותואר שני במינהל חינוכי.

בת גלים היא ממייסדי ומובילי מיזם "יום האחדות" ו"פרס ירושלים לאחדות ישראל". מייסדת עמותת "SonShine– מאירים את העולם לזכרם".

מרצה במסגרות שונות בארץ ובעולם, שותפה בקידום יוזמות ופרויקטים שונים ביצירת חיבורים בחברה הישראלית ובעולם היהודי.