בירור יהדות – משימה חשובה עבור כולנו

רק בפעילות נמרצת וחוצת מדינות אותרו המסמכים שאישרו את יהדותה של אנה,. סיפורה הוא אחד מעשרות אלפים סיפורים הנוגעים לכולנו

שמעון כהן , י"ד באלול תשע"ז

גם מסמכי וולנברג מסייעים להוכחת יהדות
גם מסמכי וולנברג מסייעים להוכחת יהדות
צילום: יח"צ



טוען....

ביומן ערוץ 7 הבאנו את סיפורה של אנה ג'וק, עולה מחבר העמים, שביקשה להתחקות אחר שורשיה היהודיים ולשם כך גייסה את מכון 'צוהר לשורשים' שיצא למסע גילוי בין מסמכים וגורמים שונים.

בראיון משולב, ובחלקו מתורגם מרוסית ולרוסית, שוחחנו עם אנה ועם שמעון הר-שלום, החוקר הראשי של מיזם 'צוהר לשורשים'

"מדובר בסיפור מעט מורכב. היא הגיעה לארץ לא מזמן בזכאות של נכדה כיהודי. היא עצמה לא מוכרת על ידי משרד הפנים והרשויות כיהודייה. היא עלתה לארץ עם משפחתה ויש לה בת בגיל שנתיים וחצי וחשוב לה להוכיח את היותה יהודייה על פי ההלכה כי לא רק סבא שלה יהודי אלא גם סבתא שלה שחיה היום באוקראינה יהודייה גם היא. מכיוון שהיא דור שלישי הילדה שלה חסרת זכויות אזרחיות, והיא רוצה שיהיו לה גם זכויות וגם תוכל להינשא בבוא היום ליהודי".

על הקושי לאיתור נתוני היהדות של אנה מספרים הר-שלום ואנה כי "בתקופת מלחמת העולם השנייה מסמכים שהיו שייכים לסבתא רבה הלכו לאיבוד ולא היה מספיק תיעוד להציג לקונסול הישראלי שהוא אחראי לאישורי הזכאות לעלייה, ומכיוון שהגיעו רק עם המסמכים שהיו להם, אושר רק מה שהקונסול ראה ולא מעבר לכך, ובסטטוס הזה הגיעה לארץ, אבל כיוון שידעו שהסבתא יהודייה פנו אלינו ובעבודת מחקר הבאנו ראיות נוספות לבית הדין הרבני שמוכיחות את היותה יהודייה וששרשרת האימהות היא שרשרת יהודית מוכחת".

על האופן בו מתבצע מחקר על ידי ארגונו, מספר הר-שלום ומתאר בתחילה את הסיבה לקיומו של הארגון בו הוא משמש כחוקר ראשי: "אם המדינה חוקקה את חוק השבות תפקידה לברר אם אדם יהודי ולהבטיח את עתידו היהודי, אבל הדברים לא פשוטים כל כך. ארגון רבני צוהר הקים את המיזם הזה כשהמטרה היא למנוע קרע מאוד קשה שעלול להתרגש עלינו בדור הקרוב בתוך החברה היהודית ישראלית. אנחנו יודעים שכעשרים אחוז מהאוכלוסייה היהודית הם מיוצאי חבר העמים שעלו ב25-26 השנים האחרונות, ומכיוון שהקריטריונים לאישורים השתנו ומבחינת הממסד הרבני כדי שאנשים יתחתנו כדת משה וישראל צריך אישור של בית הדין הרבני. זה מוצדק, אבל צריך להציג הוכחות לכך שאדם הוא באמת יהודי".

"בתהליך של אנה הציגו את הראיות הקיימות לקונסול שהכריע על פי זה, אבל בהחלט יתכן שהראיות הללו לא מספיקות נכון להיום. התפקיד שלנו כארגון שאינו רשמי אלא ארגון שבא לתקן ולשפר דברים בחברה הישראלית, התפקיד שלנו הוא לבחון בצורה מקצועית ומעמיקה כל סיפור של משפחה כזו ולראות אם מדובר ביהדות ואם ניתן לחפש. יש לנו קשרים עם הקהילות, יש לנו אנשי קשר שעוזרים לנו ולא ניתן לפרט אודותיהם. בערוץ החוקי והלגיטימי אנחנו עושים את כל המאמצים להשיג את כל הראיות שלא תמיד למשפחה הייתה הנגישות אליהם ומציגים אותן לבית הדין הרבני".

על יחסו של בית הדין הרבני למקרים כמו אלה של אנה, מספרים אנה והר-שלום על שיתוף פעולה ויעילות מרשימים. הר-שלום מספר על הגישה הכללית במקרה זה ובמקרים אחרים ואומר: "החוויה שלנו עם בתי הדין הרבניים היא חוויה של שיתוף פעולה מלא והבנה. הרבה פעמים בית הדין הרבני מפנה אלינו מקרים קשים כשהוא חושב שנוכל להיות לעזר. יש כאן שיתוף פעולה פורה ביותר והתייעצויות מקצועיות".

עוד הוא מעיר ומציין כי "הכרעה של בית הדין הרבני היא לצורך נישואין. לקביעת מעמד אזרחי דרושה הכרה נפרדת של משרד הפנים וזו סוגיה שיש לטפל בה בנפרד".

על יחסו של בית הדין הרבני מספרת אנה כי קיבלה טלפון מבית הדין הרבני שאמרו לה שנפתח לה תיק, כחלק משירות נוסף של 'צוהר לשורשים' ושיתוף הפעולה בין הארגון לבתי הדין הרבני, ובהמשך היא זומנה לדיון ואחרי שבועיים קיבלה במייל את האישור מבלי שהצטרכה להגיע. "זו יעילות שהולכת ומשתפרת. בשני התחומים, המקצועי והניהולי, משתפרים כל הזמן", מתרגם ואומר הר-שלום.

על הפער בין אישורי בית הדין לאישורי משרד הפנים מסביר הר-שלום אך פותח ב"חיוב", כהגדרתו: "עצם העניין שכמעט מתחילת קיומה של מדינת ישראל חוק השבות מגדיר יהודי בצורה התואמת את ההגדרה היהודית זה לטעמי אחד מסימני הגאולה. חוק השבות שהוא אזרחי לחלוטין קיבל לחלוטין את הגדרה היהודית של מיהו יהודי, מי שנולד לאם יהודייה. בנוסף חוק השבות מגדיר נכד ובן זוג כזכאי לעלייה אבל הוא לא יוכר כיהודי. מבחינה חוקית הסמכות של בית הבין הרבני היא לצורך גירושין ונישואין ולא להכרה לצורכי עלייה. בעיניי זה קצת אבסורד, כי אם רב קהילה בחו"ל נותן אישור על אדם שהוא יהודי וזה כבר מוכר על ידי המדינה כאישור לזכאות לעלייה, והנה בית הדין בישראל לא יכול לקבוע זאת, אבל זו כבר שאלה שהמחוקק צריך לדון בה".

בהקשר זה מזכיר הר-שלום את מיזם 'צוהר לחקיקה' שהוביל תיקון חשוב בחוק מרשם האוכלוסין הישראלי, ועל פי תיקון זה אדם שבית הדין הרבני הוכיח שהוא יהודי תהיה החלטה זו מחייבת את משרד הפנים ורישום הלאום שלו ישונה ליהודי.

במציאות שכזו נותר פער "כשאדם עולה לארץ הוא לא יכול להשתמש באישור בית הדין הרבני לזכאותו, אבל כשאדם הוא כבר אזרח, כמו אנה, אישור של בית הדין להיותה יהודייה אמור לחייב את משרד הפנים על פי חוק. יש אמנם לפעמים חריקות ואנחנו עוקבים וערוכים להמשיך ולסייע מסיבה פשוטה - זה דבר צודק. לא יתכן שאנשים ששמרו על יהדותם לאורך כל הדורות, דווקא מדינת ישראל לא תכיר ביהדותם. אנחנו פועלים לשם כך. ברמה הפרקטית יש עוד מה לשפר".

לטעמו של הר-שלום הצעד הנכון שבו צריכה מדינת ישראל לנקוט היא איגום כל הגורמים המטפלים בסוגיה זו כך שיפעלו תחת קורת גג ארגונית אחת. בהקשר זה כלולים גם האישור הקונסולארי וגם בתי הדין הרבניים ש"צריכים להתכתב ביניהם בצורה יעילה יותר לבירור יהדותו של אדם".

"מדובר בפרויקט לאומי. יש עשרות אלפי זוגות שמתחתנים בנישואים בין עדתיים", הוא אומר ומזכיר כי הדברים אינם נוגעים רק ליוצאי חבר העמים אלא לכל מי שעשוי להינשא לצאצאי העולים. על מנת לפתור את הבעייתיות שעלולה להיווצר, מנסים בארגונו לברר יהדות עוד בשלבים מוקדמים, שלבי בית הספר, כדי למנוע עוגמת נפש קשה כאשר בירור שכזה נעשה בסמוך לנישואים.

"הרבה מדברים אצלנו על גיור, אבל נושא בירור היהדות חשוב הרבה יותר מגיור. כמאתיים אלף יצטרכו לעבור את התהליך הזה. כל בירור יהדות מוצלח משפיע על עוד ארבעה או חמישה אנשים מאותה משפחה. עד כה עברנו את העשרת אלפים בירורי יהדות וכל בירור, כאמור, משפיע על עוד בני משפחה וכמות הפניות אלינו הולכת וגדלה". לזאת הוא מוסיף ומעיר כי ככל שחולף הזמן "הבירורים הופכים להיות מורכבים וקשים ויותר".