בזכות רגב: תאטרון תקוע יצא לדרך

תאטרון תקוע מתעלם מקולות השמאל ומעלה הצגה בבימת פסטיבל עכו. מנהלת התאטרון מודה לשרה רגב שלולא תמיכתה זה לא היה קורה.

שמעון כהן , ט"ו באלול תשע"ז

מתוך 'עיר המזל'. פסטיבל עכו. סוכות 2017
מתוך 'עיר המזל'. פסטיבל עכו. סוכות 2017
צילום: יח"צ

בעקבות סערת אנשי התרבות משמאל שהחליטו להחרים את פסטיבל עכו לאחר שהמחזה הפרו פלשתיני 'אסירי הכיבוש' לא התקבל לפסטיבל, נפתחו שעריו של הפסטיבל להצגות שהגיעו ממחוזות אחרים.

מבין שמונה הצגות המקור שיועלו בפסטיבל ארבע מהן מגיעות מהמגזר הדתי. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מנהלת תיאטרון תקוע שגם הצגה משלו - 'עיר המזל' - תיכלל ברפרטואר הפסטיבל.

מסתבר שלא רק העיר היא עיר המזל אלא גם לתיאטרון תקוע היה לא מעט מזל, ודווקא בזכות החרמת גורמי השמאל את פסטיבל עכו זכו להשתלב בפסטיבל.

לילך כהן, מנהלת התאטרון, מספרת כי "בהתחלה לא התמודדנו בגלל לוח הזמנים. ההצגה נולדה במהלך סוף השנה. הפקנו אותה עם תקציב ויכולת מקצועית באמצעות תקציב שקיבלנו ממשרד התרבות. בעקבות החרם פורסם קול קורא מחודש להצגות, זכינו להגיש את ההצגה והתקבלנו".

על ההצגה עצמה מספרת כהן: "זו הצגה שעוסקת בשואה ובשאלות על אלוהים בשואה, מבוסס על ספרו של אלי ויזל 'עיר המזל'. זו אינטרפטציה מרתקת לספר שמחברת את העולמות שלנו, אנשים שחיים בתקוע עם החיבור לרב פרומן ולחזון שלו בנושא חיבור בין תיאטרון ודת לספר של ויזל, ומלהטטת עם מקורות שונים מביאליק ועד סיפורי חסידים".



טוען....

על המרקחת שיצרה את ההצגה היא אומרת "מדובר באנסמבל מדהים, אנשים מיוחדים ושחקנים מדהימים. אחד הטוקבקיסטים כתב בכתבה על החרם שזו 'סתם הצגה של מתנחלים'. זו אכן הצגה של מתנחלים כי מדובר באנשים שגרים בתקוע, אבל מדובר בבוגרי לימודי משחק במגמות הכי נחשבות, שחקנים שמביאים את עצמם ואת האמת שלהם אל הבמה".

האם ההגדרה 'תיאטרון של מתנחלים' מעליבה אותה? כהן משיבה שלא, ובכל זאת היא נשאלת מדוע ניתן שלער שאם היו מתבטאים כך כלפי קיבוצניקים הם היו מתעלמים וממשיכים הלאה. להערכתה "אם הייתי קיבוצניקית לא היו אומרים קיבוצניקים. זה לא מפריע באופן אישי, אבל יש באמירה הזו בסיס של השקפה שלפיה בהתנחלות ובכלל בפריפריה אי אפשר לעשות תרבות, לא קורה שם שום דבר, צריך להגיע למדינת תל אביב כדי לצרוך תרבות או להביא את תל אביב אלינו.

''כשהתחלתי את העבודה כרכזת תרבות היה הכי קל להביא תיאטרון מבחוץ, אבל רציתי שתהיה לנו קהילה יוצרת תרבות עם הלב והנשמה שלנו שיוצאים החוצה. זה מה שקורה כעת. נהיה באחד הפסטיבלים הנחשבים".

בדבריה מדגישה לילך כהן כי היצירה כולה מתוצרת בית, "היוצר, אסף פרידמן, המלבישה, הסאונדמן, השחקנים כולם מתקוע. אחד השחקנים עבר לישוב ליד ים המלח אבל גדל כאן, בתקוע".

מירי רגב
Photo by Marc Israel Sellem/POOL

התיאטרון שהקימה כהן החל את דרכו כמעט במקרה. היה זה כאשר נכנסה לתפקידה כרכזת תרבות, ביום הזיכרון לשואה חשה התרחקות מסוימת מזכר השואה וביקשה לעשות משהו אחר, לא להסתפק בטקסיות המוכרת, "רציתי להרגיש את זה מבפנים והזמנתי את אסף פרידמן וחבורה נוספת והצעתי שנעשה משהו, לקחנו את המחזה 'גטו' של סובול כדי להקריא מתוכו קטעים. הם הקריאו את רצף הטקסטים וקרה שם קסם.

''הבנתי שיש לנו תיאטרון, יש כאן משהו חזק בחיבור ביניהם, הצעתי שילמדו בעל פה, ארגנו תלבושות ונוצרה הצגה לכל דבר. קיבלנו תגובות נלהבות ואנשים נפעמים, נפגשנו ועלה רעיון להקים תיאטרון".

הצעד הבא שהוביל להקמת התיאטרון שלה היה מפגש עם שרת התרבות, מירי רגב, "מסיבות תקציביות ואחרות זה לקח זמן עד שהגיעה האפשרות ממשרד התרבות. השרה מירי רגב הגיעה לבקר בתקוע, הפגשנו אותה עם השחקנים, סיפרנו לה ולפמליה שלה על הרעיון שלנו לבניית תיאטרון, ישבנו אחר כך במשרד התרבות, קיבלנו עצות לאן ומה להגיש כדי לקבל תקציבים ותמיכות. עשינו עבודה קשה וקיבלנו תמיכה שבזכותה הופקה ההצגה 'עיר המזל'.

''ללא התמיכה של השרה רגב זה לא היה קורה", קובעת כהן המציינת כי "גם עם התמיכה של המשרד וגם עם התמיכה של פסטיבל עכו השחקנים הם חצי מתנדבים ובלי התמיכה של המשרד זה לא היה קורה. הבנו שאנחנו יכולים לעלות רמה ויש לנו משהו שיכול לצאת החוצה, אם עד עכשיו זה היה רק בתקוע עכשיו זה יכול לצאת החוצה ובעניין הזה אני נותנת למירי רגב את כל הכבוד".