במשך חצי שעה הפגין היום לבדו אלי בוסקילה בשערי משרד האוצר בירושלים וזעק את זעקתם של הנכים בישראל.
בראיון לערוץ 7 אומר בוסקילה," קשה להיות נכה בישראל, קשה להיות נכה גרוש בישראל. זה פשוט לחכות למוות. אני שומע מנכים שמחכים למוות ואיבדו את החשק לחיות ואני מוצא את עצמי בתפקיד הפסיכולוג ומנסה למנוע מהם להתאבד".
מה הדרישה שלכם? "הדרישה להשוואת הקצבאות לגובה שכר המינימום. רוב הנכים מקבלים היום 2342 ש"ח. משרד האוצר משנה את כללי המשחק ומנסה לקבוע את הקצבה לפי הנכות הרפואית ולא לפי אי כושר כמו שהיו בשנים הקדומות שהעלו את הקצבאות".
הציבור אתכם? "אני חושב שהציבור מתחיל להבין שאין לנו ברירה בשל האטימות של הממשלה ושר האוצר. המאבק שלנו הוא לכלל הנכים ולכלל סוגי הנכים".
אפשר לחיות מקצבה של 2342 ש"ח? "אי אפשר לחיות מ-2342 ש"ח. נכה שחי מקצבה כזאת זה נכה מת. אני ויתרתי על תרופה מצילת חיים. אני לא צריך לפשוט יד או לפרסם פוסט בפייסבוק וכמוני ויתרו רבים וטובים. זה צריך להיפסק.
תפסיקו להרוג אותנו. רק השנה קברתי 3 חברים נכים שהיו שותפים למאבק. די נמאס. זה כסף שלנו. נערי האוצר יושבים עם מענקים וארוחות שחיתות. יש את הכסף הזה בביטוח לאומי זה כסף שלנו".
בעוד פחות משבועיים בוסקילה יוצא למאבק חדש, "אני אקיים ב-18.9 ב-10 בבוקר עצרת זעקה. אני מבקש מכל הנכים מכל הסוגים לבוא לכאן ולתמוך ואני פונה לאזרחים הבריאים - לא לעולם חוסן. אדם יכול להיות בשנייה נכה. אני לא נולדתי נכה ונולדתי בריא והייתי מדריך נוער בישיבות תכוניות והפכתי למרותק ביום בהיר. אנחנו דורשים צדק ולא צדקה, בסוף ננצח עד שנקבל בזכות ולא בחסד".