איפה הילד?!
איפה הילד?!צילום: אייסטוק

ארז, נועה, אסמא, אחמד, מנחם מנדל ואדל נולדו לפני כמה שבועות - שמחה למשפחה.

עוד 15 שבועות אמם תחזור לעבודה, והם יצטרכו מסגרת חינוכית שתעטוף אותם באהבה. מה קורה היום במסגרות הללו? האם יצליחו להיכנס למעון מסובסד? כמה מסגרות מפוקחות ישנם? איזה כח אדם מגיע (אם בכלל...)? והאם הוא מוכשר? באיזה מבנים נמצאים הילדים? האם באמת התשלום מעיד על איכות? מה קורה לילד שנולד בפרפריה, או ביישוב מרוחק בו אין מספיק ילדים למעון? מה קורה אם נולדת בפברואר? ועוד כהנה וכהנה שאלות.

השבוע כ- 180,000 ילדים, שנפלה בחלקם הזכות, נכנסו למסגרות מפוקחות ומסובסדות המהוות כ 23% מכלל הילדים במדינה. מתוכם אחוזים בודדים בלבד מתוך החברה החרדית והחברה הערבית. יתר הילדים, שהם 77%, יצטרכו להסתפק במסגרות פרטיות. לעיתים המסגרות הפרטיות טובות מאוד, אך בהעדר קריטריונים ופיקוח, הן לעיתים מחרידות ומסכנות את ההווה של הילד, וכן את עתידו.

בעצם יש כאן התעלמות טוטאלית מאיכות החינוך אותה מקבל הילד. מתמקדים בשאלת תעסוקת האם ואפשרותה לצאת לעבודה, בעוד שנושא התפתחות הילד נתפס כזניח.

בנוגע לפריסת המעונות, למרות ההוספה המשמעותית של בינוי מעונות יום אותה חרט השר חה"כ חיים כץ על דגלו, ישנה בעיה מהותית בהתנהלות מול השלטון המקומי: מחזקים את החזקים ומחלישים את המוחלשים. מעונות רבים (מארגונים גדולים) נסגרו השנה וכן בשנה שעברה במקומות חלשים ונפתחו במקומות חזקים, כאשר אין מעקב על השלטון המקומי ועל פריסת הבניה, דבר תמוה גם אם נבחן זאת בהיבט של תעסוקת נשים. נוצר מצב שנפתחות מסגרות פרטיות בכל מקום וזה נהיה עסק לכל דבר, אולם לא תמיד התשלום הגבוה שגובים מעיד על הכשרה או טיב הצוות.

כיום כל אחת יכולה לפתוח מסגרת, להעסיק עובדים ללא פיקוח, הדרכה וכיוצ"ב. אין הבדל מגדרי בעניין למעט העובדה שעל הגברים להציג אישור שאינם עברייני מין מהמשטרה כאשר רצונם לעסוק בחינוך, דבר שלא מעיד דבר בנוגע ליכולתיו וכישוריו לטפל בילדים רכים.

מחקרים מראים את החשיבות העצומה של שלושת השנים הראשונות של הילד. פרופסור פנינה קליין ז"ל, זוכת פרס ישראל בתחום חקר גיל הרך, ציינה שאהבה בלבד אינה מספקת כגורם לפיתוח האינטליגנציה של הילדים. הסביבה בה הילד יגדל, המבוגר המשמעותי אותו הוא יפגוש, הם שיאפשרו לו התפתחות תקינה. אספקטים אלו אינם שונים מחברה לחברה.

המבוגר המשמעותי חשוב בכל חברה שהיא. ככל שהילד גדל בסביבה חלשה, חשובה מאוד האינטראקציה עם אנשי חינוך מיטבית, אשר למדו ורכשו השכלה מותאמת לצרכי הילדים.

אז מה צריך לעשות על מנת להצליח לקדם את ילדינו? הורים רבים הצטרפו לאחרונה למאבק לחינוך מלידה. כיום ההורים מעורבים יותר ומבינים את החשיבות והאחריות שלהם בהצלחת ילדם. נולד לכם ילד? מזל טוב, אנו ממליצים לכם לבדוק את הקריטריונים הבאים: היכן ממוקמת המסגרת? האם המסגרת מפוקחת? יש ביטוח? מי הצוות המוביל? האם הוא מוכשר? האם עבר קורס עזרה ראשונה? מה לגבי קורס בטיחות של בטר"ם? עיקר האחריות שלנו כהורים לדרוש מהמדינה מסגרות חינוכיות, איכותיות וראויות אליהן נוכל לשלוח את ילדינו בבטחה ולוודא שהם במקום בטוח הן מבחינה פיזית והן מהבחינה הנפשית.

"הקואליציה לחינוך מלידה" , "המועצה לשלום הילד" ונציגי ההורים ימשיכו לפעול לטובת ילדינו באמצעות חקיקה. בימים אלו אנו פועלים לקידום "חוק הפיקוח למעונות יום לפעוטות" אותו הניחו על שולחן הכנסת חה"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון, ראש ועדת זכויות הילד וח"כ יעקב מרגי יו"ר ועדת החינוך.

החוק מכיל בתוכו את כל הזכויות אותם הילד צריך לקבל כאזרח כמו כל אזרח במדינה- בזכות ולא בחסד! כי חינוך אינו מתחיל בגיל 3, חינוך מתחיל מלידה!

הכותבת: יערה שילה, מרכזת תוכנית מנהלות מעון במכללת אפרתה, וחברת ועדת היגוי חינוך מלידה- אנו