טירת הזכוכית
טירת הזכוכיתצילום: יחצ

בישראל וברחבי העולם קוראים להם במילה אחת זהה בשפות "הומלסים" - חסרי בית.

חסרי הבית הם אלו, אשר פוגשים אותם בגנים הציבוריים ישנים על ספסל, או ברחבי הערים מניחים את גופם וראשם על קרטון בלוי כשלצדם כל רכושם הדל. זו התמונה המצטיירת והמתקבלת לגבי אותו הומלס.

תמונה אחרת מתקבלת מצפיה בסרט החדש המבוסס הן על סיפור אמתי והן על ספר הנושא את אותו השם טירת הזכוכית.

הסרט, כמו הספר, מספר את סיפורה של ג'אנט וולס, אשר קיבלה חינוך בלתי קונבנציונאלי מהוריה הבלתי מתפקדים במיוחד האבא (ברי לרסון) והמסע שהיא עוברת אל עבר קבלה והגשמה עצמית.

משפחה, זוג נשוי ולהם ארבעה ילדים, מחליטה שאורח חייה יהיה שונה. לא קבלת המובן מאליו שצריך לקום, ללמוד, לחיות בדירה, ללכת לעבוד אלא דווקא ללמוד את החיים ולהתמודד איתם בצורה הקשה ביותר.

והקשה ביותר אלו צמד המלים הנכונות לסרט. הכל קשה. הצפייה, המחזה, התמונות, החינוך הקשה לילדים והחיים.

גיבורת הסרט היא ג'אנט וולס, עיתונאית מצליחה. העלילה עוקבת אחר ילדותה במשפחה ענייה ולא מתפקדת, בה האם תמהונית, האב מלמד מחד את הילדים שיעורים חשובים לחיים, אך מאידך הוא מכור לטיפה המרה, חסר עבודה קבועה בדר"כ , וכך המשפחה נודדת ממקום למקום ברחבי ארצות הברית בעקבות פיטוריו.

הסרט עובר מתקופה לתקופה כשברקע זיכרונות העבר כשכל חלומה של המשפחה החיה כחסרת בית לבנות לעצמם טירה מזכוכית. חלום ושברו.

תרצו זה בבחינת מה שלימדונו חז"ל, "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". דווקא מהילדות הענייה, העשוקה, חסרת הבית להגיע למקומות הכי גבוהים.

לאורך הסרט, אנו למדים על הכוכבים, על החיים הקשים ועל כך שלקרוא ספרים זה משהו שאם הוא מגיע מהבית מהחינוך ואם אין לך את כל הפיתויים מסביב ויש לך ספר אתה תקרא בו, תחכים ובבוא הזמן גם תדע לנצל את הידע הזה. קשה, מרתק, מלמד ובעיקר סיפור אמיתי ואיכותי. אלו החיים.

אורך הסרט: 127 דקות