החלטתם של שופטי בג''ץ לפסול את התיקון בחוק הגיוס שמעניק פטור מגיוס לתלמידי ישיבות חרדיות, מכניסה את עולם הישיבות למערבולת גדולה שסופה איננו ידוע.
אולם, מערבולת זאת פסחה למעשה על הסדרי דחיית הגיוס לתלמידי ישיבות ההסדר ותלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות, זאת מאחר שהסדרי דחיית הגיוס שלהם מוסדרים בנפרד, במספר סעיפים המופיעים בתוך פרק ג' לחוק שירות ביטחון.
את ההחלטה לחוקק את החוק בדרך זו, כך שיפריד את הפרקים העוסקים בתלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות ותלמידי ישיבות ההסדר מהפרק העוסק בתלמידי הישיבות החרדים קיבלה מי שהיתה אז חברת כנסת צעירה בסיעת הבית היהודי, איילת שקד.
שקד החליטה אז, בניגוד לעצות שניתנו לה על ידי פעילים מרכזיים, לעגן את מעמד הישיבות הציוניות בסעיף נפרד. התוצאה היא שההסדרים הנוגעים למגזר הדתי-לאומי וההסדרים הנוגעים למגזר החרדי חוקקו בנפרד.
העתירות שהוגשו נגד חוק הגיוס החדש, כולל התיקונים שתוקנו בו לאחר תחילת כהונתה של הכנסת הנוכחית, כללו חלקן גם דרישה לפסול את ההסדרים הנוגעים לישיבות ההסדר והישיבות הציוניות הגבוהות, אולם שופטי בג"ץ (כמעט) פה אחד, סברו שיש למחוק את החלק הזה בעתירה, וכך למעשה הצילה ההפרדה בין הסדרי הגיוס את הישיבות הציוניות.
לא מדובר בדבר של מה בכך. השנה הקרובה תעמוד בסימן בעיה קשה מאוד עבור הציבור החרדי, בעיה שאסור להקל בה ראש. מפלגת הבית היהודי חייבת לתת כתף לציבור החרדי במלחמה על שמירתן של הישיבות. אולם את המלחמה הזו תוכל המפלגה לעשות לפחות בשלב זה ללא צורך לדאוג למצב מבית.