ישנן סוגיות בהוויה הישראלית שקשה עד בלתי אפשרי לנהל עליהם וויכוח. בשעה שאוכלוסיה אחת סבורה ש'אין עוד מלבדו' ואוכלוסיה אחרת סבורה שמוטב ואף רצוי בלעדיו' – אי אפשר לנהל וויכוח.
פרופ' יובל נח הררי, מחבר 'קיצור תולדות האנושות' הטיב לפני שבועיים להגדיר את העמדה החילונית: "אם עולם הישיבות ייעלם אנחנו לא נרגיש; אם אנחנו ניעלם – החרדים יקרסו". עם עמדה כזו אי אפשר לנהל דיאלוג.
דיאלוג אמיתי יכול להתנהל רק עם אנשים המוכנים ומסוגלים לקבל את הגדרתה של מדינת ישראל כהגדרתה המקורית: מדינתו של העם היהודי על כלל מורכבויותיה. מי שחשב שאנחנו שוויץ – טעה בכתובת. מי שסבר שאנחנו דמוקרטיה ליברלית ללא כמה כתמים – מוזמן לחשב מסלול מחדש.
השופטים ביכו אתמול את מותו של עיקרון השוויון. אבל שוויון אין כאן. שוויון לעולם לא יהיה כאן. לא בין מגדרים בשוק העבודה, לא בתקצוב מוסדות החינוך של האוכלוסיות השונות, לא בין מהגר לתושב, לא בין יהודי לפלסטיני.
חשוב להילחם ולקדש את זכויות הפרט, חשוב עד מאד לאמץ ולחלום על עיקרון השוויון, אבל בראש ובראשונה, בבואם של מעונבי גבעת רם לחדד קולמוסיהם ולתת דעת בסוגיות סופר-רגישות מבחינה חברתית עליהם לזכור כי בסופו של יום זו מדינתו של העם היהודי.
לפני שבועיים היתה שרת ממשלה אחת שהטיבה לחדד את הנקודה האמורה. "מערכת זכויות הפרט בישראל היא עניין שהוא כמעט מקודש בעיניי, אבל לא כשהיא מנותקת מכל הקשר. לא כשהיא מנתקת את עצמה מהייחודיות הישראלית, מהמשימות הלאומיות שלנו, מהזהות שלנו, מההיסטוריה שלנו, מהאתגרים הציוניים שלנו.
הציונות אינה צריכה להמשיך, ואני אומרת כאן – גם לא תמשיך, לכוף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט המפורשת באופן אוניברסלי ובדרך המנתקת אותה מדברי ימי הכנסת ומהיסטוריית החקיקה שכולנו מכירים". ס"צ.
הציטוט הזה מיוחס לשרת המשפטים איילת שקד שבנאומה בוועידה השנתית של לשכת עורכי הדין בישראל מתחה ביקורת על פסיקת בג"ץ בעניין המסתננים והסבירה כי למדינת העם היהודי ישנם ערכים נוספים מלבד עיקרון זכויות הפרט ועיקרון השוויון. לא הייתי מנסח זאת טוב ממנה.
התנהלותו של בג"ץ לקתה פעמיים. לאחר שקידשה את ערך השוויון בשם ערכי הדמוקרטיה היא הפרה בידיה עיקרון דמוקרטי חשוב לא פחות: עיקרון הפרדת הרשויות. בית המשפט העליון שם אמש ללעג ולקלס את חקיקות הכנסת. בשם האקטיביזם השיפוטי הוא עלה עם D9 על בית המחוקקים הישראלי ושמט את השטיח מתחת לרגליו.
אתם תחוקקו, אנחנו נבטל, צחקקו השופטים. ישחקו הנערים לפנינו. הזוהי דמוקרטיה ליברלית? כך נוהגת הרשות השופטת בבריטניה – המעצמה הראשונה שסיגלה לעצמה ערכים הדמוקרטיים?
המפתחות בידיים של כחלון. ערב החתימה על ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לסיעת יהדות התורה, נשאל יו"ר 'כולנו' משה כחלון על מידת סירובו להטמיע את פסקת ההתגברות בהסכם הקואליציוני. כחלון הבהיר כי לא ייתן ידו לפגיעה בבית המשפט העליון. החרדים ביקשו לדעת היכן גבולותיו. כחלון – לדברי הנציגים החרדים בכנסת – הסכים לתת יד לחקיקה להצרת כוחו של בג"ץ במידה וזה יתערב ויבטל את התיקון לחוק הגיוס של לפיד. כעת העיניים נשואות אליו.