זה הזמן לחזק את הכשרות הממלכתית

הרב רפאל יוחאי, מנהל מחלקת הונאה בכשרות ברבנות הראשית לישראל, משוחח עם כתב ערוץ 7 על מצבו של מערך הכשרות הממלכתי בישראל, על רקע פסיקת בית המשפט העליון מהשבוע שפותחת פתח לכשרות הפרטית.

"לא רק הדתיים דורשים מזון כשר אלא גם מסורתיים וחילונים ואפילו יש גויים שרוצים מזון כשר", אומר הרב יוחאי בפתח הראיון, ומסביר כי כאשר יש פיקוח בענייני כשרות אז יש הבטחה לצרכנים שגם נושאים אחרים בבית העסק הם מפוקחים.

על הצורך בגוף ממלכתי שיפקח על הכשרות אומר הרב יוחאי כי הדבר בא לענות על צורך של ציבור רחב, "המדינה מבינה שכמדינה דמוקרטית היא לא רוצה לכפות את הדת על האזרח. מצד שני כשאזרח מבקש מוצר או שירות מכל סוג שהוא שיש לו חשיבות והוא בהיקפים גדולים כגון כשרות, בריאות וכדומה, היא חייבת לתת לו הגנה שהשירות אכן יינתן על ידי מישהו מוסמך על פי קריטריונים נכונים וכמובן לא לאפשר לכל מיני גורמים פרטיים אינטרסנטים שבראש מעייניהם לא הכשרות אלא הכסף''.

לצורך כך קיימת היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, שמוסמכת על פי חוק לבצע חקירות ופעולות אכיפה, להטיל קנסות מנהליים וגם להגיש כתבי אישום נגד בתי עסק שביקשו להציג את עצמם ככשרים בניגוד לחוק.

הרב יוחאי מספר על פעילות היחידה, "מידי יום מגיעים למפעלים, משחטות, מסעדות, מרכולים ומזנונים וכדומה ותופסים שם מוצרים כאלה ואחרים. במקרים קיצוניים אנחנו מעלים את זה על הכתב וזה יוצא בעדכוני הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ועל ידי זה ניתן להיזהר מלהיכשל.

הוא מספר כי בכל חודש נעשות מאות ביקורות בכל רחבי הארץ. "אנחנו קולטים כל יום עשרות תלונות ממועצות דתיות, רבנויות ובעיקר מאזרחים שיום יום נמצאים באיטליזים, במלונות ובכל המרכולים והם מדווחים לנו על חשד להונאה.

''אנשי היחידה בודקים את המידע שהתקבל ויוצאים לשטח מצויידים במצלמות באקדחים להגנה עצמית ובגז מדמיע, ומתעדים את העבירה ובודקים שאכן רק מי שמוצג ככשר מחזיק בתעודת הכשר ועומד בכל הדרישות. מי שמציג עצמו ככשר אבל בלי תעודת הכשר או תעודה שלא כחוק כמובן ננקטים נגדו אמצעים".

הרב יוחאי מסביר כי עיקר הביקוש לבשר הזול שמובא בצורה לא חוקית משטחי הרש"פ הוא למסעדות לא כשרות אך יש בכך גם בעיה וטרינרית חמורה. לדבריו במסעדה כשרה שבה יש משגיח אף שאינו קבוע, קשה להסתיר לאורך זמן הונאה בכשרות ושיקול דעתם של המשגיחים ומעורבותם בעבודת המסעדה היא חלק בלתי נפרד מעבודתם.

הרב מתייחס לפסיקת בג"ץ שהתקבלה השבוע ומסביר, "בית המשפט קבע חד משמעית שמי שמוסמך לתת כשרות זו הרבנות, בית המשפט קבע חד משמעית שבית עסק שמוצג כ'כשר' (והוא אינו כזה) עובר על החוק. בית המשפט פסק שבית עסק שיציג את עצמו ככשר באמצע תעודה מכל שהוא מבד"ץ ועד השגחה פרטים עובר על החוק".

המקרה היחיד שאותו בג"ץ לא אסר הוא כאשר מסעדה לא מחזיקה בתעודת כשרות אך המוכר מסביר בעל פה ללקוח כי המוצרים כשרים. "בג"ץ אמר: רבותיי עד כאן. מפה אני פחות מתערב".

הרב אינו מודאג מהפרצה שהשאיר בית המשפט ומאמין שכוחות השוק יתגברו על המכשול, "לפי דעתי בסופו של דבר הצרכן יסיים את המלאכה שבית המשפט לא עשה. הצרכן הסביר שבאמת אכפת לו ממזון כשר ירצה תעודה מגוף מוסמך. בהזדמנות זו אני מבקש מהציבור זה הזמן לחזק את הכשרות הממלכתית".

לדבריו, ריבוי גופי הכשרות למהדרין לא מעיד על כשרות טובה יותר. הרב יוחאי מעיד כי לעיתים לא עומד דבר מאחורי תעודת הכשרות היפה. "לפעמים יש בית עסק שמציג את עצמו כמהודר, כחלק למהדרין, ובפועל אנחנו מוצאים שם במקרה בשר לא חלק, עלי ירק בכשרות רגילה, אבקת חלב עכו"ם וכדומה ויש פה הטעיית צרכנים ברמת הכשרות.

''אי אפשר להגיע לכשרות בד"צית מהודרת אם הכשרות הרגילה לא איתנה. צריך לוודא קודם כל שהכשרות הבסיסית היא איתנה וטובה וככל שבית העסק יתבקש להתהדר בכל מיני כשרויות אחרות זה רק כתוספת ולא כתחליף", מסביר הרב.