בשבע מהדורה דיגיטלית

מגבשים זהות

בשיטת פריימריז ייחודית נבחרו השבוע 15 חברי הרשימה של מפלגת 'זהות'.

שמעון כהן , כ"ג באלול תשע"ז

שיטת פריימריז נקייה ממַסחרה. חברי מפלגת 'זהות'
שיטת פריימריז נקייה ממַסחרה. חברי מפלגת 'זהות'
ללא קרדיט צילום

בפריימריז של 'זהות' שנערכו השבוע (ג') לא היו התכנסויות המוניות בגני התערוכה או בבנייני האומה, לא שלטי ענק, לא חולצות עם דיוקנאות מחייכים, לא נישוקי תינוקות ולא דוכני עידוד עמוסי נקניקיות.

הליך הבחירה ב'זהות' בוצע דרך האפליקציה בטלפון הסלולרי. "אם אנשים מנהלים את חשבונות הבנק שלהם דרך האפליקציה המאובטחת, אין סיבה שלא נוכל לקיים את הליך הבחירות דרך מערכת שכזו", אמר יו"ר המפלגה, משה פייגלין, במהלך היום שאותו הגדיר, כמקובל בקרב פוליטיקאים, כ"יום חג".

בסופו של יום בחרו מתפקדי המפלגה את חמישה עשר המקומות הראשונים ברשימה, שממנה בהמשך הדרך תורכב רשימת המועמדים לכנסת. הליך הבחירה עבר בלי תקלות, בלי ערעורים או טענות לזיופים, כמעט תופעת טבע חדשה בנוף הפוליטי בישראל. אך זהו לא החידוש היחיד בפריימריז של 'זהות'. גם שיטת הבחירה שונה מכל מה שהכרנו עד כה.

פייגלין, כמי שהמציא את שיטת ההתפקדות המרוכזת בימיו כמנהיג חטיבת 'מנהיגות יהודית' בליכוד, אך גם כמי שנכווה מהסחר-מכר שמלווה כל בחירות פנימיות, ביקש למצוא שיטה נטולת ארגזי מתפקדים ונקייה מלחצים ודילים. איתי גבעון, פעיל ותיק של פייגלין, הגה את השיטה שנבחרה: כל מצביע קיבל לרשותו שש נקודות שאותן הוא יכול לחלק כהבנתו בין המתמודדים. הוא יכול לתת נקודה אחת לכל אחד משישה שיבחר, אך גם להעניק את כל שש הנקודות למועמד אחד, או כל צירוף אחר.

בדרך זו, מסביר פייגלין, אין מציאות שבה מצביע חייב להעניק בלית ברירה את קולו גם למועמדים שאינו מעוניין בהם, מה שהוביל לכל המַסחרה שראינו בליכוד ובמפלגות אחרות. "אצלנו כל מצביע בוחר אך ורק במי שהוא מעוניין".

בסוף יום הבחירות נבחרו כאמור 15 מועמדים מתוך 25 שהועמדו לבחירה. הנבחרים יצטרכו להתמודד בהמשך על מקומם המדויק ברשימה, ואת זאת לא יקבעו רק מתפקדי המפלגה, אלא כלל הציבור הישראלי. "כל מי שירצה, גם מי שהתפקד למפלגה אחרת, יוכל להשפיע על מיקום החברים ברשימה לכנסת", אומרים במפלגה.

אתה לא חושש להתארגנות מטעם מתנגדי המפלגה להצבעה מאורגנת, שתיצור רשימה פחות אטרקטיבית?

פייגלין נשמע רגוע: "אני לא חושש. יש לנו אמון בעם, וכשאתה נותן אמון זה גם היחס שאתה מקבל".

"זהות תהיה הפתעת הבחירות"

בצמרת הרשימה שנבחרה ניתן למצוא את הכלכלן הליברל גלעד אלפר, חבר המועצה הכלכלית המייעצת לשר האוצר ואנליסט ראשי בבית השקעות. במקום השני נמצאת ד"ר ניצה כהנא, אם לעשרה מירושלים המלווה את דרכו הציבורית של פייגלין עוד מימי 'זו ארצנו'. למקום השלישי נבחר ד"ר רפאל מינס, תושב קריית נטפים שבשומרון וממייסדי המפלגה, ובהמשך הרשימה נמצאים חגי גרינצייג, הרב דוד שפיץ, עו"ד ליבי מולד, אלכסנדר אלמן, ישי פליישר, רונית דרור, אסיה אנטוב, ארקדי מוטר, חגי בן עמי, טובה אבן חן, אלברט לוי ובמקום ה‑15 נועל את הרשימה נדב חלמיש.

המיקומים הללו הם זמניים בלבד, ולא רק משום שהשלב הבא של קביעת מיקום המועמדים ברשימה יתקיים רק לקראת מועד הבחירות הכלליות, על ידי כל אזרח שיחפוץ בכך. חוקת המפלגה מאפשרת ליו"ר פייגלין לשבץ שבעה מועמדים כהבנתו בין עשרים המקומות הראשונים, ובנוסף לכך שומרת המפלגה כל מקום עשירי למועמד שייבחר בהליך בחירה מיוחד בין יהודי התפוצות.

אלפר סיכם את אירוע הבחירות הפנימיות ואת הצלחתו האישית ואמר: "זאת הייתה חגיגה דמוקרטית אמיתית, מלאה באנרגיות ובאנשים מיוחדים, שאין לי ספק שיהפכו את 'זהות' להפתעת הבחירות הבאות. 'זהות' הצביעה היום הצבעה ברורה בעד אג'נדה כלכלית ואזרחית ליברלית, אשר מעמידה במרכז חופש אישי וכלכלי. ממחר בבוקר נתחיל לעבוד יחד עם משה פייגלין ועם הכוורת המוצלחת שנבחרה על העצמת כוחה של 'זהות'".

בשיחה עם 'בשבע' זמן קצר לאחר בחירתה במקום השני (שלישי, אחרי פייגלין עצמו), מסבירה ד"ר ניצה כהנא את דרכה של המפלגה.

"מפלגת 'זהות' הולכת ותופסת מקום במרחב הציבורי באופן עקבי ואיטי, למרות שעדיין לא הוכיחה את עצמה בבחירות כלליות. המסר של המפלגה מאוד נחוץ. הציבור רוצה ושמח בזהות היהודית שלו, ועם זאת הציבור רוצה את החירות שלו, שאינה חופש לעשות מה שרוצים ללא בקרה, אלא לקחת אחריות על חיינו ועל עצמנו. זה העיקרון שאנחנו מביאים. האדם הוא חירותי באופיו ובמהותו. הוא לא רוצה שיגידו לו איך להתחתן ומה לעשות בחייו הפרטיים. רשות הרבים צריכה להיות רשות רבים יהודית, אבל ההתנהגות הפרטית של האנשים היא בחירתם. אנחנו סומכים על האנשים שכאשר ייתנו להם את הבחירה הם יעדיפו את הזהות היהודית. זה החידוש שלנו. דווקא כשיצא החוק לכפיית גיוס, ירד מספר המתגייסים החרדים. לעומת זאת, אנשים מקיימים ברית מילה, ליל סדר וסעודות שבת בלי חוק ובלי כפייה. אנשים בוחרים ויבחרו ביהדות אם ייתנו בידם את האחריות לעשות זאת".

'מנהיגות יהודית' עברה מרעיון השינוי מבפנים בתנועת השלטון להקמתה של מפלגה חדשה. מדוע?

כהנא מבהירה כי הליכוד לא היה המטרה, אלא הכלי להשפיע. "הגענו אז למסקנה שכדי להשפיע צריך להגיע להנהגה, ובלי הנהגה המאבקים וההפגנות של 'זו ארצנו' לא יועילו. זו הסיבה שהיעד היה ראשות הממשלה ולא חברות בכנסת. בחרנו בתנועת הליכוד כחלק מהטקטיקה, כי סברנו שמדובר במפלגה קיימת שעמדותיה הבסיסיות קרובות לשלנו, מפלגה לא מגזרית שמדברת אל העם כולו, ושדרכה נוכל להגיע לעמדת ההשפעה האמיתית. פעלנו במפלגה, פגשנו שם את העם כולו, אבל בשלב כלשהו המפלגה איבדה מכוחה לטובת שלטון היחיד של המנהיג. אריאל שרון התחיל בתהליך ונתניהו המשיך אותו. המרכז והמנגנונים איבדו מכוחם והפכו כפופים למנהיג. פתאום הפך להיות לא לגיטימי להתמודד מול נתניהו.

"ראינו שהכביש הזה לא מוביל לאן שרצינו להגיע, והגענו למסקנה שצריך לקחת את הרכב לנתיב אחר ולהיוולד מתוך הליכוד למשהו חדש. הקמנו את 'זהות', מפלגה בלתי מגזרית שפונה לכל עם ישראל. ואכן, בין התומכים והמתפקדים אפשר למצוא את כל גוני האוכלוסייה בישראל. הם מגיעים בעקבות הזדהויות שונות, חלק בגלל הליברליזם, חלק בגלל רעיון הצבא המקצועי ועוד, אבל מה שמלכד אותם הוא החשיבות שהם נותנים לנושא הזהות היהודית".

"לא הסקרים מובילים אותנו"

לקראת אירוע הפריימריז התקיים סקר על ידי מכון המחקר של פרופ' קמיל פוקס, שממנו עלה כי למפלגה החדשה יש פוטנציאל לשישה מנדטים. פייגלין עצמו משוכנע שהמרחב שממנו יגיעו מצביעי 'זהות' גדול הרבה יותר, והוא מדבר על פוטנציאל לתוצאה דו ספרתית. "עד עכשיו מכירים את המפלגה כ‑27 אחוזים מהציבור. אני מאמין שככל שתגבר החשיפה למפלגה, תגבר גם היכולת לממש את הפוטנציאל הזה", הוא אומר.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מהסיכון שהוביל לא מעט מפלגות ימין בהיסטוריה הפוליטית של ישראל אל מתחת לאחוז החסימה ולבזבוז עשרות אלפי קולות למחנה הימין. בריאיון לערוץ 7 הביע פייגלין ביטחון רב במוצר הפוליטי שלו והשיב לחוששים: "לא הסקרים מובילים אותנו. מי שהגיע לוועידה שלנו וראה שם את אלפי האנשים, שמייצגים את כל גוני האוכלוסייה, מגיעים באמצע השבוע, מבין שמדובר בתופעה אמיתית ולא במשהו שמתמודד עם אחוז החסימה".

גם כהנא התבקשה להתייחס לסוגיית הקולות שעלולים ללכת לאיבוד, ותשובתה לכך מפתיעה. "כבר היום לוקחים הרבה יותר קולות וזורקים אותם לים. אנשים הצביעו לממשלת ימין וכל הקולות שהצביעו בעבורה הולכים למעשה לים... זו ממשלת לכאורה ימין, בלי שום ציפי לבני בתוכה, אבל בפועל היא מיישמת את מדיניות השמאל. בית המשפט עדיין פוסל חוקים ואין שום חוק שמגביל את כוחו. עמונה נעקרה, הביטחון האישי מבוסס על רצון העמים, איראן מתחמשת, האיום ממזרח מצטבר ואנחנו נושאים עיניים לעולם כמו יהודי בגלות, לא מדברים על ריבונות ביו"ש. כלום לא השתנה. אם בגלל חשש מאחוז החסימה לא נאמר את עמדתנו האמיתית, אין ערך לדמוקרטיה. אם לא אוכל לומר את מה שטוב ביותר לעם שלי על פי הדעה שלי, בשביל מה יש לי דעה? אני לא יודעת מה מסוכן יותר, הרצון הרע של השמאל, או היכולת המוכחת של הימין. בבחירה שבין להמשיך ולהיות סרח נגרר לימין חסר אמונה שתמיד איכזב ותמיד יאכזב, לבין יצירת אלטרנטיבה ותקווה למנהיגות אמונית לעם ישראל, אני בוחרת בתקווה".