צבי גור בבית המשפט. ארכיון
צבי גור בבית המשפט. ארכיוןצילום: מרים אלסטר. פלאש 90

ועדת השחרורים החליטה לקצר בשמונה שנים את עונשו של צבי גור, רוצחו של אורון ירדן ז"ל, לפני 37 שנים. בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס השופט בדימוס עודד מודריק לתחינתה של משפחת ירדן שלא לאפשר את ביצוע ההחלטה.

כבר בראשית דבריו מבהיר השופט בדימוס מודריק כי המשפחה ומתנגדי השחרור המוקדם של גור תלויים בגישת הפרקליטות שתצטרך להכריע אם לערער על ההחלטה הזו אם לאו. לזאת הוא מוסיף ומציין כי המשפחה תוכל לעתור לבג"ץ נגד השחרור המוקדם, אך "אני חושש שאין סיכוי רב, אבל אני לא בקי עד כדי כך בפרטים".

בפירוט הטעמים לכאן ולכאן מציין מודריק כי מדובר באדם שנשא עונש לאורך עשרות שנים ובשלב מסוים קצבו לו את תקופת המאסר שמלכתחילה נקבעה להיות למאסר עולם, ולמעשה מהרגע בו נקצב העונש המשמעות הייתה שבתוך החלטה זו מגולמת האפשרות לקיצור עונש.

החלטה זו לקיצור עונש אינה מיידית וניתן לשנותה, שהרי היא הייתה צריכה את אישור ועדת השחרורים, אך לדברי מודריק זרעי השחרור המתקרב כעת ,נזרעו כבר אז בהחלטת קיצוב העונש.

השופט בדימוס מזכיר כי "בראש הוועדה עומד שופט בדימוס ולצידו אנשי מקצוע בתחום מדעי ההתנהגות והעבודה הסוציאלית וקציני מבחן שוודאי סרקו את הדרך שעבר האסיר לאורך עשרות שנים מבחינת "תשובה" וההבנה של הפסול העצום שבמעשה שלו ומידת הסיכון שיש בו. מדובר באדם שהתבגר בעשרות שנים מאז המעשה הנורא והמחריד שהוא עשה. אלו שיקולים שניתן לקחת אותם בחשבון".

"יש ארצות שבהן מאסר עולם הוא מאסר עולם והאסיר אינו משוחרר לעולם. אצלנו, פרט לאסירים ביטחוניים ויגאל עמיר שחוקקו חוק מיוחד בשבילו, מרבית האסירים מקבלים קציבה של העונש אם הם לא נפטרים בכלא. כאן צריך לשאול מה ההבדל בין קיצור של כמה שנים לעוד כמה שנות מאסר, הן מבחינת המשפחה והן מבחינת הסיכונים לציבור".

"אני מניח שאת כל השיקולים הללו שקלה הוועדה והחליטה בסופו של דבר את מה שהחליטה מתוך הנחה שלא ייגרם בכלל נזק לציבור וגם לא תהיה פגיעה יותר מדי גדולה בעיקרון שדינו של רוצח הוא מאסר עולם", אומר השופט מודריק ומיד נשאל אם הפגיעה שמשפחת הילד שנרצח, משפחה שהוכתה קשות והתרסקה, משפחה שהאב נפטר בה משברון לב, והאם ניסתה לשים קץ לחייה שלוש פעמים, פגיעה זו שתהיה מהשחרור המוקדם, אינה מהווה שיקול?

"העובדה הזו צריכה להישקל, אבל אנחנו חיים בעולם של איזונים וריסונים ואין עניין שהוא מכריע זולת ההגנה על חיי אדם שאמורה להתגבר על כל שיקול אחר. בוודאי שיש השפעה להשלכה של ההחלטה הזו על המשפחה. אחרי הכול הוועדה מבינה שאת חייו של אורון ירדן ז"ל אי אפשר להחזיר, את הפגיעה במשפחה, שהיא כולה תוצאה של הרצח, קשה מאוד לשנות. יש כאן תוספת שהיא לא חסרת משמעות ולא ניתן להתעלם ממנה, אבל הוועדה החליטה שהיא לא מכריעה, או שההכרעה שלה מוגבלת.

''כל גורם שידון בהחלטה יצטרך לדון אם שיקול הדעת של הוועדה הוא כל כך בלתי סביר עד שצריך לבטל, ובהסתכלות מאוד לא מעמיקה אני חושב שקשה לומר שמדובר בהחלטה בלתי סבירה".

עוד נשאל השופט בדימוס אם עשרות השנים שחלפו מאז מעשה הרצח הפסיכופטי של אורון ז"ל בידיו של צבי גור, אינם מהווים ערובה לכך שכמעט כל רוצח יוכל לטעון שמאז המעשה חלף זמן רב והוא הבין את חומרת המעשה וכיום למעשה מדובר באדם אחר שמגנה את הרצח וכו', וממילא כל רוצח יהיה מועמד לשחרור מוקדם לאחר עשרות שנות מאסר, וכשכך הם פני הדברים מה טעם יש בפסיקה המחמירה של בית המשפט כלפי אותו עבריין?

"זו אמירה שהיא נכונה מאוד, אבל צריך לקחת בחשבון שזה השיג והשיח הישראלי. כשמדינת ישראל החליטה לבטל את עונשי המוות כי הם בלתי הפיכים, למעט נסיבות מאוד נדירות, היא אמרה בכך בו זמנית שגם ענישת מאסר עולם לא תישאר ענישה בלתי הפיכה, בוודאי לא תוך יום-יומיים או שנה-שנתיים אלא כעבור הרבה מאוד שנים. זה עניין ויכוח ציבורי של התפיסה וההבנה החברתית".

בהקשר זה מזכיר השופט את קביעת חז"ל ולפיה גם סנהדרין שהייתה מוציאה להורג אחת לשבעים שנה נחשבה לקטלנית והדבר נחשב לגנותה. בפני השופט הועלתה גם תזכורת מהפרשנות הרואה בסנהדרין קטלנית רק משום שהיא הרגה רק פעם בשבעים שנה וממילא היא מותירה את הרוצחים ברחובות ובכך היא קטלנית.

על כך משיב מודריק ואומר כי מדובר ב"מידת הזהירות של הדין העברי שאומר שאתה לא קובע עונש שהוא בלתי הפיך אלא אם כן אתה משוכנע מעל לכל ספק, והספקות שיצרו בזמנו הם נושא לדיון נפרד, אבל הם הקימו מחסום אחר מחסום עד להרשעת אדם ברצח שיאפשר עונש מוות בעת ההיא"