המצוקה של חמאס - תוביל לפיוס?

אחרי לא מעט ניסיונות שכשלו, האם הפעם חמאס ופתח' בדרך לשיתוף פעולה? פרופ' סלע, מומחה לרש"פ, מעריך שהמערכה רחוקה מסיום.

שמעון כהן , כ"ו באלול תשע"ז

מחאת חמאס נגד הנהגת הפתח'
מחאת חמאס נגד הנהגת הפתח'
צילום: עבאבד רחים קעטיב. פלאש 90

חמאס הודיע על פירוקה המתקרב של הממשלה הזמנית שהקים ברצועת עזה ועל כוונתו לקיים מו"מ עם ארגון הפתח' לקראת הליכה לבחירות כלליות ברצועה ובאיו"ש. היעד, כך הבהירו דוברי החמאס, הוא פיוס בחברה הפלשתינית.

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס פרופסור אברהם סלע, מומחה ליחסי פתח'-חמאס, איש האוניברסיטה העברית, לסיכויי המהלך, וכבר בתחילת דבריו הוא מזכיר כי "זה לא ניסיון ראשון ולא הסכמה ראשונה של חמאס לקיים מגעי פיוס מתוך כוונה לכאורה להקים ממשלת אחדות לאומית, ובעבר כבר קמה ממשלת אחדות כזו, אבל זה התפרק מהר מאוד על רקע הניגודים העקרוניים וחוסר הנכונות של חמאס לחזור לסטטוס קוו מלפני 2007".

עם זאת, על המניע שהוביל את חמאס להושיט יד לתנועת הפתח' הוא אומר: "חמאס במצוקה כלכלית, פיננסית, הוא חייב לפתוח את מעבר רפיח ולשפר את יחסיו עם מצרים ועם מדינות סוניות נוספות ואולי אפילו עם הרש"פ עצמה שלוחצת עליו כלכלית, כמו כאשר לא העבירה לו כספים לרכישת דלק לטובת מערכת החשמל ברצועה. המצב הזה מביא את חמאס לקבל את הרעיון של דיון בנושאים שדנו בהם בעבר לפחות שש פעמים ובכמה פעמים הגיעו להסכמות, וכאמור בפעם אחת זה הגיע להקמת ממשלה משותפת, אבל זה התפרק מהר מאוד בגלל שיש ניגוד בסיסי לגבי מי ישלוט ברצועת עזה. חמאס לא מוכן לוותר על השליטה במנגנוני הביטחון ברצועה, שהם עמוד השדרה של השלטון החמאסי ברצועה, ומבחינת אנשיו של אבו מאזן זה יהר ובל יעבור, כדי לקיים נוכחות וריבונות של הרש"פ ברצועה".

לנוכח כל אלה צופה פרופ' סלע כי אכן יתקיים מו"מ ואולי אף יגיעו להסכמות בשלב כזה או אחר, "אבל זה לא יחזיק מים, בין השאר גם משום שמבחינת ישראל זו תהיה ממשלה שאיתה לא ניתן לקיים מו"מ כי חברים בה אנשי חמאס. גם אם תהיה זו רק ממשלת מומחים תהיה לישראל בעיה כי זו ממשלה משותפת".

על עומק המחלוקת בין שני הצדדים הפלשתיניים, אומר פרופ' סלע כי "בבסיס הניגוד עומדת התפיסה של חמאס שהיא זו שראויה ולגיטימית להנהיג את העם הפלשתיני ולא הרשות הקיימת בראשות אבו מאזן. הנוכחות שלה ברצועה היא צעד לקראת המימוש של המטרה הזו. ויתור על הדבר משמעו ויתור על כל היתרונות שהשיג החמאס בבחירות ינואר 2006. לכן טוב אם יהיו בחירות חדשות וחמאס יכול לקוות לנצח אבל זה יהיה מותנה בכך שבשום צורה ואופן חמאס לא יאבד את יכולותיו לשלוט ולהיות הגורם הדומיננטי ברצועה".

האם המשמעות היא שחמאס יסכים לבחירות רק בעירבון מוגבל ורק בתנאים מוקדמים? פרופ' סלע מסכים ואומר שאכן כן, "אמנם לקראת הבחירות ב-2006 כשקיבל את עקרון הבחירות, חמאס לא התנה תנאים והעריך שיהיה ניצחון של פתח', אבל אז ההנחה הייתה שהרש"פ היא ששולטת גם ברצועה וגם בגדה, וחמאס יהפוך לגורם כבד משקל שיוכל לבקר או לפחות להתנגד ליוזמות של הרש"פ, בעיקר בנוגע להסכמים עם ישראל. היום, עשר שנים אחרי שהשתלט על הרצועה וטעם את טעם השלטון, חמאס לא יכול לאפשר לעצמו לוותר על פריבילגיות של שלטון ולמסור אותן על מגש של כסף לרש"פ".

המורכבות והפלונטר הפנים-פלשתיני מגיע גם מעברה של הרשות. "גם הרש"פ לא טיפשים והם ירצו להבטיח שליטה ברצועת עזה עוד לפני הבחירות. במצב הזה חמאס מפסיד עוד לפני קיום הבחירות והשאלה היא איך מגשרים על הפער הזה, פער שנראה פשוט אבל הוא עקרוני מאוד כי הוא נוגע לניגוד העקרוני בין שתי הסיעות הללו שכל אחת מהן תובעת את הנהגת הפלשתינים".

ואולי חמאס מקווה לניצחון באיו"ש או לפחות זכייה בנתח ניכר של הקולות, ומשום כך יסכים לבחירות ללא תנאים מוקדמים? פרופ' סלע לא מבטל את האפשרות הזו, אך מציין כי "זה שיקול שהרש"פ צריכה לקחת בחשבון, והיא הצד השני של ההסכם. אם הרש"פ תקבל את הדברים בלי התניה שחמאס יוותר על השלטון ברצועה, המשמעות היא שחמאס יכול רק להרוויח, אז למה שהיא תעשה את זה? מכאן אני מסיק שהמו"מ לא יתנהל על מי מנוחות ויתקל בהרבה מכשולים. מדובר אמנם בשני צדדים פלשתיניים אבל בשני צדדים שרואים את העתיד אחרת ומדברים בשפה שונה, כל אחד יצר לעצמו מנגנונים לקראת שלטון בעתיד ולהיכנס לערעור היסודות הללו אומר שכל אחת מהתנועות תצטרך לוותר על אלמנטים של שלטון, ואני לא בטוח שחמאס תהיה מוכנה להשליך את היכולות הצבאיות שלה ולהפוך לתנועה פוליטית גם בעוד שנה".

באשר לתוצאות הצפויות של המהלך, היינו קריסה גם של מו"מ נוסף בין הפלגים, אומר פרופ' סלע: "אופתע אם התוצאה תהיה אחרת. מירב הסיכויים שהדבר יתנפץ בגלל חוסר יכולת לגשר על פערים".

ואולי, נשאל פרופ' סלע, מבקש החמאס להרוויח בעצם הושטת היד לפתח' את הצגתו בעולם הערבי כשוחר פיוס, ומתוך כך תבוא בקשתו לעולם הערבי להכיר בו כלגיטימי וכראוי לסיוע? על כך משיב סלע ואומר כי אכן יתכן ויהיה כאן רווח לחמאס בטווח הקצר של משך המו"מ ובמהלכו של המו"מ הזה חמאס ירוויח, מעבר ליחס של מדינות ערב הסוניות, את התמיכה בתוך האוכלוסייה הפלשתינית שכמהה להנהגה מאוחדת, "זו משאת נפש של מרבית החברה הפלשתינית, אבל יש כאן מאבק פוליטי. השאלה מעבר לטווח הקצר, אם יש תוחלת לסוג כזה של מו"מ ובסופו של דבר זה מה שקרה גם בעבר. שני הארגונים רצו להראות שמוכנים לוויתורים, אבל בסופו של דבר התברר שהמכשולים גדולים מכדי שניתן להתגבר עליהם".

באשר לעתידה הכלכלי של הרצועה אומר פרופ' סלע: "הרצועה במצב מאוד קשה מבחינה כלכלית. הם איבדו את התמיכה האיראנית והסורית, הם נמצאים ללא תמיכה ממצרים ואפילו תחת לחץ מאוד כבד. המטרה היא לזכות בפרק זמן של רווחה ואולי יקבלו סיוע כלשהו ממדינות המפרץ, אבל בסופו של עניין אין לזה פתרון לטווח ארוך, כי כל עוד חמאס והרש"פ לא מגיעים להסכמה הרצועה תיקלע למצב כלכלי מאוד קשה. נזכיר שאחרי 'צוק איתן' ו'עמוד ענן' היו התחייבויות של מדינות ערביות לתרום כספים אבל מעט מאוד הגיע. ההסכם הזה יכול להיות מפתח של שיקום חלקי של הרצועה, אבל כל עוד הניגוד הפוליטי בעינו כל רווחה כזו תהיה בעלת אופי זמני בלבד".

לקראת תום השיחה עמו נשאל פרופ' סלע אודות היחס הישראלי למחלוקת הפנים-פלשתינית, בעיקר לדידם של מצדדי הקמתה של מדינה פלשתינית, כיצד ניתן לתת מושכות של מדינה לחברה שהשסע בה כל כך משמעותי?

"זהו המילכוד. מזה עשר שנים יש שתי ישויות נפרדות, שכל אחת מהן תובעת לעצמה את הייצוג האותנטי והלגיטימי של העם הפלשתיני. חמאס אמר בעבר שלמרות הפיצול, במידה ואבו מאזן יגיע להסכם עם ישראל הם ישקלו אותו לגופו של עניין ויתמכו אם יעמוד בדרישותיהם, אבל בוודאי שמצב של פיצול יוצר קושי. אבו מאזן לא מייצג את עזה, הוא מנהיג שמצוי בחולשה בשל כך, וישראל מנצלת ובצדק את המצב לטובתה. כל ממשלה עושה את מה שנכון לה על פי תפיסתה וישראל אומרת שאין מה לדבר עם אבו מאזן כי הוא לא מייצג את הרצועה וטילים ימשיכו לעוף אלינו מעזה. אני לא בטוח שזה נכון אבל זו ספקולציה. אני סבור שאם הייתה נכונות ישראלית לשבת ברצינות למו"מ עם אש"ף יתכן וניתן היה להגיע להבנות עם הממשלה בעזה. אבל זה הופך את התהליך למאוד רעוע ובעייתי. אני מסכים שזה מצב מאוד קשה. ישראל הייתה צריכה לנהל מו"מ עם שתי ישויות נפרדות ולהבין שיש זיקות גומלין בעלות השפעה ההדדית מהרצועה לגדה ולהיפך, ועם זאת יש מידה של נפרדות. זה חלק מהמציאות של חיינו בעשור האחרון".