פרקליט המדינה שי ניצן
פרקליט המדינה שי ניצןצילום: Yonatan Sindel/Flash90

פרקליטות המדינה מפרסמת הבוקר (שני) את הדו"ח השנתי השני, לשנת 2016, ממנו עולה כי ב-2016 נמשכה מגמת הירידה במספר התיקים הפליליים החדשים שנפתחו בפרקליטויות הפליליות.

הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר ע"י חטיבת התביעות במשטרת ישראל.

בשנים 2014-2011 נרשמה מגמת עלייה בכמות תיקי החקירה שהועברו לפרקליטות, ובהתאמה בכמות תיקי הפרקליטות הפליליים שנפתחו בעקבותיהם.

עם זאת, ב-2016 נמשכה זו השנה השנייה מגמת הירידה במספר תיקי החקירה. בשנה זו הועברו 34,959 תיקי חקירה מהמשטרה לעיון הפרקליטות, ירידה של כ-6% ביחס ל-2015, ונפתחו 29,497 תיקי פרקליטות.

כ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2016 עסקו בעבירות אלימות, כ-14% בעבירות מין, כ-13% בעבירות הונאה וכ-8% בעבירות רכוש. תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, ותיק פרקליטות יכול להוליד יותר מכתב אישום אחד.

בכ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2016 המליצה המשטרה לסגור את התיק, אך הסמכות להכריע בתיקים אלה היא של הפרקליטות, שכן העבירות שיוחסו בהם לחשודים הן עבירות המצויות בסמכות הטיפול של הפרקליטות.

בשנה זו נגנזו במחוזות הפרקליטות כ-24,600 תיקים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום. כ-21% מהתיקים (כ-5,100 תיקים) נסגרו משום שהועברו לטיפול גוף תביעה אחר (בעיקר התביעה המשטרתית). 79% מהתיקים נגנזו במחוז מבלי שהוגש כתב אישום, כאשר עילות הגניזה המרכזיות הן חוסר ראיות מספיקות (60%), מצבים בהם נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישום (23%) וחוסר אשמה (11%). התיקים שנגנזו נוגעים לכ-21,870 חשודים.

בפרקליטות מציינים כי נכון לסוף שנת 2016 נותרו בפרקליטות רק 43 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים (לעומת 116 תיקים בסוף 2015) ואשר טרם התקבלה בהם החלטה סופית (כולם בשלבי טיפול מתקדמים). ב-96 תיקים נוספים התעכבה קבלת ההחלטה הסופית מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות.

כ-72% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2016 על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם (כ-21,100 תיקים), בלמעלה ממחציתם מדובר בתיקים שכבר הגיעו מהמשטרה עם המלצה לגנוז אותם.

במהלך שנת 2016 הוגשו במחוזות הפרקליטות כ-4,500 כתבי אישום, ירידה של כ-16% ביחס ל-2015, בה הוגשו 5,339 כתבי אישום. מחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 37% לבתי המשפט המחוזיים, 9% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה. בשליש מכתבי האישום שהוגשו בשנת 2016 העבירה המרכזית היתה עבירת אלימות, כ-15% עסקו בעבירות מין ו-9% בעבירות הונאה.

התפלגות כתבי האישום אינה דומה במחוזות השונים. כך למשל, במחוזות ירושלים, חיפה והצפון תופסות עבירות האלימות את הנפח הגדול ביותר בכתבי האישום (בין 37 ל-41 אחוזים). במחוז ת"א, לעומת זאת, רק 22% מכתבי האישום עיקרם בעבירות אלימות. במחוז זה הוגש השיעור הגדול ביותר של כתבי אישום בגין עבירות מין (17% לעומת 12% למשל במחוז ירושלים), וכן השיעור הרב ביותר באופן משמעותי של עבירות הונאה (18% לעומת 6-8% ביתר המחוזות). השיעור הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות סמים הוגש במחוזות ת"א והמרכז.

בשנת 2016 הופיעו פרקליטי פרקליטויות המחוז הפליליות בכ-89,000 דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ, כ-70% מההופעות היו בפני ערכאה ראשונה.

בשנת 2016 הסתיימו בבתי המשפט כ-4,900 הליכים שיפוטיים שהתנהלו כנגד כ-6,500 נאשמים. 84% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 6% נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא יורשעו ("אי הרשעה") ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום.

77% מתוך 90% הנאשמים שהורשעו או שההליך המשפטי בעניינם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הורשעו במסגרת הסדר טיעון, ואילו 23% הורשעו בלא שהוצג הסדר טיעון בעניינם. 85% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק. רק אחוז אחד מהסדרי הטיעון הושג עוד בטרם הוגש כתב האישום. חשוב לציין כי אין מדובר בהכרח בהליכים שיפוטיים שנפתחו בעקבות כתבי אישום שהוגשו בשנת 2016.

בשנת 2016 טופלו בפרקליטות כ-3,600 ערעורים פליליים, מתוכם כ-2,900 ערעורים לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ (רובם המכריע ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות התביעה המשטרתית) וכ-700 ערעורים לבית המשפט העליון.

מרבית הערעורים (87%) הוגשו מטעם הנאשמים, ורק 13% הוגשו ע"י המדינה. רובם המוחלט של הערעורים מוגשים על גזר הדין, כאשר יתר הערעורים מוגשים על הכרעת הדין או על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד.

במהלך שנת 2016 התקבלו בבית המשפט העליון פסקי דין בכ-80 ערעורים פליליים שהגישה המדינה, כאשר 62% מהם התקבלו (57% התקבלו באופן מלא ו-5% התקבלו באופן חלקי), ואילו 24% נדחו ו-14% נמחקו. בשנה זו הכריע ביהמ"ש העליון גם ב-520 ערעורי נאשמים, כאשר יותר ממחציתם (53%) נדחו, כשליש מהם התקבלו (13% התקבלו באופן מלא, 20% התקבלו חלקית) ו-14% מהם נמחקו.

בשנה החולפת התקבלו בבתי המשפט המחוזיים פסקי דין בכ-136 ערעורים שהגישה המדינה. כ-57% מבין ערעורים אלה התקבלו באופן מלא או חלקי (35% התקבלו, 16% התקבלו חלקית, 6% הוחזרו להמשך דיון בבתי משפט השלום) והיתר נדחו או נמחקו. בשנה זו הוכרעו במחוזי גם 453 ערעורי נאשמים בתיקים שנוהלו ע"י הפרקליטות, כאשר 56% מהם נדחו, 35% התקבלו (רק 13% התקבלו באופן מלא, 21% התקבלו חלקית ו-1% הוחזר לבימ"ש השלום).

כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי. בחילוט סופי הכוונה היא להעברה של רכוש (הקשור לעבירה או רכוש בשווי רכוש שהולבן) לקניינה של המדינה, במטרה להגיע לתוצאה צודקת יותר, לעקר את הכדאיות שבפשיעה, למנוע המשך ביצוען של עבירות נוספות תוך שימוש ברכוש ולהגביר את ההרתעה.

לטובת העמידה ביעד זה, בשנים האחרונות הוקמו במחוזות הפרקליטות חוליות אכיפה כלכלית (למעט במחוז חיפה, שם מצויה החוליה בעיצומו של תהליך הקמה). חוליות האכיפה מונות ככלל 3 פרקליטים: פרקליט בעל מומחיות בתחום הפיסקאלי, פרקליט בעל מומחיות בתחום הלבנת הון, ארגוני פשיעה וחילוט ופרקליט בעל מומחיות בתחום האזרחי-מינהלי.

שווי הרכוש שנתפס בשלבי החקירה הראשונים ע"י המשטרה בשנת 2016, בתיקים שבליווי הפרקליטות, עמד על כ-753 מיליון שקל. מדובר בעלייה של כ-11% ביחס ל-2015, אז נתפסו כ-675 מיליון שקל.

שיעור הכספים והרכוש שנלקחו מהעבריינים בתום ההליך המשפטי מורכב מנתוני החילוט הסופי שבית המשפט אישר בסוף ההליך, גובה עיקולי המס והקנסות שהושתו על הנאשמים ומסכומים נוספים, כגון השבה לקורבנות עבירה. בשנת 2016 עמד סכום זה על כ-629 מיליון שקל במצטבר (כ-171 מיליון שקל קנסות; כ-186 מיליון שקל עיקולי מס וכ-272 מיליון שקל חילוט סופי) – עלייה של כ-26% ביחס לשנה שקדמה לה.

במהלך 2016 התקבלו במח"ש החלטות לגבי 773 תיקים בהם נחקרו שוטרים תחת אזהרה (במרבית התיקים נחקרו למעלה משני שוטרים בכל תיק). כ-31% מתיקי החקירה הסתיימו בהעמדת שוטר אחד או יותר לדין פלילי או משמעתי. בכ-68% מבין התיקים שטופלו, מוצתה החקירה באופן זה שהתקבלה בהם החלטה להעמיד לדין פלילי או משמעתי, או לחלופין, התיק נסגר לאחר שהחקירה הגיעה לכלל מיצוי, קרי לחקר האמת, כשעילת הגניזה היא חוסר אשמה של השוטר (לאחר שנמצא כי פעל כדין) או חוסר עניין לציבור, להבדיל מחוסר ראיות או על"ן (עבריין לא נודע).

עוד עולה מהדו"ח כי במהלך שנת 2016 טופלו ביחידת הסייבר כ-20 תיקים שכללו עבירות של חדירה לחומר מחשב, הפצת סוסים טרויאנים, גניבת מידע ממוחשב, מרמה וזיופים מקוונים, הטרדה מינית באמצעות האינטרנט, החזקת מאגרי מידע בלתי מורשים ועוד. ב-8 מהתיקים הוגש כתב אישום, 8 נגנזו מבלי שהוגש כתב אישום, ב-2 טרם התקבלה החלטה ו-2 נוספים מצויים בהליכי שימוע.

משימה נוספת של יחידת הסייבר היא אכיפה אלטרנטיבית כלפי עבירות ביטוי במרחב המקוון: הסרת תכנים אסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש במנוע החיפוש, חסימת גישה אל התכנים והשעיה או הרחקה של משתמשי אינטרנט. מאז תחילת הפעילות בתחום הועברו ליחידה כ-2,250 תכנים המפרים לכאורה את החוק, רובם ככולם (91%) מהווים לכאורה הסתה לאלימות ולטרור. 70% מהתכנים הוסרו בעקבות פעילות יחידת הסייבר, 7% הוסרו חלקית, 19% לא הוסרו והשאר מצויים עדיין בשלבי טיפול או שהוחלט שאין מקום לטפל בבקשה.

בשנת 2016 נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות כ-21 אלף תיקי פרקליטות (עלייה של כ-5% ביחס ל-2015).

חמישית מהתיקים עסקו בתחום המעמד האישי, 15% בתחום המינהלי, 13% בתחום הנזיקי, 12% בתחום המקרקעין (בהם כ-1,000 תיקי תביעות לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין) ו-9% בדיני עבודה.

הדו"ח השנתי של 2016 כולל לראשונה גם נתונים אודות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. מחלקה זו אחראית על ייצוג משרדי הממשלה, רשויות שלטוניות נוספות והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט המינהלי והחוקתי.

בשנת 2016 נפתחו במחלקת הבג"צים כ-2,630 תיקים, מהם 82% עסקו בעתירות לבג"ץ, 6% רשות ערעור על פסקי דין מחוזיים בעתירות אסירים ו-5% ערעורים על פסקי דין מינהליים. כרבע מהעתירות לבג"ץ עסקו במעצרים מינהליים וכרבע נוסף בעניינים הקשורים לאזור יהודה ושומרון.

במהלך שנת 2016 הסתיימו כ-1,800 עתירות שהתנהלו בבג"ץ (אין מדובר בהכרח בהליכים אשר החלו בשנת 2016). שני שלישים מהעתירות נדחו. כשליש מהעתירות התקבלו באופן מלא או חלקי.

ברובם המכריע של ההליכים שהתקבלו חלקית (87%) הושגה פשרה בין המדינה לבין העותרים, בלא צורך בהתערבות בית המשפט. כך גם ביחס לעתירות שהתקבלו במלואן - בכ-81% מעתירות אלה הסכימה המדינה לעתירה ובית המשפט לא נדרש להכריע בהן.

בפרקליטות מועסקים כ-1,800 עובדים, מהם כ-1,000 פרקליטים. בקרב הפרקליטים, כ-66% הן נשים. עם זאת, בקרב שכבת הניהול הבכירה חלקן של הנשים נמוך יותר ועומד על כמחצית. הפרקליטות היא גוף צעיר יחסית: כמחצית מהפרקליטים הם בני פחות מ-39. בשנת 2016 חל גידול של כ-16% במספר בני המיעוטים המועסקים בפרקליטות. נכון לסוף שנת 2016, הועסקו בפרקליטות 140 בני מיעוטים, המהווים כ-8% מכלל העובדים, כאשר מחציתם פרקליטים.