בשבע מהדורה דיגיטלית

בנות בצריח, ואיפה הבנים?

לא רק רבנים וחובשי כיפות התקוממו נגד הפקודה החדשה שפורסמה השנה, המעגנת את השירות המשותף של חיילים וחיילות בצה"ל.

איתי אסמן , כ"ח באלול תשע"ז

פקודה שמנותקת מהשטח. לוחמים ולוחמות בגדוד מעורב
פקודה שמנותקת מהשטח. לוחמים ולוחמות בגדוד מעורב
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מנסחי פקודת השירות המשותף בוודאי לא חזו זאת מראש, וללא ספק זו לא הייתה מטרתם, אבל בהפוך על הפוך, הפקודה המעגנת את השירות המעורב של חיילים וחיילות בצה"ל רקמה חזית מאוחדת של מתנגדיה, שבימים כתיקונם הם לא בהכרח חברים לאותה כוס תה.

זה החל בציונות הדתית פנימה, שם נזעקו נגד הפקודה רבנים שבדרך כלל מזוהים עם הזרם המתון ואף הליברלי יותר במגזר. המציאות החדשה שתחייב את תלמידיהם בישיבות ההסדר לשרת כתף אל כתף עם לוחמות בסיטואציות בלתי אפשריות, דחפה אותם להצטרף לקריאות קודמות של רבנים מהזרם השמרני, ולהתריע באוזני צמרת צה"ל מפני התוצאות.

הסערה החלה לאחר שרבנים בכירים בציונות הדתית נפגשו עם הרמטכ"ל ועם ראש אכ"א כמה פעמים, בעיקר סביב הסעיף המקומם שמחייב קצין ונגד דתיים לשרת ביחידה מעורבת בניגוד לאורח חייהם הדתי. השיא היה בהתבטאות הסמן המתון בציונות הדתית, הרב יעקב מדן, שתקף את הרמטכ"ל. "ישבנו אצל הרמטכ"ל, קיבלנו הבטחות, כל ההבטחות הופרו אחת לאחת", קבע, והוסיף קריאה חד משמעית: "הבית בוער, צריך לצאת למאבק".

הסעיף הבעייתי הוליד גם תקדים היסטורי של אחדות במגזר: הוצאת פסק הלכה שעליו חתומים רבנים מכל קצות הקשת הדתית-לאומית, הקובע שחייל וקצין דתי לא ישרתו בגדודים מעורבים. בעקבות הדברים הללו ניסה הרמטכ"ל לפייס את הרבנים בפגישה משותפת של ראשי ישיבות ומכינות. אולם דומה כי הרמטכ"ל גדי איזנקוט סדק אמון וזוגיות מופלאה ורבת שנים בין הציונות הדתית לצה"ל, שייקח לו הרבה זמן לשקם אותה, אם יחפוץ בכך.

בינתיים, לא נראה שאיזנקוט שם. למרות המחאות, העצומות ופגישת הפיוס, בפועל אין שינויים מהותיים אלא בעיקר קוסמטיים, כולל הסעיף הבעייתי שלאחרונה הובטח שהוא רק "ייבחן מחדש". מגמת השיתוף ממשיכה. לחיילים החרדים, אגב, יש סעיף שלם בפקודה שמגן עליהם.

התוצאה: ירידה במוטיבציית הלוחמים

כאמור, ההתנגדות לפקודה החדשה חצתה מגזרים, וגם בכירים לשעבר בצה"ל שאינם נמנים על חובשי הכיפות מחו על שילוב הלוחמות הבלתי מבוקר והתריעו מפני הסכנה הביטחונית שבדבר.

כך למשל, בעקבות הפרסום הצה"לי על הניסוי לשלב לוחמות בטנקים, בכירי חיל השריון במילואים לא נותרו אדישים. האלוף (מיל') יפתח רונטל הכריז שמדובר ב"טירוף מערכות קולוסאלי", וטען שגורמי שמאל עומדים מאחורי המהלך. תא"ל (מיל') אביגדור קהלני אמר: "תפקידה של האישה להיות אמא ולהביא ילדים לעולם", וטען שטראומת המלחמה תפגע ביכולת שלה ללדת ולהניק. התבטאות, אגב, שזכתה מאוחר יותר לביקורת מפי הרמטכ"ל עצמו.

מחוץ לצה"ל קמו גם גופים אזרחיים שהחלו לפעול תודעתית נגד הפקודה החדשה. הפורום לחוסן צה"ל והעומד בראשו, אל"מ במיל' רז שגיא, פרסמו מחקרים של צה"ל המוכיחים שבנות לא יכולות להיות לוחמות. גורם נוסף שמפרסם נתונים פיזיולוגיים של פציעות הלוחמות הוא ארגון 'אחים לנשק', שפעילותו מתמקדת בעיקר בשטח, בקמפיינים ובחלוקת עלוני הסברה ברחבי הארץ. דובר צה"ל תקף אותם וטען שהם מסלפים את המציאות, למרות שהמחקרים שהציגו הם מחקרים שצה"ל עצמו ערך.

גם השטח עצמו הגיב באופן שלילי לרוח צה"ל החדשה. למרות הכתבות הנוצצות של דו"צ והפוסטים של לוחמות מחייכות בדפי הפייסבוק של צה"ל, הנתונים שפרסם נציב קבילות החיילים מלמדים על מציאות שונה: הדו"ח האחרון של נציב הקבילות הצביע על מוטיבציה ירודה של המשרתים בגדודים המעורבים. גם כאן דו"צ לא התבלבל, ודחה את הביקורת בשתי ידיים.

נזכיר כי פקודת השירות המשותף נוסחה ופורסמה בראשית השנה, לאחר שקודמתה – פקודת השילוב הראוי, שאמורה הייתה להסדיר את האיזון בין מתן תנאים לחיילים דתיים מחד ושילוב חיילות בצה"ל מאידך – הוקפאה בעקבות לחצים של גורמים שונים. הפקודה החדשה התקבלה ללא ביקורת בכל הדרגים בצה"ל, לרבות הרב הצבאי הראשי.

ביטוי לרוח השוויונית החדשה המנשבת בצמרת צה"ל נמצא כבר במסמך צה"לי רשמי בשם "מנשים למגדר" משנת 2015. המסמך כמעט כופר בנתון הטבעי של שוני בין גבר לאישה. "ההסתכלות על האנושות כמתחלקת לשתי קבוצות (גברים ונשים) אינה מדויקת, מקבעת את בני האדם בתבניות לא מתאימות, ומהווה בסיס לא נכון ולא יעיל לניהול המשאב האנושי ולמיצויו". בנוסף לכך נקבע שם כי "דפוסי ההתנהגות והחשיבה של גברים ושל נשים אינם נובעים מההבדלים הפיזיולוגיים והביולוגיים ביניהם, אלא הם תוצר של הייחוסים החברתיים שיש לנו כחברה אודותיהם". אם אין הבדל בין גבר לאישה, המסקנה הישירה היא שנשים יכולות לשרת בטנק.

פרט לביקורת נגד הפקודה החדשה, מתברר שהיא גם מנותקת מהשטח. כך למשל, במאות בסיסים לא שמעו כלל על האיסור להקמת מבני שירותים משותפים לגברים ונשים. מסמך פנימי של צה"ל איתר לא פחות מ‑800 מבנים כאלה בבסיסים ברחבי הארץ. בבה"ד 1 פורקו הפלוגות המגדריות, גם זאת בניגוד לפקודה.

פקודת השירות המשותף העמידה השנה במבחן קשה את יחסי צה"ל והציונות הדתית. עד כה האיומים מחד ומילות הפיוס מאידך לא הולידו את נוסחת הקסם שתאפשר לחייל הדתי באשר הוא לשרת בצה"ל מבלי שאמונתו תיפגע. בינתיים לא רק החיילים משלמים את המחיר, אלא גם יכולתו המבצעית של צה"ל כולו.