גלעד ארדן לערוץ 7:
המשטרה נכנסת לכפרים, המחבלים במגננה

השר לביטחון פנים מסכם שנה ומתייחס לפגישות נתניהו-טראמפ, למו"מ המדיני, לגרעין האיראני, לביטחון בירושלים, לח"כים הערבים ועוד.

שמעון כהן , כ"ח באלול תשע"ז

גלעד ארדן
גלעד ארדן
צילום: פלאש 90



טוען....

בראיון מקיף ביומן ערוץ 7 התייחס השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, לשורת סוגיות על סדר היום הלאומי ובראשן מפגשי נתניהו בארה"ב, הגרעין האיראני והאלימות שהופעלה כלפי מפגינים חרדים בירושלים בידי שוטרי המחוז, והתמורות שעברו שב"ס, רשות כיבוי האש והמשטרה בשנה האחרונה.

את השיחה עם השר פתחנו בסוגיה המדינית ובתקוותיו של הנשיא האמריקאי לקדם מהלך מדיני.

ארדן נשאל אם יש לישראל מה לבשר לטראמפ בתחום זה והוא משיב: "זכותו של טראמפ לרצות להשכין שלום בכל מקום שארה"ב משפיעה בו, אבל אני מאמין שהוא כבר מבין יותר מבעבר שהפרטנר הפלשתיני הוא לא פרטנר לשלום.

''עובדתית טראמפ וצוותו ניסו להפסיק את מימון הטרוריסטים ותשלום המשכורות להם ולמשפחותיהם וזה לא הצליח. גם מפלס ההסתה ברשות לא יורד. זה לא מישהו שאפשר לדבר איתו על קידום תהליכי שלום. אני מקווה שמדובר באמירות שהן שאיפה והצהרה ולא מעבר לזה".

לדברי ארדן, לטראמפ בשנתו הראשונה בבית הלבן יש די נושאים אחרים לעסוק בהם: "לנשיא ארה"ב בשנתו הראשונה יש נושאים דחופים יותר כמו בניית החומה עם מקסיקו, המתיחות עם צפון קוריאה, הנושא האיראני שהוא רואה באופן נכון הרבה יותר מאובמה והבטחות נוספות שנתן לפני הבחירות".

בהקשר זה של הבטחות הבחירות של טראמפ נשאל ארדן אם יש בשורות כלשהן מכיוון הערבת השגרירות לירושלים: "הייתה לי אכזבה מאוד גדולה, כי המהלך יחזק את ריבונותנו והמחשת זכותנו אם ארה"ב ומדינות נוספות יעבירו, אבל הוא החליט לדחות את ההחלטה".

לזאת מוסיף ארדן ומדגיש כי טראמפ לא החליט על ביטול ההבטחה אלא רק על דחייתה מתוך הערכה שמהלך כזה יקשה על חידוש המו"מ עם הפלשתינים. להערכתו שלו ולתקוותו "כשהוא יבין שהפלשתינים הם לא פרטנר הוא יבין שאין צורך להקפיא החלטות שיספקו תירוצים למניעת מהלך המדיני".

ארדן עם לוחמי מצדה
צילום: דוברות שב''ס

ריבונות בשטחי C

בסוגיית המו"מ המדיני נשאל ארדן אם לטעמו ראוי שישראל תציג תכנית חלופית משלה. "תהיה טעות להציג תכנית חלופית. יש לנו עיקרון שאנחנו אוחזים בו הרבה שנים. אנחנו רוצים שלום ומוכנים לדבר על כל דבר, לדבר! ומי שרוצה שלום שיבוא לשולחן המו"מ ללא תנאים מוקדמים. את העיקרון הזה אסור לזנוח. כל פעם שנציג ויתור זה ייחשב לקו הראשון שממנו הם מתקדמים להמשך המו"מ.

''אדם חכם לא מנהל כך מו"מ, בעיקר לא על הדבר החשוב ביותר לנו, ארץ ישראל. בינתיים המשוואה התהפכה. הזמן לא עובד נגדנו אלא לטובתנו, יהודים באים ליו"ש והתהליכים הופכים לבלתי הפיכים. לא ניתן לעקור את מפעל ההתיישבות והאם הם רוצים לדבר על שלום, בבקשה".


אדם חכם לא מנהל כך מו"מ, בעיקר לא על הדבר החשוב ביותר לנו, ארץ ישראל.
לטעמו של ארדן על ישראל להחיל את ריבונותה בשטחי C בשלב זה כחלק ממימוש זכותה על כל מרחבי יהודה ושומרון. זאת כצעד מינימאלי שאין סיבה שייחשב למתגרה ומתנגש עם הממשל האמריקאי. "אותם מאות אלפי יהודים שמתגוררים בשטחי C אין לנו שום כוונה חלילה לעקור אותם, ואין סיבה שימשיכו לחיות תחת משטר צבאי עם חוקים וחקיקות מתוסבכות המפגרות אחרי החקיקה שבתוך הקו הירוק".

ארדן מדגיש בדבריו כי לא מדובר בתכנית מדינית שבאה כחלק ממו"מ כלשהו וממהלך שעליו יש לשלם מחיר אלא כיישום זכויות. "צריך להחיל את הריבונות כי זה שלנו וכי אין סיבה להפלות את התושבים היהודים שגרים שם, וצריך להסביר את זה לאמריקאים שממילא לא תהיה כל נסיגה מהמקומות הללו".

על הצפי להתנגשות עם הקהילייה הבינלאומית בעקבות מהלך שכזה, אומר ארדן כי "לא כל מה שהקהילייה הבינלאומית אומרת אנחנו עושים. יש דברים שמצריכים דיאלוג ויש מה שניתן למימוש".

דרוש ואפשרי ביטול או לפחות שינוי ההסכם עם איראן

בהמשך הדברים נשאל ארדן אודות תביעת נתניהו לבטל או לשנות את ההסכם עם איראן. האם הדבר אפשרי בכלל? ומה באשר לדבריו של הנשיא האיראני ולפיהם אם מבטלים הסכם עם איראן יראו הצפון קוריאנים ויטענו שאין טעם לקיים מו"מ על הסכם עם המערב אם ממילא הוא עלול להתבטל בעתיד.

לדבריו מדובר בטענה בלתי הגיונית ואכן ניתן וצריך לשנות את ההסכם עם האיראנים. "הנשיא אובמה חתם הסכם גרוע ביותר שאומר שאחרי כעשר שנים איראן יכולה להחזיק כמות צנטריפוגות שלמעשה יאפשרו לה, אם היא תרצה לפרוץ לפצצת גרעין, להכין פצצת גרעין בתוך שבועות. זה סעיף קטסטרופאלי. אם בשנתיים האחרונות שחלפו מאז ההסכם הייתה איראן הולכת לכיוונים מתונים וחדשים, אם הינו רואים שהמשטר לא משתתף ברצח העם בסוריה ולא במאבקים על מוקדי כוח במזרח התיכון, היינו אומרים שאולי צדק אובמה, אבל זה לא קורה, אלא להיפך.

''איראן מעבירה יותר כסף לחיזבאללה, הם חזרו לתמוך בחמאס ואנחנו מבינים שהטבע של איראן כמשטר אסלאמיסטי קיצוני לא משתנה בעקבות ההסכם, אז רוח ההסכם לא מתקיימת. בנוסף איראן גם מפרה החלטות של מועצת הביטחון בנושא ירי טילים בליסטיים. היא מקיימת את הסכם הגרעין כי זה משתלם לה, אבל בכל מה שמסביב זו אותה איראן תומכת טרור ומעורבת ברצח חפים משפע במזרח התיכון, וטראמפ רואה את הדברים בהיבט הכולל".

לנוכח כל זאת סבור השר כי "לכל הפחות יש לשנות את הסעיף שיאפשר צנטריפוגות בסוף התהליך, ועדיף לבטל". לזאת הוא מוסיף ומעיר כי גם אם יבוטל ההסכם לא תיפתר הבעיה שכבר נוצרה עם כריתת הבריתות עם המדינות הנוספות שאינן מוכנות לסגת ממנו בשל שיקולים כלכליים ואינטרסים נוספים.

השר ארדן בביקור בסילוואן
צילום: המשרד לביטחון פנים. פלאש 90

מי שנקט באלימות ללא צורך ייתן את הדין

בהמשך הדברים התבקש השר להתייחס לסערת האלימות שהופעלה כלפי המפגינים החרדים בירושלים. "אמרתי בצורה הכי ברורה – צריך לתת גיבוי לכוחות הביטחון אבל אם מישהו עשה מעשים לא תקינים הוא צריך לשלם מחיר. התמונות נראות כאבדן שליטה והפעלת כוח ללא צורך, ולכן טוב עשתה המשטרה שהעבירה את החומרים למח"ש".

באשר לקולות ברחוב החרדי התובעים את פיטורי מפקד המחוז ואף את פיטורי המפכ"ל, אומר ארדן: "אני לא מסכים עם האמירה הזו. ניתן יהיה להגיד זאת רק אחרי שמח"ש תסיים חקירה אם היא תחליט שהיו כשלים פיקודיים. הרי נערך כוח כדי למנוע חסימת צירים ויכול להיות שנוצר פער ביחסי הכוחות, ואז צריך לשאול אם ההיערכות הייתה טובה או לא, איזה הנחיות נתנו ואם אכן הפיקוד הוא שאחראי או שהוא דווקא נתן פקודות נכונות והבעיה התחילה ממקום אחר".
סוף סוף המשטרה נכנסת לשכונות ולכפרים הערבים, יש שיא של מעצרים שמתבצעים לילה לילה ומכניסים את המחבלים למגננה

בהמשך השיחה עמו התבקש השר ארדן להתייחס למצוקת עקורי מגרון, לנוכח דבריו אודות החשיבות שהוא רואה בחיזוק ההתיישבות ביו"ש. ארדן מודה שלא ידע על מצוקתם של התושבים. "לא ליוויתי את התהליך הזה וגם לא פנו אליי בנושא הזה. יש לי כל כך הרבה משימות דחופות שאני אפילו לא מעודכן בנושא. אם אוכל לעזור אז בשמחה רבה", הוא אומר.

חלקה השני של השיחה עם ארדן התמקדה בסיכום השנה האחרונה בהיבט המשרד לביטחון פנים, היבט בו הוא מוצא התקדמות משמעותית מאוד.

בראש ובראשונה הוא מציין את תפקודו של שירות בתי הסוהר המתמודד עם 6000 מחבלים כלואים. "נעשו בו שינויים, כמו צמצום הביקורים של אסירי חמאס, הטיפול בשביתת הרעב של ברגותי שהסתיימה עם אפס הישגים לברגותי והוריד את מעמדו, וטוב שכך, כי מדובר ברוצח שפוט שאסור לאפשר לו מעמד לגיטימי של מנהיג".

בניגוד לשקרי השמאל, 11 כתבי אישום על טרור ההצתות

ארדן מזכיר את ההתמודדות עם טרור ההצתות. "בתחום הכבאות וההצלה התמודדנו עם גל הצתות שחלק ניכר ממנו היו הצתות. בניגוד לשקרי השמאל יש כבר 11 כתבי אישום, וכולם פלשתיניים. באירועים הללו היו אפס נפגעים כלקחים מהעבר. חיזקנו את טייסת הכיבוי", הוא אומר ומעיר כי עדיין יש צורך לשפר את יכולת החקירה ואיסוף הראיות בזירת ההצתות, "כי היום המחבלים משתמשים גם בטרור הזה. זו זירה מאוד קשה לאסוף בה ראיות".

בסוגיית המשטרה מציין ארדן מספר פרמטרים מרכזיים שלדבריו הייתה בהם התעצמות גדולה, והראשון שבהם הוא חיזוק הביטחון בירושלים. "זו פעם ראשונה מאז ששת הימים שאנחנו פותחים נקודות משטרה במזרח העיר לצד שתי תחנות חדשות במרכז העיר. סוף סוף המשטרה נכנסת לשכונות ולכפרים הערבים, יש שיא של מעצרים שמתבצעים לילה לילה ומכניסים את המחבלים למגננה".

עוד הוא מזכיר את המצלמות והטכנולוגיה החדשנית והמתקדמת שמוקמה בכל רחבי הבירה, כולל זיהוי כלי רכב ומעקב אחריהם ועוד. כל אלה יתנקזו למרכז שליטה ובקרה אחד המוקם בשכונת גילה.

עוד מציין ארדן את העלייה בשכר המשרתים במשטרת הבירה. "בכל נושא האבטחה של יהודי מזרח העיר חלה מהפכה. הריבונות שלנו נבחנת קודם כל בירושלים. זה לא סכסוך טריטוריאלי אלא זה עדיין סכסוך דתי על הזכות שלנו לחיות בארץ ישראל, והזכות הזו מתחילה בירושלים בהר הבית ובאבן השתייה. משם הכול התחיל, ולכן אני רואה את התפקיד שלי קודם כל לחזק את הריבונות והאחיזה שלנו בירושלים".

חשף את הסוד הגלוי. השר ארדן עם נתניהו בכביש 443
צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90

בג"ץ חייב למסור גופות מחבלים. נבלום את מעורבותו

ארדן מציין את הקשר שהוביל בין שירות בתי הסוהר למשטרה, באופן בו כאשר מחבל משתחרר המשטרה מדווחת על כך ודואגת למנוע ממוקיריו לערוף לו קבלת פנים המעודדת טרור. כמו כן הוא מזכיר את פעילותו למניעת הלוויות המוניות למחבלים.

כשהוא נשאל מדוע לא נעצרה מסירת גופות מחבלים מטיל ארדן את האחריות על בג"ץ והנחיותיו, ומביע תקווה שבקרוב יתקבל התיקון לחקיקה שיבטל את התערבות בג"ץ בסוגיות מעין אלה.

בהקשר זה הוא מעיר "אני כבר שנים רבות דורש את חקיקת חוק יסוד החקיקה, ואני מקווה שהפעם זה יקרה. גם כשבג"ץ ביטל לי כשר פנים את חוק ההתמודדות עם המסתננים העליתי את זה".


לצערי, לרשימה המשותפת חשובים יותר האינטרסים של אויבי המדינה
השר מוסיף ומסכם: "המשטרה התעצמה גם בכל מה שקשור באכיפת החוק במגזר הערבי. השגתי תקציב ל-1300 שוטרים ולהקים 15 תחנות משטרה רק לאכיפה שם. זה למענם וגם כדי לייצר שוויון ולא שתהיה מציאות של שתי אוכלוסיות שבאחת יש אכיפת חוק וסדר ואחת לא".

באשר ליחס ראשי המגזר הערבי לתמורות הללו, אומר ארדן כי "מצד ראשי הרשויות יש הערכה רבה כי הם מבינים שהציבור שלהם משלם מחיר כבד מאוד כשהציבור שלהם מעורב פי שניים ושלושה בתאונות ובפשיעה. לצערי חברי הכנסת של הרשימה המשותפת נוהגת כאויבי המדינה. הם מבינים שתחנת משטרה זה סמל ריבונות וכיוון שהם לא מחפשים את טובת הציבור הערבי כי מבחינתם הסכסוך הלאומי גבוה יותר בסדר העדיפויות, אז הם פועלים נגד המשטרה ונגד גיוס מוסלמים לשורות המשטרה, מהלך שחשוב מאוד בעיניי כמייצר דו קיום והשתלבות ומחזק את הציות לחוק. לצערי, לרשימה המשותפת חשובים יותר האינטרסים של אויבי המדינה".

דוגמא לדבריו בהקשר זה הוא מוצא במבצע איסוף הנשק המסתיים היום: "שנים רבות האשימו חברי הכנסת של הרשימה המשותפת בהאשמות שקר את המשטרה כי לא נוח להם לדבר על בעיה חברתית תרבותית של נשק לא חוקי אז הם מדברים על כך שהמשטרה לא אוספת את נשק, אז הנה היום בערב מסתיים מבצע איסוף, אחרי שהשגתי חסינות למי שיניח את הנשק.

''פתחנו עשרים נקודות איסוף אבל כמו שצפינו מעט מאוד החזירו נשק. הגיעו עד עכשיו 15 עד 20 כלי נשק... קיוויתי שישתתפו במבצע, אבל הערכנו שהסיכויים לא גבוהים, וכמו שהערכנו הבעיה היא עמוקה. יש שם היקף אדיר של נשק לא חוקי וזה הפך למשהו נורמטיבי. טיפול מחייב אכיפה וכניסה. לא שמענו אף חבר כנסת ערבי שקורא להחזיר את כלי הנשק. הם תמיד בצד של העבריינים".