ראש השנה בקרקוב. לא מה שהיה פעם

קבוצת בחורי ישיבה יעברו את הימים הנוראים בקרקוב שבפולין. נתנאל, אחד מהם, מספר על קהילה שמצטמצמת וצמאה לאווירה יהודית.

שמעון כהן , כ"ח באלול תשע"ז

אורחים בקרקוב
אורחים בקרקוב
צילום: נתנאל אלמקייס

נתנאל אלמקייס, תלמיד ישיבת ההסדר 'אור תורה מחניים' מבית אור-תורה סטון, מספר ביומן ערוץ 7 על ראש השנה המתקרב אותו הוא יחגוג בקרקוב שבפולין יחד עם חבריו לישיבה.

לפני כשלושה שבועות, מספר אלמקייס, פנתה הקהילה בקרקוב לרב בועז פש, ראש כולל תורת יוסף מבית אור תורה סטון, שהיה עד לא מכבר רב הקהילה, וביקשה ממנו לשלוח אליהם מספר בחורי ישיבה ותלמידי כולל לחיזוק הקהילה בראש השנה ויום כיפור, "להתפלל, לחזק את המניין, להוסיף אווירה. הם כבר הודיעו שישמחו גם לשיעורי תורה וכו'", הוא מספר.

קבוצת הבחורים הגיעה לקרקוב שם פגשה קהילה קטנה בת כמאה יהודים, "מתוכם הבנו שפעילים בבית הכנסת וחיים חיים יהודים שלושים גברים, וגם הנשים מעורבות בחיים היהודיים. מחר בערב, בתפילת ראש השנה, ניחשף לכולם. נפגשנו עד עכשיו עם רב הקהילה, בקרוב נפגוש גם את הרב של פולין".

אלמקייס מספר על יחס טוב מאוד שהוא וחבריו מקבלים מהקהילה הצמאה לאווירה היהודית שאותה יביאו לימי החג. הבחורים התארחו בבתיהם של יהודי הקהילה שקיבלו אותם "בכבוד של מלכים", כלשונו.

בשיחה עמו נשאל אלמקייס כיצד מתיישבת הנסיעה לקרקוב בחגים עם עולם הישיבה והתורה בו הוא מצוי ביומיום. "אחרי כמה שנים שספגנו מהאווירה הגיע הזמן להאיר בחוץ. ב'אור תורה' יש חזון של תיקון עולם שמתחיל ביהודים וממשיך לכול העולם. אנחנו מקווים שנוכל להעביר להם ממה שאנחנו נהנים ומרגישים שזו זכות".

ומה לגבי המשפחות שנותרו בבית בישראל? אלה מעודדות, כך הוא אומר. "המשפחות תורמות יחד אתנו בזה שהן מוכנות לשחרר אותנו. רובנו בחורים צעירים שעדיין סמוכים על שולחנות המשפחה", הוא מציין ומספר על תמיכה רבה שקיבל במשפחתו שלו לקראת הנסיעה, ולהערכתו כך הדברים גם אצל חבריו לנסיעה.

לקראת הנסיעה השתתפו הבחורים בשיחות הכנה, בין השאר של הרב בועז פש שכאמור מכיר את הקהילה היטב מהימים בהם כיהן כרב הקהילה, "הוא הסביר לנו על הנפשות הפועלות ומה מצפים מאתנו. רב הקהילה הנוכחי, הרב אליעזר כהן, הסביר לנו על האנשים ושנזכור שמדובר בקהילה שחיה ולא בישיבה אז שלא נמשוך תפילות עד ארבע אחר הצהריים...".

על הקהילה שבעברה קודם מלחמת העולם השנייה הייתה גדולה ומפוארת, הוא מספר: "הרוב כאן אנשים מבוגרים או משפחות שנמצאות הרבה שנים. הייתה קבוצה גדולה שעזבה ועוזבת במהלך השנים, בעיקר לארה"ב ומעט לישראל".

ובאשר לו עצמו, מה הוא מצפה שיתחולל בו עצמו בעקבות הנסיעה? אלמקייס משיב: "אני חושב שדברים כאלה בהחלט יכולים לשנות. ההזדמנות לצאת ולתרום בחוץ ממה שיש לנו זו הזדמנות להרגיש את מה שקיבלנו ממה שלמדנו וצברנו במשך הזמן. כשמרגישים את הפירות של מה שתרמת ועזרת לקהילה זה בהחלט יכול להוסיף ולשנות".

בית העלמין היהודי הישן בקרקוב
צילום: נתנאל אלמקייס