פגישת נתניהו וא-סיסי "קרובה ולבבית"

במפגש המחויך עם נתניהו מבקש א-סיסי להרגיע את ישראל המוטרדת ממה שנראה כהתקרבות בין מצרים לחמאס כשברקע המו"מ עם פתח'. מומחה מסביר

שמעון כהן , כ"ח באלול תשע"ז

ראש הממשלה בפגישתו עם נשיא מצרים
ראש הממשלה בפגישתו עם נשיא מצרים
צילום: לע"מ



טוען....

עם ד"ר עידו זלקוביץ' מומחה ליחסי ישראל מצרים, ראש תחום לימודי המזרח התיכון במכללת עמק יזרעאל ואיש אוניברסיטת חיפה, שוחחנו ביומן ערוץ 7 על המפגש הפומבי הראשון בין נשיא מצרים א-סיסי לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

באשר לסיבה שהובילה לקיומו של מפגש מלא חיוכים ולחיצות ידיים שכזה, אומר ד"ר זלקוביץ': "א-סיסי מגיע לפגישה עם נתניהו אחרי שהיה עסוק עד צוואר עם אנשי המודיעין והחוץ שלו בהליך הפיוס בין פתח' לחמאס.

''השמועות ממצרים יצרו תחושות שבגלל אינטרסים פנימיים מצרים מתקרבת לחמאס, כי מצרים רוצה את השקט הרצוי עבורה סביב רצועת עזה ולנתק את גורמי דאע"ש שפועלים בסיני מרצועת עזה ששימשה להם מקלט. על הרקע הזה האתנן שמצרים נותנת לישראל כדי להפיג את החששות משינוי מדיניות ופעילות שתפגע באינטרסים הישראליים, הוא הפרסום הפומבי לפגישה עם סיסי שזוכה לתדמית די טובה בציבוריות הישראלית.

''הפגישה נראית מאוד קרובה ולבבית ומעידה ששתי המדינות ממשיכות בדיאלוג ההדדי ביטחוני ביניהן ורובו נסוב סביב האינטרסים המשותפים ביניהם בעיקר בנשוא רצועת עזה והמלחמה בגורמי האיסלאם הרדיקאלי בחצי האי סיני והחשש המשותף מתכנית הגרעין האיראנית".

על השאלה אם א-סיסי משלם מחיר ציבורי כלשהו במצרים על מפגש שכזה, אומר ד"ר זלקוביץ' כי מדובר ב"שאלה מורכבת. סיסי הוא לא נבחר ציבור במדינה בעלת שלטון דמוקרטי ליבראלי. לכן המעמד שלו גם אם הוא "נפגע" תדמיתית בידי גורמים קיצוניים שרואים בישראל מדינת אויב, כמו הרוב במצרים, אין באמת מישהו שיכול לאתגר אותו במערכת הפוליטית.

''מצרים מתנהלת בצורה דיקטטורית וא-סיסי הוא נשיא חזק ששולט באמצעות מערכות הצבא והביטחון ביד רמה, כך שמתן פומבי לפגישה כזו לא עלול ליצור עבורו נזק בזירה הפנים פוליטית במצרים".

עוד הוא מציין כי "בדרך כלל פגישות כאלה משווקות במצרים ככאלה שנועדו לחזק את סוגיות הביטחון הלאומי המצרי".

באשר לראשוניותו של המפגש בין שני האישים אומר זלקוביץ' כי "לפי מה שפורסם זה לא מפגש ראשון ובוודאי לא שיחה ראשונה ביניהם. היה ניתן לראות שיש ביניהם היכרות מוקדמת ואף הערכה הדדית. התמונות לבביות".

לזאת הוא מוסיף ומעיר כי לא נכון לקיים את השיח המתקיים כעת סביב הדגל הישראלי שנעדר מאולם המפגש. לטעמו מעבר להתגוששות של ימין ושמאל בישראל אין בדיון זה כל ערך, שכן ברור שהסיבה לכך היא צרכים פנימיים הסברתיים במצרים ולא מעבר לזה.

על המו"מ בין פתח' לחמאס המתקיים תחת מטרייה מצרית, אומר זלקוביץ' שזהו תחום התמחותו העיקרי: "במפגשי פתח' חמאס בשנים האחרונות הצליחו להגיע פחות או יותר למתווה הפיוס הלאומי, אבל הוא מעולם לא יושם. בחודש וחצי האחרונים תנועת החמאס הבינה לאחר שורת סנקציות כלכליות מאבו מאזן, שהיא לא יכולה להמשיך לשלוט ברצועת עזה בעצמה.

''מאז ההשתלטות של חמאס על הרצועה כספים רבים זרמו מהמנגנונים ברמאללה. בחודשים האחרונים אבו מאזן החריף את צעדיו ולמעשה הכניע את חמאס כלכלית תוך שלא היסס לפגוע בחיי היומיום של התושבים ברצועה. חמאס הבין שלא יוכל להקים מועצה אלטרנטיבית כפי שיחיא סינוואר רצה כהפגנת שרירים ראשונה מצידו, והגורם שאליו פנתה התנועה לתיווך הייתה מצרים".

"מבחינת חמאס ההישג הגדול הוא השרידות השלטונית, והצעד של סינוואר היה לא רק להתריס מול הרש"פ אלא גם לזכות מחדש באמון התושבים ברצועה, כי בהיעדר תשתית פונקציונאלית מתפקדת של הרשות ברצועה יש תמיד כעס כלפיה, יש תחושות קשות ברצועה כלפי אבו מאזן. רואים בו מי שהפקיר אותם ולכן קל לחמאס להסביר את הכישלונות שלהם".

ובמו"מ הזה יש גם רווח לרש"פ ש"מבינה שאם היא רוצה להתקדם בהליך המדיני ולזכות במעמד של מדינה ביום מהימים היא לא תוכל לעשות זאת כל עוד נמשך הפיצול בין הרצועה לגדה המערבית. המהלכים של אבו מאזן נועדו להכניע את חמאס בדרכים כלכליות, וחמאס עושה לו תרגיל ומוכנה למסור את הרצועה לניהול ממשלת אחדות וקוראים לו לקיים בחירות כלליות.

''כרגע העצרת באו"ם מאפשרת לאבו מאזן לעשות חושבים ולדחוק את הכדור אל מרכז המגרש לאחר שחמאס ניסו להעביר אותו אליהם, אבל הוא לא יוכל להתעלם. מבחינתה של מצרים זו הזדמנות להוכיח את מעמדה הבכיר בעולם הערבי כמדינה שמובילה תהליכים אזוריים".

על אף שלכאורה כולם מרוויחים מקיומם של המגעים בין הצדדים, זלקוביץ' מסופק אם הפעם התוצאה תהיה אחרת מכל הפעמים הקודמות בהן ניסו הפתח' והחמאס להגיע להסכמות. "לא בטוח שיכול להיות משהו אחר. קשה לדעת מה ילד יום. יש עוד הרבה גורמים במשוואה כמו מוחמד דחלאן שרוצה לקחת חלק בכל הליך שיקום של הרצועה ורואה את עצמו כיורש לאבו מאזן בבוא העת.

''למרות הקשר האישי הטוב עם יחיא סינוואר לא בטוח שהוא זה שיכול לגשר בין חמאס והפתח'. יש הרבה דם רע בינו לבין גורמים ברצועה זכר לתקופה שהוא היה ראש המודיעין המסכל ברצועה".

זלקוביץ' מציין כי כל אחת מהתנועות הפלשתיניות עשתה הכול כדי לדחות את רגע ההגעה ליום הבוחר ובולטים מאמציו של אבו מאזן בהקשר זה, כאשר הסיבה היא החשש שלו מהשתלטות חמאס על אש"ף מבפנים במידה ואכן יהיה שותף למנגנוני הרשות. "הרש"פ קמה כתוצאה מחתימת הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף ומבחינת הדיפלומטיה הבינלאומית אש"ף הוא המייצג את הפלשתינים כלפי חוץ וחמאס והג'יהאד האיסלאמי נותרו בחוץ. כשחמאס ישתלב בפנים נוכל להבין אם יש פיוס אמתי ואם המרחב הפלשתיני הולך לכיוון של אחדות".

לזאת מוסיף ומעיר ד"ר זלקוביץ' כי אם אכן יחול מפנה של ממש וחמאס תשולב בתוך מנגנוני הרש"פ ואש"פ תצטרך ישראל ותצטרך הקהילה הבינלאומית לשקול את צעדיהן והתייחסותן לגוף המשולב שמעורה בו ארגון המוגדר כארגון טרור.