ניצחון בעייתי שכזה. אנגלה מרקל
ניצחון בעייתי שכזה. אנגלה מרקלצילום: אוליבר פיטוסי. פלאש 90

קדנציה רביעית לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, אבל עם זאת תשומת הלב האירופית מופנית הרבה פחות לניצחון של מרקל והרבה יותר לכניסתה של מפלגת 'אלטרנטיבה לגרמניה' לפרלמנט הגרמני.

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחסת דר' גיזלה דאקס, מומחית במדע המדינה של גרמניה, חברת פורום לימודי אירופה באוניברסיטה העברית, לקשיים הפוליטיים שעומדים כעת מול מרקל שכוחה הצטמצם ולמולה קמה אופוזיציה רעשנית שמבטיחה "לצוד אותה", כהגדרת מנהיג 'אלטרנטיבה לגרמניה'.

בראשית הדברים נשאלה ד"ר דאקס לעצם הגדרת כניסתה של המפלגה כאירוע היסטורי ודרמטי שלא היה כמותו מאז מלחמת העולם, והיא מציינת שהכניסה בעוצמה שכזו, כמפלגה שלישית בעלת שמונים חברי פרלמנט מתוך 500-600 היא אכן משהו חדש, כלשונה.

על השינוי הצפוי בפוליטיקה הגרמנית עם כניסתה של המפלגה לפרלמנט היא אומרת: "יהיו תקציבים, יהיה יותר זמן דיבור, אבל השאלה כמה אפשר להרעיל את הדיון בדברים שלא בדיוק מובילים לתוצאה כלשהי או לפתרון של בעיות, אלא רק לשם של המפלגה".

לעומת זאת יש מי שרואה גם פן חיובי בכניסה של המפלגה הרועשת לבונדסטאג. "יש אנשים שאומרים בגרמניה שהממשלה בעבר הייתה מורדמת ומשעממת, ואולי עם כל הפחד של התזוזה לכיוון הגזעני והאנטישמי יהיו דיונים יותר מעניינים בפרלמנט, והדמוקרטיה הגרמנית צריכה להתעורר", אומרת ד"ר דאקס התוהה אם הדמוקרטיה הגרמנית המנומנמת תדע להתמודד גם עם קשיים ואתגרים.

"האווירה המשועממת הייתה בגלל שיש קואליציה גדולה כבר הרבה שנים. כשבדקו מה הנושאים שבגללם בחרו המצביעים כפי שהם בחרו. חוץ מהימין הקיצוני אמרו המצביעים שהם הצביעו כי השתכנעו מהתכנית של המפלגה שלהם. רק המצביעים של 'אלטרנטיבה לגרמניה' אמרו, שמונים אחוז מהם, שהם הצביעו כי הם מאכזבה מהקיים. כלומר הם בחרו לא כי התלהבו מהאמירות הנאציות אלא כי רוצים משהו אחר, רוצים לשים דגש לפתירת בעיית ההגירה והפליטים. מדובר באוסף של אנשים שונים שתמכו במפלגה הזו ולא רק ימין קיצוני. זו הצבעת מחאה".

באשר לפסיפס הפוליטי שאמור ליצור את הממשלה הבאה בגרמניה אומרת ד"ר דאקס כי הדברים אינם ברורים, אם כי לפי שעה ברור שמפלגת הימין הקיצוני תישאר מחוץ לקואליציה. "השאלה היא איזה מקום הם יתפסו בפרלמנט. גם המפלגה שהייתה עד עכשיו בקואליציה עם מרקל לא קיבלה הרבה קולות, עשרים אחוז בלבד שהם מספר מאוד קטן, אמרו שהם לא רוצים לתת ל'אלטרנטיבה' להיות האופוזיציה החשובה ביותר. צפויים דיונים שונים מכפי שהכרנו עד עכשיו".

לדבריה בחינת תפיסתם של מצביעי המפלגה מלמדת שמדובר ב"מפלגה שתפסה גל על מה שראינו כבר בצרפת, אוסטריה והונגריה, אנשים שרוצים משהו אחר כי הם מאוכזבים מהקיים בצירוף הכעס על האליטות ועל התקשורת. בגרמניה הכעס על התקשורת הוא כי היא אומרת רק טוב על הפליטים ומסתירה נתונים על הפשע. זה מה שהוביל לתוצאה".

על התיוג הניאונאצי של המפלגה, אומרת דאקס כי אין ספק שבתוך המפלגה ישנם גורמים בעלי תפיסה שכזו, וזכורים בהקשר זה האמירות אודות החובה להיות גאים במה שעשו החיילים הגרמנים בשתי מלחמות העולם. "יש אמירות כאלה ויהיה מעניין לראות איך יסתדרו בתוך המפלגה ואיזה מגף יקבל בסוף את המשקל הכבד יותר".

דאקס מציינת כי אמנם אין התבטאות המתייחסת לצורך להשמיד עמים כפי שהיה בתקופת הנאצים אך גם התבטאות כזו המפארת את הצבא הגרמני של מלחמת העולם היא אמירה חריגה שעד לא מכבר הייתה בלתי מתקבלת בנוף הפוליטי של גרמניה. "לפני כמה שים אמירה כזו לא הייתה עוברת בפוליטיקה הגרמנית. זה היה טאבו לחלוטין והעובדה היא שזה לא גרם לאנשים שלא להצביע למפלגה".

עם זאת היא מזכירה שוב את תוצאות הסקר שבו הבהירו המצביעים כי בחרו במפלגה לא בשל האמירות הללו אלא כאקט מחאתי נגד התנהלות ממשלתה של מרקל.

על הבטחתה של 'אלטרנטיבה' "לצוד את מרקל" וההבטחה שנאמרה לפני הבחירות בדבר הצורך להעניש את מרקל, מבהירה ד"ר דאקס: "הם מאשימים אותה כמי שפתחה את הדלתות בפני הפליטים ושלא טיפלה בנושא כפי שצריך ושהמפלגה שלה זזה יותר מדי שמאלה. הם אמרו שצריך להזיז את המפלגה של מרקל חזרה יותר ימינה. בגלל זה הצביעו כהצבעת אזהרה".

ומרקל שומעת את המסרים הללו ובהתאם "היא התחילה כבר לסגור את הדלתות בזמן האחרון, אבל היא צריכה לקיים דיונים אמתיים על שילוב המהגרים באופן נכון, איך להפריד בין הטרוריסטים, ולא להשאיר אותם בגרמניה, לבין הרוב שאסור לשכוח שברחו מהאסלאם הקיצוני. עד עכשיו לא היו מספיק דיונים ועכשיו אולי הדברים יהיו על השולחן".

על הקדנציה הבאה הצפויה להיות קשה עבור הקנצלרית, אומרת ד"ר דאקס: "היא צריכה להרכיב ממשלה. לעשות קואליציה עם הירוקים ועם הליברלים וזה לא יהיה פשוט. הליברלים נמצאים במרכז ימין והירוקים בשמאל. איך היא תעשה זאת? ומה יהיו הפשרות? זה לא יהיה פשוט עבורה".