כשהבורר הוא רב הקהילה

לא פעם חלק בלתי נפרד מחיי קהילה הם סכסוכים ומאבקים שעליהם יום הכיפורים לא מכפר עד שיפייס את חברו... מה תפקיד הרב במקרים הללו?

שמעון כהן , ח' בתשרי תשע"ח

מכינוסי מרכז ברקאי. ארכיון
מכינוסי מרכז ברקאי. ארכיון
מרכז ברקאי



טוען....

יום כיפור הוא יום סליחה וכפרה ובידוע הוא שעל עבירות שבין אדם לחבירו אין היום הזה מכפר אלא עד שיפייס את חברו.

החיים הקהילתיים מזמנים לכולנו לא מעט סיבות ליריבויות, ויכוחים, טרוניות הדדיות וכעסים שלעיתים נשמרים במשך שנים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו על תפקידו של הרב הקהילתי בפתרון סכסוכים בין חברי הקהילה.

על הסוגיה הטעונה והשקטה הזו שוחחנו עם רונאל אלקיים, מנכ"ל מרכז רבני ברקאי, מרכז שפרק מההשתלמות שהוא עורך לרבני קהילות כולל גם יישוב סכסוכים וגישור.

"גילינו את הצורך בלימודי גישור כי רב הקהילה מתמודד עם אינספור מקרים של סכסוכים בין אנשים ותהליכים בין הקהילות, שאלות אם לעשות כך או אחרת, והכשרנו את הרבנים כמגשרים. ראינו ברב דמות של מנהיג הקהילה, אדם שיידע להוביל את התהליך בצורה הנכונה כדי למנוע סכסוכים ארוכים שפוגעים בחוסן הקהילתי", אומר אלקיים.

"בקורס הגישור הרב לומד ללמד את הקהילה לייצר תהליך של הסכמות, איך יוצרים ישיבה נכונה של חברי העמותה ושל חברי הועד", דברי אלקיים המציין כי במקביל לחשיבות מעורבותו של רב בחיי הקהילה הרי ש"יש הרבה מקרים שבהם אומרים לרב שהוא צריך לעצור ולתת לקהילה להתמודד לבד". דוגמא לכך היא מקרה בו "בקהילה מסוימת התווכחו על תקציב אם להחליף מרצפות או לא, ואמרנו לרב שהוא צריך לתת לקהילה להתמודד לבד. הרב מנחה ונמצא בצמתים".

על כך נשאל אלקיים אם אכן יכול הרב, האמון על פסיקות חד משמעיות של הלכה שמצדדת בצד אחד ושוללת את האחר, להוביל קו של פשרה והרגעת רוחות. לדבריו המענה הוא באופן שבו הרב יוצר את הקשר עם הקהילה. "לרב יש עבודה בתוך הקהילה כדי לבנות את מערכת היחסים עם חברי הקהילה והוועד, וגם בצומת ההלכתי הרב צריך לקבוע דברים שלא יוסכמו על כולם. יש דברים שלא באים בחשבון גם אם לא יתקבלו על ידי הקהילה. מדובר בעבודה קשה של יצירת אמון. זה תהליך ארוך ועם זאת אנחנו רואים שאחרי שיש אמון מתיישרים איתו, גם כשהדברים הם דברים הלכתיים שאין עליהם פשרה ולא ניתן להגיע לפשרה עם כולם".

על הקשר הזה בין הרב לקהילה נשאל אלקיים אם נכונה התחושה שכדי למצב את עצמו במעמד שיוכל להוות בורר ומכריע על הרב לדאוג לשמירת מרחק מסוים מכל אנשי הקהילה, שלא ליצור לעצמו חצר מקורבים שכן חצר כזו מייצרת רתיעה ממי שאינו כלול בה מלהתדיין בפניו מול "מקורב". אלקיים סבור שאכן "הרב חייב לשמור על המקום שלו", אך עם זאת "על הרב לשמור על רמה מסוימת של יחסים, כמו הצורך ליצור קשר עם בני הנוער ועם מבוגרים. כשהוא מזהה אנשים פגיעים או במצב נפשי מורכב הרב צריך לבנות רגישות מאוד גבוהה כלפי הקהילה. אנחנו פחות מאמינים בניתוק או בריחוק. אני סבור שהרב צריך לייצר מערכת יחסים טובה שבה הוא יודע לזהות למי נכון לתת יותר מקום ולמי פחות. אנחנו מאמינים שאנשי הקהילה רואים ברב דמות מובילה ששומעים את דעתה במשברים כאלה ואחרים".

ואולי העולה מכל זאת הוא שדמות רב הקהילה כיום צריכה להיות פחות בעלת שיעור קומה תורני והלכתי, שהרי שאלות הלכתיות האדם הפשוט מברר לא פעם באופן עצמאי באינטרנט, ולעומת זאת על דמות הרב להיות יותר בעלת פן חברתי קהילתי מגשר ולמלכד?

"אנחנו מאמינים שהכול מתחיל מתוך תורה. האמירה של הרב נובעת מתוך הידע הנרחב שלו בעולם התורה. בהרבה תהליכים שלא בהכרח שייכים לעולם התורני הבסיס הזה נותן לרב מקום מאוד חזק. מעבר לזה, האמירה ההלכתית של הרב נותנת מקום לעבודה שלו מול האנשים. תמיד יש את הנושא ההלכתי שהרב צריך להתמצא בו לצד העובדה שהוא עוסק בעוד תחומים רבים אחרים. הציבור מחפש את מי שניתן לקבל ממנו גם ידע תורני וגם ידע סוציאלי. שניהם באים כמכלול בדמות הרב. רבנים שמגיעים עם עוצמה תורנית מקבלים העשרה שמעצימה את מעמדם כרב".

אלקיים אינו מקבל את ההערכה שאולי יש צורך בשני אנשים שונים, האחת תורני הלכתי והאחר חברתי קהילתי. "אנחנו מוצאים שדווקא הדמות הזו שנמצאת במקום מכריע כל כך נשאלת את השאלות. עם הרב מתייעצים בענייני משפחה וחינוך, יבואו לקבל ממנו עצה בגישור וכו'. הרב יקבל בסופו של יום את כל הפניות של העובד הסוציאלי, רב הוא הכול, הוא מקבל טלפונים מבתי חולים, טלפונים מזוגות במשבר ועוד ואנחנו מחדדים אצל רבנים את הידע וההבנה. אי אפשר להפריד. יש הרבה מאוד אנשי מקצוע, אבל הדמות הראשונית שפונים אליה ברוב הקהילות היא הרב, והרב יודע לזהות מצוקות וגם עד איפה מעורבותו ומאיפה צריך להפנות לגורם מקצועי".