למה בכרי כן מעדיף את ישראל

בכרי ודומיו נהנים להשמיץ את מדינתם ולא חוששים להפר את החוק, אבל יודעים שהמדינה היחידה שבה יזכו לחופש מוחלט היא ישראל. דעה

ניצנה דרשן-לייטנר , ח' בתשרי תשע"ח

עו״ד ניצנה דרשן לייטנר
עו״ד ניצנה דרשן לייטנר
צילום: מרים צחי

"הנורמליזציה עם האויב הציוני היא בגידה. הדיון סביבה הוא סוגיה מבישה ובלתי מתקבלת על הדעת בשום אופן".

דברים אלו נאמרו מפיו של מוחמד בכרי, הבמאי הערבי-ישראלי, במסיבת עיתונאים שהתקיימה בביירות במסגרת פסטיבל הסרטים "ימי פלשתין" שהשתתף בו השבוע. הפסטיבל נערך בחסות חיזבאללה, שאף הציג את בכרי על עמוד השער של העיתון אל-אח'בר, המקורב אליו.

בעקבות ביקורו של בכרי בלבנון הועלתה הדרישה, בין היתר על ידי ארגון 'שורת הדין', לפתוח בחקירה נגד בכרי בגין יציאה למדינת אויב, עבירה על החוק שעונש מאסר בן ארבע שנים בצידה. בכרי יצא ללבנון ביודעו כי הדבר מהווה הפרה של החוק, ואף התרברב על כך בנאומו במסיבת העיתונאים: "הנוכחות שלי בלבנון, שישראל מחשיבה כאויבת, היא ניצחון על החוקים הגזעניים ששוללים מבעלי האדמה המקוריים את זכותם להיות בקשר עם שלוחתם התרבותית והגיאוגרפית במרחב הערבי שלהם".

אף על פי כן, ועוד בעודו על אדמת לבנון, דאג בכרי להבהיר כי הוא אזרח ישראלי, כי הוא אוהב ונכון לעבוד עם אזרחים ישראלים ועם מדינת ישראל. תימה אפוא, מה מחפש בכרי בישראל. מדוע אין הוא עוקר למדינה כמו לבנון, שבה לא רק שזוכה הוא לכבוד מלכים, אלא גם אין לו צורך להתלבט בסוגיה המבישה של נרמול היחסים עם האויב הציוני. מדוע ההתעקשות שלו להמשיך לגור במדינת ישראל ה"שטנית" ו"מפרת הזכויות" היצירתיות, והבסיסיות בוודאי, של בני עמו?

בכרי אינו לבד. החודש פרסם בית המשפט העליון את פסק דינו בבג"ץ, שהתנהל באולמו 11 שנה. ארבעה שרים וחברי פרלמנט שנבחרו לשמש בממשלת חמאס נדרשו בצו על ידי שר הפנים לעזוב את הארץ עקב הפרת אמונים למדינת ישראל. הארבעה, תושבי מזרח ירושלים, עתרו נגד צו הגירוש ובג"ץ, לאחר עשור שלם של מבוכה, ביטל את הצו. גם במקרה הזה נשאלת השאלה מה מחפשים אנשי החמאס במדינת ישראל.

התשובה היא כי על אף טענת האפרטהייד שנשמעת מגרונם של בכרי, בכירי חמאס וצבאותיהם, רק במדינת ישראל הם יזכו לחיים של חופש תנועה, חופש התארגנות וחופש ביטוי, זכויות שלא יזכו להן באף מדינה אחרת במזרח התיכון. למרבה האבסורד, רק במדינת ישראל הם יוכלו להביע את דעותיהם הפוליטיות במילים ובמעשים, תוך הפרה של החוק ביודעין, ושום דבר לא יאונה להם. זו האירוניה במעשיהם. אך היא נובעת אך ורק מהאירוניה באי נקיטת מעשה של רשויות החוק אצלנו.

הכותבת היא נשיאת ארגון 'שורת הדין'