יום הכיפורים -
סולידריות וגורל יהודי משותף

המעמד הזה שבו כולנו 'עירומים', ללא קליפות, הוא מעמד שמסמל את אותם רגעים שבהם הסולידריות והגורל היהודי המשותף גדולים מסך חלקיהם.

הרב אהד טהרלב , ח' בתשרי תשע"ח

הרב אוהד טהרלב
הרב אוהד טהרלב
צילום: דוברות

עם כניסתנו ליום הכיפורים אנו מתחילים בתפילת כל נדרי שבה נאמר: 'ונסלח לכל עדת ישראל ולגר הגר בתוכם'.

משמעות פתיחת היום בתפילה זו היא שלצד העובדה שכל אחד מאתנו עומד לבד, מתפלל ונותן דין וחשבון עצמי לפני בוראו, הרי שאנו גם עומדים כקהילה, כעם אחד שנמצא סוף סוף בארץ ישראל. אין זה משנה מי אתה ומה אתה, אין זה משנה למי נולדת ומהו מעמדך, כולנו ללא יוצא מן הכלל עומדים באותו המעמד.

הרגעים האלו, שנוגעים בנקודה הכי עמוקה וחשופה של חיינו מגיעים בדרך כלל בזמני משבר, בהם ישנה חשיבות לאחדות, לגורל המשותף ולערבות ההדדית. רגעים בהם כולנו ניצבים שווים בין שווים, מתוך ייחול משותף להיחתם יחדיו לחיים טובים ולשלום.

המעמד הזה שבו כולנו ניצבים 'עירומים', ללא קליפות, הוא מעמד שמסמל את אותם רגעים שבהם הסולידריות והגורל היהודי המשותף גדולים מסך חלקיהם. ממש כמו ביום הזיכרון לחללי צה"ל, שבה מגיעה לידי ביטוי בצורה המובהקת ביותר אותה סולידריות גדולה בין בני העם, כי אנו נמצאים במקום של כאב, מעבר לכל מעמד, צבע ודת, דבר הדומה כל כך למעמד שבו אנו מצויים ביום הקדוש.

בדומה לחולה שנמצא חלילה במחלקה אונקולוגית ויכול להרגיש את תחושת הגורל המשותפת לו ולחברו השוכב לצדו, או לחילופין בעת מלחמה כאשר אנו חשים על בשרנו את משמעות המושג "אחים לנשק", הרי שגם כאן במהלך יום הכיפורים כשאנו ניצבים בפני בית דין של מעלה, תחושת האחריות ההדדית הולכת ומתחברת לקול זעקה משותף.

הצורך לשאוב כוחות מאלו שלצידי, שמרגישים כמוני את כובד האחריות לפניה אנו עומדים, הופכים בסופו של דבר את 'המקום' הזה לחוט שמחבר וקושר בין כולנו. כל קונפליקט או מחלוקת שמאפיינים אותנו בזמני שגרה, מחווירים לעומת תחושת הסולידריות, האחדות, והגורל המשותף שמאפיינים אותנו כעם ובאים לידי ביטוי בעוצמות כל כך חזקות במהלך יום הכיפורים.

התרגלנו לקרוא ליום כיפור ביחיד, אך השם הנכון הוא "יום הכיפורים", ברבים, שכן יום כיפור מדגיש את העובדה שהתודעה הזו שאנו חלק מקהילה היא תודעה אחרת מאשר של אדם שעומד לבד. כשאנו מבקשים סליחה כקהילה אנו מבקשים גם ביננו לבין שכנינו, וגם ביננו לבין בורא עולם, אך בנקודה זו כל דבר שאנו עושים כקהילה עוצמתו הרבה יותר חזקה ומשפיעה.

לכן גם לסליחה עוצמה אחרת, וגם הכפרה היא לא 'כיפור' כי אם 'כיפורים' - כפרה ביננו לבין עצמנו וגם ביננו כקהילה לפני בוראנו. ונאחל שכך תתקבל תפילתנו וסליחתנו, יחד כאחד.

הכותב הוא חבר ארגון רבני ורבניות בית הלל וראש מדרשת או"ת לינדנבאום מבית אור תורה סטון