הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמדצילום: הר ברכה

ב'פניני הלכה' (ימים נוראים ח, ד) כתבתי שחולים ומעוברות שמסתפקים בקשר לצום הכיפורים צריכים לשאול רופא ירא שמיים.

כי לצערנו רופא שאינו ירא שמיים על כל צורך קל שהוא יורה לשתות בצום. הדגשתי שגם בין הרופאים שאינם חובשי כיפה ישנם יראי שמיים רבים שמתייחסים בכבוד הראוי לקדושת הצום.

אולם עלתה שאלה קשה, ישנם רופאים דתיים שסוברים על פי רבנים אחדים, שכל מעוברת ומיניקה רשאית לשתות לשיעורים. והרוצים לנהוג על פי ההלכה המקובלת מדורי דורות, שמעוברות ומיניקות חייבות בצום - תצומנה.

ואין שום מקום להקל בימינו יותר, מפני שבימינו המעוברות והמיניקות אינן חלושות יותר אלא אם כבר חזקות יותר (ראו פניני הלכה ימים נוראים ח, ח-י).

לפיכך צריך להוסיף, שאם הרופא ששואלים אותו משיב על פי דעת הרבנים הבודדים המקילים למעוברות ומיניקות, אין קביעתו נחשבת כלל לפי רוב ככל הפוסקים כפי ההלכה המקובלת מדורי דורות, שמעוברות ומיניקות חייבות בצום.

ולכן יש לשאול רופא שמקבל את דעת כל הפוסקים שסוברים שאין סכנה בצום של מעוברות ומיניקות, ורק מעוברות מעטות נחשבות במצב של סכנה ועליהן לשתות ביום הכיפורים (נניח כ-10% מכלל המעוברות).

לגבי מיניקות רופא אמין הוא רק רופא שמורה היתר במקרים נדירים, שכן אין סכנת נפשות בהפסקת הנקה, וכפי שבפועל כ-10% מהיולדות היהודיות בארץ כלל אינן מניקות, למעלה מ-30% אינן מיניקות יותר מחודש, ורק כ-50% מיניקות יותר משלושה חודשים.

אם עבור סיבות שונות, כלימודים ועבודה וטיולים, אמהות מוכנות להפסיק הנקה, איך יתכן שעניין זה יחשב פיקוח נפש!

אמנם אפשר להקל על סמך דברי רופא שאין לו דעה אישית, אבל מסוגל לקבוע ביושר שהמעוברת ששואלת היא מאותן עשרה אחוזים שהשתייה נצרכת לה יתר מאשר לשאר המעוברות.

מעוברת שרוצה לנהוג כדעת רוב רובם של הפוסקים ובטעות שאלה רופא שמקל לרוב המועברות והקל כמובן גם לה, צריכה להזדרז לשאול לפני יום הכיפורים רופא ירא שמיים שמורה לפי ההלכה המקובלת. ואם לא הספיקה, וכבר הגיע יום הכיפורים, תשתה כפי שהורה לה הרופא ששאלה, מפני שאף שיש לנו ספק אם השיב לו כהלכה, מכלל ספק לא יצאנו, ובכל מצב של ספק נפשות יש להחמיר לשתות.