בתל אביב יותר מכבדים ויותר פתוחים לדתיים. הפגנות ברמת השרון.
בתל אביב יותר מכבדים ויותר פתוחים לדתיים. הפגנות ברמת השרון.צילום: עמותת רמת השרון חופשית

המאבק נגד ה"הדתה" חלחל כבר לכמה ערים בארץ, ומלבה ויכוחים ציבוריים רבים בתקופה האחרונה, אבל ברמת השרון הוא עולה רמה – או שמא מידרדר ברמתו - למאבק אלים.

שיימינג, התנכלויות, צווים משפטיים ואפילו פגיעה פיזית הם מנת חלקם של דתיים תושבי רמת השרון. רשמית, המאבק מופנה כלפי הגרעין התורני בעיר, אך בפועל כל חובש כיפה עשוי למצוא את עצמו תחת מתקפה.

המתקפות נגד הציבור הדתי בעיר בכלל, וכלפי הגרעין התורני בפרט, התמקדו רוב הזמן בהפגנות לא גדולות ובהסתה בפייסבוק, בעיקר בדפים "רמתשרונים - תושבים למען תושבים" ו"רמת השרון חופשית". 'רמת השרון חופשית' היא למעשה חלק מתנועה גדולה יותר של ארגונים שנמצאת תחת המעטפת שנקראת 'ישראל חופשית' – תנועה שחרתה על דגלה את נושא הפרדת דת ומדינה, ובין תורמיה המרכזיים נמצאת לא אחרת מהקרן החדשה לישראל.

מי שיעלעל בדף הפייסבוק של "רמתשרונים", קבוצה סגורה שבה חברים כ‑15,000 תושבים, רובם מרמת השרון, יוכל למצוא פוסטים שקוראים לתושבים להיות ערניים מפני "כפייה דתית" שמתחוללת בעיר. בפוסט שפורסם בערב יום כיפור לקראת הכפרות, נכתב כי "גם השנה סביר להניח שימשיכו לצפצף על החוק, ולבצע בסתר את מנהגיהם הפגאניים... אנא היו ערניים ודווחו מיד עם התעורר חשדכם ליחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות ולמוקד העירייה". בפוסט אחר, שפורסם במוצאי שבת תשובה, נכתב: "אומרים לא להדתה, לכפייה ולשקרים".

בחודש האחרון עלו התוקפים רמה במאבקם, ועברו מהמישור הווירטואלי למישור המעשי. בערב ראש השנה הותקף אלדר ממן, תושב העיר, בזמן שערך קניות בסופר ברקת בעיר. "עמדתי בתור כשאישה נעמדה מאחוריי ודיברה בטלפון עם מישהו. היא אמרה לאותו אדם 'יש פה מישהו מהגרעין התורני', למרות שאני לא משתייך לגרעין. אחרי שהיא ניתקה את השיחה היא התחילה לצעוק עליי באמצע המכולת: 'למה הגעתם לכאן?', 'אתם רוצים להחזיר אותנו בתשובה', ועוד קריאות שאין להן שום קשר עם המציאות. אני עצמי בכלל לא חלק מהגרעין התורני".

כשאמרת לה שאתה לא חלק מהגרעין, איך היא הגיבה?

"זה לא עניין אותה בכלל. היא לא ניסתה להקשיב. היה לה מניפסט שהיא רצתה לצעוק והאמת לא ממש הפריעה לה. אני עצמי לא חלק מהגרעין התורני, אני גר ברמת השרון בגלל שכאן גרים ההורים של אשתי. למען האמת, הם הסיבה שאני עדיין גר כאן, אחרת מזמן הייתי עובר למקום שבו לא תוקפים דתיים בגלל שהם דתיים".

מאבק של קבוצת מיעוט

המאבק בין דתיים לחילונים ברמת השרון לא התחיל היום. למעשה, מדובר במאבק שמתנהל כבר יותר מעשור. הוא התחיל כאשר הוקם הגרעין התורני 'ראשית' ובמקביל אליו הוקמה ישיבת ההסדר בעיר. שני המוסדות פועלים בשיתוף פעולה ומקיימים פעילויות רבות בעיר, כשבין היתר יש שיתוף פעולה בין אנשי הגרעין למרכז 'זהות', יחד עם מפעלי רווחה נוספים שעוסקים בסיוע למשפחות נזקקות וקשישים.

אחת המותקפות הראשיות במסגרת המלחמה הדתית בעיר היא ישיבת ההסדר. החל משנת 2012 מנהלת עמותת 'רמת השרון חופשית' מאבק משפטי נגד קיומה של הישיבה במשכנה שבבית הכנסת בר יוחאי בעיר. לפני כשנתיים התחייבה העירייה לפנות את הישיבה, ולמרות שהצעד לא יצא לפועל, האיום המשפטי ממשיך לרחף מעל קיומה של הישיבה.

בשנה האחרונה הצטרף למאבק בדתיים גם ראש העיר, אבי גרובר. לקראת יום העצמאות האחרון הוא ביטל את הבמה הדתית, בשל העובדה שהאירוע התקיים בהפרדה. חברי הקהילה הדתית בעיר יזמו אז עצומה נגד המהלך.

"בכל הערים בארץ נהוגה במת יום העצמאות עבור הציבור הדתי, המותאמת באופייה למגזר הדתי ולתנועת הנוער בני עקיבא", נכתב בעצומה, "גם ברמת השרון הייתה נהוגה במה כזו במשך השנים, עד החלטתך הנוכחית שמטרתה לנעוץ חץ בליבן של משפחות מסורות, נאמנות וציוניות רק על שום שהם חובשי כיפה... בימים האחרונים אתה מסרב לכל הצעת פשרה להעתיק את הבמה למקום אחר, ולכל מתווה שיאפשר למשפחות של קצינים ולוחמים לחגוג את יום העצמאות באופן המותאם לערכים ולמנהגים המקובלים בציבור הדתי. במילים אחרות: או שתרקדו לפי החליל והתרבות שלי, או שתסגרו את עצמכם בבית".

"השמאלנים שמנהלים את המאבק נגדנו איבדו את זה לגמרי", אומר ממן, "ברגע שזה מגיע לדתיים, כל הערכים שהם מדברים עליהם, כמו פלורליזם, נעלמים. הייתי שנה שלמה בשליחות בארצות הברית, והרגשתי נוח יותר להסתובב שם מאשר ברמת השרון כיום".

בכמה אנשים מדובר?

"זאת קבוצה מצומצמת של פחות מעשרים אנשים. הם אלה שכותבים כל הזמן נגד דתיים בפייסבוק ומארגנים את ההפגנות. אבל הם מיעוט שמרעיש ופוגע לא רק בדתיים, אלא בכל מי שמעוניין בקשר ליהדות".

תקיעות השופר עברו לתל אביב

התקיפה המילולית שעבר ממן היא חלק משרשרת אירועים שהתרחשו בעיר בימים שלפני ראש השנה. החמור שבהם היה תקיפה פיזית של אחד המתפללים במניין שהתקיים בבית ספר בעיר, שהיה אורח של אחת ממשפחות הגרעין התורני. לאחר התפילה הוא יצא מבית הכנסת ופעיל בתנועות המאבק נגד הדתיים הלם בפניו באגרופים. בעקבות האירוע הוציאה המשטרה לתוקף צו הרחקה מאזור בית הכנסת.

אין זו הפעם הראשונה שבה הציבור הדתי בעיר מותקף פיזית. לפני כשנה, באירוע אלימות חמור נגד אנשי הגרעין שלא זכה לסיקור ראוי, שתי נשים המזוהות עם הקמפיין נגדו פרצו לגן ילדים שבו לומדים חלק מילדי הגרעין. הן דחפו אימהות וצעקו על הילדים. "צעקו על הילדים רק בגלל שהם לבושים כמו דתיים. איפה שמענו דבר כזה?" מזדעק ממן.

אנשים דתיים חוששים היום לביטחונם ברמת השרון?

"אני לא חושב שאנחנו שם, אבל אין ספק שזה גרם לכל הציבור הדתי בעיר להפחית משמעותית את הפעילות שלו. רוב הציבור נפגע מזה ישירות".

איך זה פוגע בציבור?

"לדוגמה, בשנים האחרונות ארגן הגרעין 'מבצע שופר'. אנשים מהגרעין הלכו לבתים של תושבים שלא שמעו תקיעת שופר בבית הכנסת, ותקעו להם בביתם. מדובר לרוב במשפחות מסורתיות שמאוד שמחו שמישהו מגיע אליהם לתקוע בשופר. השנה בגלל כל הבלגן בוטל המבצע ברמת השרון, ואנשי הגרעין הלכו עד לתל אביב ברגל בשביל לתקוע לאנשים שם בשופר. מסתבר שבתל אביב יותר מכבדים ויותר פתוחים לדתיים מאשר כאן".

אם יש ציבור גדול כל כך שרצה את המבצע ברמת השרון, איך בכל זאת מתנהל מאבק נגד הדתיים?

"זאת הכפייה החילונית האדירה בעיר. מאשימים את כל הדתיים, לא משנה לאיזה חלק הם משתייכים, בכפייה דתית. אבל למעשה מי שמפריע לאחר לחיות לפי אמונתו זה החילונים בעיר ולא הדתיים. מצד שני, אנשי הגרעין והישיבה לא רוצים להילחם. הם רוצים להתנהל בדרכי שלום, אבל בפועל זה לא עובד. אמרתי להם שוב ושוב שאסור להזניח את ההסברה בפייסבוק. שם המיעוט הקולני משכנע בשקרים שהוא מנסה למכור. בפועל אני מנהל שם כמעט לבד את המאבק".

אין לכם נציגים במועצת העיר שיעזרו ויילחמו במלחמה הזאת?

"יש לנו שני נציגים בעירייה, אבל הם לא מתבטאים בנושא. לדעתי הם לא רוצים שיתקפו גם אותם".

המתקפות, כך מסביר ממן, לא נעצרות רק בציבור הדתי-לאומי בעיר, אלא מגיעות גם לציבור החרדי. "הם טוענים שהם תוקפים את הגרעין בגלל ה'הדתה', אבל זה רק תירוץ כדי לתת לעצמם לגיטימציה. בתכל'ס, הם רודפים את כל הדתיים בעיר".

אחד המקרים שבהם המותקף היה מהציבור החרדי אירע בזמן שהתקיימו הבחירות לראשות העיר, בתחילת 2016. לסיבוב השני בבחירות העפילו אבי גרובר, שזכה לבסוף בתפקיד, ויעקב קורצקי שהתמודד מטעם סיעת דגל התורה. במהלך כל תקופת הבחירות הופיעו שלטי חוצות רבים נגד העובדה שקורצקי הוא חוזר בתשובה ומנהל אורח חיים דתי.

השיא הגיע בריאיון שנתן גרובר למקומון 'ידיעות השרון' כשעלה לסיבוב השני, ובו הצהיר שלא ינהל קמפיין אנטי-דתי נגד קורצקי. עם זאת הוא הודה שהאפשרות שלרמת השרון יהיה ראש עיר דתי מפחידה אותו. "כן. אני חושש מזה. זה לא מתאים לרמת השרון ולסגנון החיים שבה. זה לא רק הכיפה של קורצקי. כשבאים ומנסים להפוך את מגרש הכדורת למתנ"ס חרדי, וכשאני רואה הרבה כוללים וישיבות שצצים במורשה...".

בהמשך הריאיון, גרובר אף החמיר את דבריו ותקף את קורצקי ישירות על חזרתו בתשובה. "כשאתה מסתכל על ה'רמת השרוני' הממוצע", אמר, "מבחינת מי שגדל והכי מתאים לסגנון החיים שרמת השרון רוצה להיות בו, ושלא יכעס יעקב - ברגע שהוא עשה את הצעד שהוא עשה בחיים שלו, הוא הכניס את עצמו לפינה מבחינת ה'רמת שרוני' הממוצע".

לחזור לשחק יחד כדורגל

רמת השרון היא אחת מ"הערים האדומות" (ערים המזוהות פוליטית עם מפלגת העבודה) בארץ. כל ראשיה היו נציגי מפלגת העבודה על גלגוליה השונים, או מועמדים עצמאיים המזוהים עם השמאל. גרובר למשל, חבר לסיעת מרצ העירונית כדי להיבחר לראשות העיר. "אני גדלתי בבית שאן במשפחה לא דתית", אומר ממן, "ואני זוכר שאצלנו לא היה זוג אופניים אחד ברחובות ביום כיפור. ברמת השרון השנה ביום כיפור ראיתי יותר רוכבי אופניים ממתפללים בבית הכנסת".

עם כל זה, רמת השרון ידעה בעברה גם חיים משותפים של דתיים וחילונים, מבלי לנהל מלחמות דת בין הצדדים. "כשאני מדבר עם תושבים מקוריים", מספר ממן, "אני כל הזמן שומע כמה הם מתגעגעים לאותם ימים, שבהם ילדים חילונים, דתיים וחרדים ירדו ביחד לגינה לשחק כדורגל".

מ'רמת השרון חופשית' נמסר בתגובה: "המאבק שלנו הוא על שמירת האופי הפלורליסטי של העיר שלנו, תמיד חיו כאן ביחד חילונים ודתיים אחד לצד השני אך ממתי שהגרעין התורני נכנס לעיר אנו רואים מקרים של ניסיונות שינוי אופי העיר.

"עמותת רמת השרון חופשית נגד אלימות נקודה. אין לנו שום קשר לתקיפה שהייתה באחד מבתי הכנסת בעיר, הנ"ל היה על רקע סכסוך בין דתיים בעיר בלבד. כמו כן לגבי מקרי אלימות אחרים שהיו בעיר אין לעמותת רמת השרון חופשית קשר בכלל, ושוב נציין שאנו נגד אלימות ולא רואים דרך זאת כפתרון נאות למצב בעיר.

"איננו יודעים מהיכן הנתונים שלכם, והטענה שרוב תושבי העיר רוצים בגרעין. נכון לעכשיו יש בידנו עצומה שחתמו עליה אלפים מתושבי העיר, עצומה שקוראת לעירייה לפעול לפי הבטחתה לבית המשפט (פינוי הישיבה). אנחנו כבר מספר חודשים עורכים חוגי בית, ואלפי תושבים כבר נחשפו למידע הרב שיש לנו על הגרעין התורני בעיר, קהילת 'ראשית'".