בשבע מהדורה דיגיטלית

מלחמת העצמאות הכורדית

הכורדים בעיראק הצביעו על רצונם לעצמאות, אבל יהיה עליהם לעמוד מול ציר ההתנגדות של המעצמות במזרח התיכון

מרדכי קידר , י"ג בתשרי תשע"ח

ד"ר מרדכי קידר
ד"ר מרדכי קידר
(צילום: דניאל רצבי)

ביום שני בשבוע שעבר הלכו כמעט שבעה מיליון כורדים, אזרחי עיראק, אל הקלפיות כדי להצביע במשאל עם על שאלה אחת ויחידה: האם אתה תומך בהכרזת עצמאות של כורדיסטאן העיראקית?

ההצבעה הייתה רחבה, והשתתפו בה כשמונים אחוזים מבעלי זכות ההצבעה. ברור שהשאלה חשובה לרוב גדול של הכורדים, ולכן ההשתתפות במשאל הייתה גבוהה. תוצאת המשאל הייתה ברורה כשמש ביום קיץ: 93 אחוזים תומכים בהכרזת העצמאות.

מבחינה מעשית, הכורדים של עיראק פוסעים כבר יותר מ‑25 שנה על מסלול העצמאות, מאז שהעולם אסר על חיל האוויר של סדאם חוסיין לטוס מעל שטחם. לאורך רבע מאה הם פיתחו שלטון עצמי לגיטימי, דמוקרטי, מסודר והגון, צבא יעיל וממושמע שהוכיח את יעילותו בקרבות נגד דאע"ש במוסול, אמצעי תקשורת בוגרים ובשלים שנתנו ביטוי לצדדי הוויכוח, חברה שלווה שמתנהלת בלי אלימות פנימית וכלכלה פורחת המבוססת על משק הנפט ומוצריו.

הגורם העיקרי המניע את התומכים הוא גאווה לאומית בהישגים שהם השיגו לאורך 25 השנים האחרונות, אבל גם זיכרון העבר והמלחמות שניהל נגדם השלטון המרכזי של עיראק לאורך המאה העשרים. ברקע עומדת גם האיבה ההיסטורית בין כורדים וערבים.

המתנגדים להכרזת העצמאות חוששים בעיקר מהמחיר שכורדיסטן העיראקית עלולה לשלם על הכרזת עצמאות, שכן כל שכנותיה – איראן ממזרח, טורקיה מצפון, סוריה במערב ועיראק בדרום – הכריזו על התנגדותן המוחלטת לעצם קיום משאל העם, ובוודאי להכרזת העצמאות. טורקיה מאיימת במלחמה ואף ריכזה כוחות על גבולה עם החבל הכורדי של עיראק, וזאת למרות שנים ארוכות של שיתוף פעולה כלכלי ביניהן: החבל הכורדי משווק את הנפט המופק מאדמתו דרך טורקיה, אשר גובה סכומי עתק על השירות שהיא מגישה לכורדים. ייתכן שהכרזת מלחמה נגד הכורדים תביא להפסקת שיתוף הפעולה הזה, והדבר עלול להשפיע לרעה על הכלכלה בחבל הכורדי הסורר.

מחיר נוסף שעלול להיות כואב לכורדים הוא מצור אווירי ויבשתי: לכורדיסטאן העיראקית אין גישה לים, וכל קשריה עם החוץ – תנועת אנשים וסחורות – חייבים להתבצע דרך התחום האווירי או היבשתי של איראן, טורקיה, סוריה או עיראק. אם ארבע מדינות אלה יחליטו יחדיו להטיל מצור על החבל הכורדי ויעמדו בהתחייבויותיהן לפעול על פי החלטת המצור לאורך זמן, קשה לראות כיצד הכורדים ינהלו חיי מדינה מסודרים, לפחות מהבחינה הכלכלית.

ממשלת עיראק, שמבחינה בינלאומית רשמית היא הריבון בחבל הכורדי, הכריזה על סגירת נמלי התעופה של ארביל, בירת החבל, וסולימאניה, אבל הכורדים אינם סרים למשמעת ממשלת עיראק גם בעניין זה.

ממה ארדואן מפחד

הסיבה שהמדינות הסובבות מתנגדות לעצמאות הכורדית היא העובדה שבכל אחת מהן יש מיעוט כורדי ומיעוטים אחרים, בעיקר באיראן. הצלחת החבל הכורדי בעיראק להקים מדינה מתפקדת תביא מיעוטים כורדים ואחרים במדינות אלה לדרוש עצמאות, ואולי אפילו להתאחד עם המדינה הכורדית בצפון עיראק כדי להקים מדינה כורדית אחת גדולה, מאוחדת או פדרטיבית.

ארדואן חושש שהכרזת מלחמה מצידו נגד החבל הכורדי בעיראק תביא לפריצה מחודשת של מעשי טרור על ידי כורדים נגד השלטון בטורקיה. אם לא יכריז מלחמה, אזי אזרחיו הכורדים ידרשו גם הם עצמאות, ואם הוא ייענה לדרישתם הם יפרצו מחדש במעשי אלימות נגד השלטון המרכזי הטורק. תחושת המלכוד הזאת מעבירה את ארדואן על דעתו, והכרזותיו בימים האחרונים נגד משאל העם חרגו מגבולות הטעם הטוב.

בימים האחרונים העלו כורדים באיראן דרישה מממשלתם שתכיר במדינה הכורדית בעיראק על רקע משאל העם של אחיהם שם. נראה שהם יודעים שממשלת איראן לא תכיר במדינה כורדית, שכן הכרה כזאת תעורר, בנוסף לכורדים באיראן, גם מיעוטים אחרים לדרוש עצמאות, לדוגמה הבלוצ'ים, האזרים, הערבים, הלורים, הקשקאים ועוד רבים, וזה יהיה סופה של המדינה האיראנית המלאכותית, שרק כמחצית מאזרחיה הם פרסים. ואכן, איראן הודיעה השבוע על סגירת התחום האווירי שלה בפני מטוסים שטסים מהחבל הכורדי של עיראק ואליו, וייתכן שבימים הקרובים יצטרפו אליה שאר המדינות.

כתוצאה מההתנגדות האזורית ומהאיומים של מדינות המצור לפתוח במלחמה נגד כורדיסטאן העיראקית, חוששות מדינות אירופה, ארצות הברית ורוסיה ממלחמה מיותרת, כאשר כל העולם מנסה לשים קץ לשאריות מדינת האסלאם (דאע"ש), וכולם מכירים את היכולות של הפשמרגה – הצבא – של כורדיסטאן העיראקית ואת הניסיון שצבא זה צבר בשנה האחרונה במלחמה על מוסול וסביבתה.

אלא שפרט לסכנות מבחוץ, רובצת לפתחם של הכורדים הסכנה הגדולה ביותר, והיא הפלגנות המאפיינת אותם, שהביאה אותם בעבר אפילו להילחם זה בזה. אם לא יהיו מאוחדים הם ימשיכו לחלום על מדינה, שתישאר בעבורם חלום רחוק.