כבר מתכוננים למפגש הבא בין המנהיגים. הפיסגה המשולשת בין נתניהו, אנסטסיאדס וציפראס
כבר מתכוננים למפגש הבא בין המנהיגים. הפיסגה המשולשת בין נתניהו, אנסטסיאדס וציפראסצילום: Alexandros Avramidis, רויטרס

נסיעה באחד הרחובות המרכזיים של ניקוסיה מזכירה קצת נסיעה ברחוב הירקון בתל אביב.

בכלל, הרבה דמיון יש בין הנופים הנשקפים מהכבישים המהירים בקפריסין למקביליהם בישראל. כאילו לא יצאת לארץ אחרת, שנמצאת במרחק נגיעה מאיתנו. יצאתי למסע קצרצר לקפריסין כדי לנסות ולהבין מה מביא את המדינה הקטנה הזאת, שבעצמה חצויה בשל הסכסוך עם טורקיה בצפון קפריסין, להיות שותפה אסטרטגית מדינית של ישראל.

ולא סתם שותפה. המפגשים בין המנהיגים - ראש הממשלה נתניהו ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, הפכו תכופים וקבועים בשנים האחרונות. השניים אף כרתו ברית משולשת עם יוון וראש ממשלתה אלכסיס ציפראס. במערכת המדינית מדברים על "ידידות אמת" שחורגת כבר מזמן מגבול היחסים הפורמליים.

"ראש הממשלה שלנו והנשיא הקפריסאי נפגשו כשמונה פעמים בשנתיים האחרונות, ואנחנו עדים למפגשי פסגה גם עם ראש ממשלת יוון, כך שנבנה כאן משולש אזורי חשוב לשיתוף פעולה בנושאים רבים, במטרה לייצר ערך מוסף", מסבירה בשיחה בניקוסיה יעל רביע-צדוק, שגרירת ישראל בקפריסין. "יש לי את הזכות לייצג את ישראל בקפריסין בתקופה מאוד מיוחדת שבה היחסים זוכים לתנופה וביסוס מאוד משמעותי".

מה היתרונות של הקשר הזה לשני הצדדים?

"ישראל מביאה ליחסים האלה נכסים חשובים בתחום החדשנות והטכנולוגיה, המדע, הכלכלה, וכמובן הרבה יתרונות אסטרטגיים אחרים. קפריסין מביאה עמה ידידות גדולה, מיקום חשוב מאוד גם מול האיחוד האירופי וגם מול מדינות האזור, ויש גם הרבה ערכים משותפים".

ומה לגבי תיירות? מהעברית שאני שומע מכל פינה אני מבין שיש כאן לא מעט ישראלים.

"התיירים הישראלים מגיעים לכאן בהמוניהם, ואנחנו מברכים על כך. קפריסין פתוחה לקבל עוד ועוד תיירים מישראל וגם יזמים ומשקיעים, ויש גם מי שבוחרים להתגורר כאן באופן יותר קבוע. אנחנו בונים יחד שיתופי פעולה גם עם האוכלוסייה האזרחית".

עד כמה הדוק שיתוף הפעולה? רביע-צדוק מספרת כי "הצלחנו לבנות בשנתיים האחרונות שיתוף פעולה מאוד מיוחד בתחום הבריאות. יש אנקדוטות שיכולות להאיר על היחסים. לדוגמה, שר הבריאות הקפריסאי התגייס והעמיד לרשותנו תרופה מצילת חיים בשביל חולה ישראלי. השר בעצמו טיפל בכל הצד הטכני, ואחרי 24 שעות התרופה הייתה בארץ והצילה חיים".

גם בתחומי החירום, הידוק היחסים כבר הוכיח את עצמו. בגל הדליקות שהיה בשנה שעברה בישראל, כ‑70 כבאים קפריסאים הגיעו לכאן ועבדו כתף אל כתף עם הכבאים הישראלים, כפי שתרגלו בכמה תרגילים משותפים שנערכו בשנים האחרונות. חודשים אחר כך ישראל גמלה לקפריסין כשהתפתחה דליקה גדולה באחד האזורים המיושבים. מטוסי הכיבוי הישראלים המריאו בתוך שעות אל האי השכן, ופעלו שוב ושוב. לשם ההשוואה, עד שהגיע לקפריסין הסיוע ממדינות האיחוד האירופי, עברו כמעט ארבעה ימים.

גורם מדיני בכיר המעורה היטב ביחסים עם קפריסין מחדד את האינטרסים הישראליים: "קפריסין, מעצם היותה חברה באיחוד האירופי, היא נכס אסטרטגי. מעבר לכך, שילוב הכוחות נעשה בתחומים רבים. הקפריסאים גם עתידים להיות חלק מצינור הגז שיעביר את המשאב מישראל לאירופה, ויסייע גם לעם הקפריסאי עצמו בגיוון מקורות האנרגיה".

לדברי הגורם, יש דמיון רב בין שתי המדינות, החל במערכת היחסים המורכבת עם טורקיה, דרך השפעה האפשרית של המצב הביטחוני בגבול סוריה, ועד חיזוק היחסים עם מצרים בעידן א‑סיסי, שהקפריסאים כבר תרגמו לברית של ממש.

טורקיה היא סוגיה בפני עצמה. צפון קפריסין נקראת גם קפריסין הטורקית, והיא מצויה בשליטה של טורקיה מאז 1974. ב‑1983 הוכרזה שם רפובליקה עצמאית שאינה מוכרת על ידי שום גוף בינלאומי מלבד טורקיה, ותושביה נחשבים בעיני העולם כאזרחי קפריסין. למרות זאת הטורקים מעמידים דרך קבע עשרות אלפי חיילים בגבול, ואם כישראלים תיתקלו בבעיה בצד הצפוני של האי, מצבכם יהיה לא פשוט. השגרירה בניקוסיה לא תוכל לסייע לכם, ועד שתגיעו לשגריר ישראל בטורקיה המצב עלול להיות לא נעים כלל.

זה לא שאין שאיפות לאחד בין צדדי האי. הניסיונות האחרונים לקיים שיחות שלום לאיחוד בחסות יוון כשלו, למרות שנשיא קפריסין ונשיא קפריסין הטורקית הביעו שניהם רצון לקדם מהלך כזה. הבעיה הקשה כאן היא טורקיה, שלא ממש מוכנה לוותר על המאחז הגדול שאליו העבירה ברבות השנים עשרות אלפי אזרחים, במטרה ליצור זהות קפריסאית-טורקית.

לנוכח המתיחות הברורה בין טורקיה לקפריסין, שאלתי את הגורם המדיני הבכיר איך קיבל הממשל בניקוסיה את נירמול היחסים בין ירושלים לאנקרה. "הקפריסאים היו מרוצים בסופו של דבר מהתהליך הזה, ואפילו הביעו תקווה שנוכל להביא את הטורקים למשא ומתן רציני איתם. הם ערים לכך שארדואן עדיין לא נחשב מאוהבי ישראל, ויודעים שבזירה הבינלאומית נירמול היחסים הוא טוב ויפה, אבל מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך".

מתמקדים במשותף

אחרי שהבנו מדוע בשביל הצד הישראלי מערכת היחסים היא משמעותית, כדאי לנסות ולהיכנס גם לראש הקפריסאי. ראשית צריך להיות ברור שהממשל הקפריסאי לא שידרג את יחסיו עם ישראל בגלל המשבר עם טורקיה. אף אחד לא רוצה להיות תחליף למישהו אחר, במיוחד לא בזירה הבינלאומית. הקפריסאים גם מודאגים לא מעט מהתוכניות לקדם צינור גז ישראלי שיעבור בטורקיה. ברור להם שישראל רוצה להתקדם כלכלית, אבל הם מעלים תהיות האם הטורקים באמת כנים עם ישראל, וגם האם הם יהיו מוכנים אחרי הכול להיכנס לשיתוף פעולה כזה.

בכיר בממשל הקפריסאי שאנחנו נפגשים עמו, שופך מעט אור על הקשר המיוחד הזה כפי שהוא רואה אותו. "בשני הצדדים מבינים שהיחסים מבוססים על אינטרסים מהותיים לאגן הים התיכון. כל צד מביא את הכוח שלו, ואנחנו מנסים ומוצאים יותר דברים משותפים שאפשר יהיה לבנות עליהם נדבך נוסף ביחסים. כמו בכל מערכת יחסים יש גם מחלוקות, אבל אפשר להתגבר עליהן. חשוב להבין שכמו ישראל, אנחנו קטנים ומאוד רגישים".

צריך להבין שהקשר הטוב בין המדינות לא תמיד התקיים. הנשיא הנוכחי הוא זה ששינה את הכיוון, והבין שישראל היא מדינה שכדאי להיות שותף אסטרטגי שלה. "התקשורת בינינו היום היא בין חברים, כשכל צד מתנהג כך בצורה האמיתית ביותר, וזה לא דבר מובן מאליו. לפני חמש שנים זה לא היה כך. העולם מביט מהצד, והברית הזאת מתקבלת בכבוד רב גם בוושינגטון וגם במדינות אירופיות כמו רוסיה ואחרות".

תיירות חד-כיוונית

אין ספק שמבחינת קפריסין חלק משמעותי במערכת היחסים קשור לשיתוף הפעולה התיירותי. עשרות טיסות שבועיות עם המוני תיירים ישראלים מכניסות לא מעט כסף לאי. מבחינת הקפריסאים המספרים האלה רק יגדלו, ומרגע שהם הבינו מה בדיוק התייר הישראלי מחפש, הם פעלו בהתאם.

לצד זאת, בצד הקפריסאי מתקשים להשלים עם התיירות הישראלית לצפון האי - קפריסין הטורקית. עם זאת, ברמה הדיפלומטית לא ייווצר משבר סביב הנושא, מכיוון שהקפריסאים נותנים מעבר חופשי לצד הצפוני, וגם מתייחסים לאזרחי הצפון כאזרחיהם. הגורם הקפריסאי הבכיר מסביר לנו כי "אנחנו כמדינה מודאגים מאוד מאפשרות של פיגוע בצפון. כתייר אתה מסתובב שם בין מוסלמים, כשהשלטון הטורקי לא הוכיח מעולם שהוא לא בעד דאע"ש, חמאס או ארגוני טרור אחרים".

סלינה שמבוס, השגירה הקפריסאית בישראל, מסבירה שהדאגה היא לביטחונם של התיירים מישראל. "בקפריסין הצפונית הכבושה לממשלה אין שליטה אפקטיבית, זה אזור של ואקום מבחינת החוק שיוצר בעיות רבות".

בקפריסין אומנם לא יוצאים פומבית נגד התיירות בצפון האי, אולם הם כן מנסים לנקוט צעדים שישפיעו על המצב. כך למשל אם תרצו לטוס אחרי החגים לקפריסין הטורקית, שימו לב לתקנה חדשה שתיכנס לתוקף, לפיה מטיילים שאינם אזרחי האיחוד האירופי המגיעים לרפובליקה של קפריסין, יכולים להיכנס ולצאת ממנה אך ורק דרך נקודות המעבר המוכרזות על ידי ממשלת קפריסין: נמלי התעופה בלרנקה ובפאפוס ונמלי הים בלרנקה, לימסול, לטסי ופאפוס. אדם שייכנס ישירות לצפון קפריסין, אם משדה התעופה או אם מנמל ימי, ומשם ירצה להמשיך לצד הדרומי של קפריסין, יקבל חותמת שחורה בדרכונו ואיסור כניסה לקפריסין היוונית למשך 10 שנים. בנוסף לכך עלול להיגזר עליו עונש מאסר או קנס כבד.

ומה עם תיירות קפריסאית לישראל? הענף הזה עוד בצמיחה, מודים הקפריסאים, אבל מציינים שענף תיירות המרפא לישראל נמצא בשיאו. "זה המקום שבו לומד אזרח קפריסאי להכיר את הישראלי היפה, וכשהוא ובני משפחתו חוזרים ומספרים את הסיפור על הסיוע הרפואי בישראל. במקביל הקפריסאים פוגשים באופן זה את הישראלים, ונוצרת אינטראקציה מעניינת שטובה לכולם".

בשני הצדדים בונים את הקשר כך שגם חילופי שלטון או שינויים מדיניים יותירו את הקשרים חזקים והדוקים. המבט מופנה קדימה, ובירושלים וניקוסיה כבר מתכוננים למפגש הבא בין המנהיגים, שמתוכנן לתחילת 2018.

לתגובות: [email protected]