'ללא פירוק המיליציות לא יהיה פיוס'

ד"ר זלקוביץ', מומחה ליחסי פתח'-חמאס, רואה בפירוק הכוח הצבאי של חמאס סוגיה בלתי עבירה במו"מ בין הפלגים. מתקרב תעתוע נוסח חמאס?

שמעון כהן , י"ד בתשרי תשע"ח

עובדים עלינו ועל עצמן? הנייה
עובדים עלינו ועל עצמן? הנייה
צילום: עאבד רחים קעטיב. פלאש 90

צילומים של בכירי חמאס ופתח מחובקים ומרימים ידיים בחיוכים גדולים לא ראינו כבר הרבה זמן, ובעיקר לא על אדמת רצועת עזה שאליה לא הגיעו אנשי הפתח' מזה תקופה ארוכה. האם הפעם המגעים לאיחוד בין שני הפלגים רציני? על הסוגיה הזו והשלכותיה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הד"ר עדו זלקוביץ' מומחה ליחסי פתח' וחמאס מאוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית עמק יזרעאל.

"לראשונה חמאס מצהירה שהיא מוכנה להעביר את הניהול האזרחי של הרצועה לידי הרש"פ. יחד עם זאת צריך לזכור שגם בעבר היו ניסיונות פיוס בין פתח' לחמאס, ולמעשה אין שינוי בין הגרסה שבה דנים כעת לגרסאות הקודמות", הוא מזכיר ומתאר את המהלך הנוכחי:

"כל צד מגיע למו"מ הזה כאשר יש לו דרישות ברורות וקוים אדומים. תנועת החמאס נכנסה לתהליך ממקום של חולשה ומצוקה כאשר היא הבינה שהיא לא מסוגלת עוד לשאת בנטל השליטה על הרצועה. השינוי המהותי שחל בתפיסה לגבי ניהול הרצועה נובע מכך שיחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה שמונה במקום חאלד משעל, שניהם עזתים שחיים ברצועה וצריכים לתת דין וחשבון לתושבים שחיים בתנאים אנושיים קשים מאוד ואפילו מחפירים", אומר זלקוביץ' ובהקשר זה של תנאי החיים הקשים ברצועה הוא מזכיר כי "במסיבת עיתונאים של אונר"א נחשף שאחוז המובטלים בעזה עומדים על חמישים אחוז".

"יחיא סינואר ביקש להיות בעל בית ולעשות שרירים, להקים מועצה מנהלית ולקרוא תיגר על הרשות הפלשתינית אבל מהר מאוד הוא הבין שהוא נכשל. מכיוון שכך מה שחמאס רוצה זה שרידותה הפוליטית, מה שיתאפשר רק באמצעות צינור כלכלי שיגיע ממצרים שלא יגיע ללא שיתוף פעולה של המצרים עם הרש"פ".

"עבור המצרים זו הזדמנות להראות את בכירותם במשחק הפוליטי בעולם הערבי. הבכירות הזו באה לידי ביטוי על ידי משלחת הבכירים מהמודיעין המצרי. זה מלמד על הרצון שלהם לשחק תפקיד מרכזי במשחק. מבחינת הרשות הפלשתינית, מאז שקיבלו את הכדור הזה מחמאס שאומר להם לקחת אחריות על החיים האזרחיים בעזה, לכאורה מה שביקשו, הם לא יכולים היו להגיד לא והיו חייבים להיכנס למהלך. אני סבור שאבו מאזן לא שש לקבל את האחריות על הרצועה בעיקר אחרי המכות האחרונות של השבועות האחרונים".

השאלה המרכזית, להערכתו של ד"ר זלקוביץ' היא השאלה "האם חמאס תהיה מוכנה להתפרק מנשקה בתהליך הזו. זו אחת הדרישות הקריטיות והמשמעותיות ביותר של הרש"פ כלפי חמאס. החשש הגדול של הרש"פ הוא שחמאס מנסה לבנות גורם במודל חיזבאללה, כלומר גורם פרלמנטארי שישחק את המשחק הפוליטי, ועם זאת ימשיך לאחוז בנשק עם כוח צבאי אלטרנטיבי לכוחות הביטחון של הרשות. לכן הרשות חייבת לדרוש כתנאי להקמת ממשלת אחדות את פירוק הזרוע הצבאית, ומהלך כזה אני מתקשה לראות אותו בר ביצוע מבחינת אנשי החמאס".

וכשזו המציאות, האם אכן קיומן של המליציות החמושות של חמאס והסירוב לפרקן יהיה הקיר שלא יוכלו מנסחי ההסכמים בין הצדדים לצלוח?

"עם על הכבוד לפוליטיקאים ולמקבלי ההחלטות, בסופו של דבר הם נדרשים לשעות לדרישות ההמונים, והציבור הפלשתיני מחפש את האחדות הזו. הוא שואף לשים סוף לפיצול בין חמאס לפתח'. ניתן לשמוע את המנהיגים הבכירים מדברים על רצון אמתי לצאת לדרך חדשה. ברגע שהפלגים הפלשתיניים לא מוכנים להתפרק מנשק זו קריאת תיגר על הרעיון הריבוני במובן הבסיסי שלו, ולכן זו תהיה נקודה שלא תאפשר להגיע לאחדות ולפיוס בזמן הקצר".

מוסיף זלקוביץ' ומציין כי הדברים אינם מתחילים ומסתיימים בתחום זה. "יש דרישות נוספות שלחמאס בתמורה לקיום התהליך – השתלבות במוסדות אש"ף, מה שיוביל לכך שבראש הרש"פ-עזה ואולי הרש"פ בכלל יעמוד איש חמאס. אי אפשר לדעת מה יקרה בעידן שאחרי אבו מאזן".

"הרש"פ קמה כתוצאה מהסכמי אוסלו, ועד היום היה מצב שיו"ר אש"ף הוא גם יו"ר הרש"פ ויו"ר הפתח. כניסת חמאס למנגנוני הרש"פ עלולה לערער את כל הסדר הקיים במערכת הפוליטית הפלשתינית. עד היום חמאס והג'יהד האסלאמי התנגדו להסכמי אוסלו. למעשה חמאס נכנסה למשחק הפוליטי מבלי להכיר בקיומה של ישראל כמתחייב מההסכמים הללו. כניסה של חמאס למנגנוי אש"ף יוצרת להם את הבעיה הזו, כיצד להתייחס לישראל".

זלקוביץ' מציע ש"לא לזלזל בתיאולוגיה" שמקשה מאוד על חמאס לשנות את תפיסתו כלפי ישראל ובכלל. "חמאס היא תנועה דתית ששופטת את העולם לפי פרשנות דתית הלכתית. זו אמנם תנועה שמתגמשת, אבל זו תנועה בעלת תפיסת עולם ברורה".

על השאלה אם יש סיכוי שמנסחי ההסכמים מצידה של מצרים יצליחו לנסח מסמך מעורפל ומעגל פינות שיהיה בו גם כדי לתעתע בפלגים הפלשתיניים וגם בעולם שיתקשה לעכל ממשלת אחדות שבה חברה תנועת החמאס הנחשבת במדינות רבות כארגון טרור, משיב זלקוביץ' ואומר כי "זו אולי השאיפה של חמאס, ואם מסתכלים על המסמך הפוליטי האחרון ממאי 2017 רואים שכבר אז הם החלו להושיט יד ולקרוא לקהילייה הבינלאומית בנכונות לשינוי האמנה של הארגון כדי לייצר דיאלוג. חמאס רוצה לגיטימציה בקרב בני עמה ובעיני הקהילייה הבינלאומית והתיווך המצרי יכול להקנות לה נקודות מסוימות, אבל לטעמי בסופו של יום מדובר בתעתוע. יש לחמאס בעיה לפרק את הזרוע הצבאית שלה, מדובר בזרוע צבאית שיש לה השלכה לקיום היומיומי ולא רק לקיום הצבאי שלה. חמאס נמצאת במשבר וצריך להחליט לאן מועדות פניה. זו שעה הרת גורל עבורם".

"אני כרגע לא רואה פתרון לדרישה לפירוק המיליציות. מי שדיבר על פירוק המיליציות ושילובם במנגנוני הביטחון הפלשתיניים זה קול קורא שכבר שמענו אותו מזה מספר שנים. אני לא חשוב שהם מאמינים בזה באמת. אני חושב שלמרות הניסיונות לפיוס עדיין קיימת איבה מוצקה ומחלוקת אידאולוגית בין שתי התנועות וקשה לי לראות את חמאס מפרקת את גדודי עז א-דין אל קסאם והופכת את הגוף הזה לחלק אינטגראלי של כוחות הביטחון ברש"פ. אין לי ספק שביום פקודה אנשי הגדודים הללו יסורו לפקודתם של מפקדיהם הפוליטיים ולא לטובת האינטרס הלאומי".

את הדברים מסכם ד"ר זלקוביץ' ואומר: "עד שלא יהיה דיון אמתי ומהותי על פירוק המיליציות יהיה קשה לדבר על אחדות לאומית שיש בה סיכוי לטווח הארוך".