לולב מהודר מעזה – לכתחילה?

20,000 לולבים הועברו מרצועת עזה למכירה בשוק הישראלי. האם מכירתם מעודדת סחר נורמאלי או מפרנסת תומכי טרור? הרב אפרתי משיב.

שמעון כהן , י"ג בתשרי תשע"ח

ארבעת המינים
ארבעת המינים
צילום: ISTOCK



טוען....

בתיאום של מנהלת התיאום והקישור (מת"ק) לעזה, יחד עם רשות המעברים במשרד הביטחון, הועברו כ-20,000 לולבים מרצועת עזה לשיווק בישראל לקראת חג הסוכות. כך מבשרת דוברות משרד הביטחון.

עוד מספרים לנו כי העברת הלולבים לממכר בשווקים בישראל תואמה ע"י נציגי משרד החקלאות במנהלת התיאום והקישור, למול נציגי הרשות הפלסטינית בעזה, ובוצעה דרך מעבר כרם שלום, המעבר המרכזי לכניסה ויציאת סחורות לרצועה וממנה.

העברת הלולבים, אולי כמו העברת סחורות אחרות מרצועת עזה, מחזירה את השאלה עד כמה נכון לסייע בידי החקלאות העזתית כשבמקביל מדובר גם במימון תושבי הרצועה הנשלטים על ידי ארגון החמאס. מאחר ומדובר בלולבים השאלה מקבלת גם היבט הלכתי, ומשום כך העלינו את הסוגיה בני הרב ברוך אפרתי, ראש רבני 'דרך אמונה'.

"צריך לשקלל הרבה נתונים ולשמוע את אנשי המקצוע שמגדירים את המציאות. צריך לשמוע את אנשי המקצוע כי בשאלה אם לקיחת הלולבים הללו מחזקת את האויב ברצועת עזה או שאולי דווקא המסחר איתם גורם לכך שיעסקו פחות בטרור ויותר בדברים אחרים, מי שמגדיר זאת אלו אנשי צה"ל ושירותי הביטחון. הגורמים הללו לא מגדירים לקיחת לולבים ומסחר כמשהו שהוא תומך טרור, ולכן קשה לומר שהלולבים יהיו פסולים או אסורים הלכתית מצד הרכישה מאויב, שזו מצווה הבאה בעבירה".

מוסיף הרב אפרתי ומסביר: "ניתן לדמות את זה למסחר שאנחנו עושים בשביעית. בשמיטה אנחנו מקפידים לקנות אוצר בית דין או היתר מכירה, ויש מהציבור הדתי והחרדי שמעדיפים לקנות יבול נוכרי.

''אין ספק שזו אפשרות אחרונה ולא לכתחילה, שכן הלכתחילה הוא רכישת גידולי חקלאים ישראלים ולחזק בכך את ההתיישבות בארץ ישראל ואת האחיזה שלנו בה, אבל מי שרוכש פירות וירקות ממקומות אחרים, מאירופה או ממקומות אחרים, הדבר מותר וגדולי הפוסקים החרדים אפילו ממליצים ולא רק מתירים לקנות יבול כזה. אף על פי כן, למרות שנראה לומר שהדבר לא אסור הוא לא ראוי לכתחילה".

כשהוא מבקש להכריע בין השיקולים לכאן ולכאן אומר הרב אפרתי: "הקונה ארבעת המינים ראוי לקנות דווקא מחקלאים יהודים בארץ ישראל, לא רק מצד קדושת פירות ארץ ישראל אלא גם מטעמי חיזוק ההתיישבות. הרב קוק כידוע כתב אגרות רבות בעניין אתרוגי ארץ ישראל והחשיבות של קניית יבול הארץ, גם מצד קדושת הארץ העצמית וגם מצד חיזוק ההתיישבות ואפילו מצד דברי התורה שמתייחסים בפשטות ליבול ארץ ישראל.

''נכון שיוצאים ידי חובה גם ביבול חוץ לארץ או במקרה שלנו ביבול ארץ ישראל שגדל בידי חקלאים נוכרים, אבל בוודאי שהלכתחילה הוא כוונת התורה לעשות מצווה שמחברת אותנו לארץ ישראל ומביאה לחיזוק החקלאות היהודית בארץ ישראל, ולא חיזוק האויב שבעזה. לכן, לא ניתן לאסור אבל ראוי להדר ולקנות מחקלאי יהודי גם אם הלולב קצת פחות מהודר".

באשר לקביעה הראשונית ולפיה המומחים, קרי אנשי מערכת הביטחון, הם הקובעים את הגדרת הדברים אם יש בהם סכנה או לא, נשאל הרב אפרתי אם יתכן וצריך להציב סימן שאלה מאחורי קביעותיהם של מומחים אלה כיוון שמעורבים בהם לא פעם שיקולים נוספים מעבר לביטחון, כדוגמת שיקולים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ואחרים.

על כך משיב הרב אפרתי ואומר: "יתכן, תמיד ניתן להטיל ספק בטהרת השיקולים או בלגיטימיות שלהם, אבל באופן כללי התורה נתנה את הסמכות להגדרת המציאות בידי אנשי המקצוע, רופא או איש ביטחון. הצבא הוא שמחליט מה פיקוח נפש ומה לא.

''אם היה לנו ברור שכוחות הביטחון והשב"כ מגזימים ואומרים שנעשה מסחר עם עזה למרות הסיכון בוודאי שלא היינו מקבלים זאת, אבל אין לנו אינדיקציה לכך, והצבא והשב"כ הם גופים רציניים, לכן לא ניתן לפסול את הלולב. אמירה כזו תהיה מרחיקת לכת. בוודאי שלא לכתחילה ועדיף לולב כשר מחקלאי ישראלי מאשר לולב מהודר מרצועת עזה".

חותם הרב אפרתי ומציע לכל אחד לעשות את השיקול ולשאול בינו לבין עצמו במה הקב"ה שמח, "צריך לשאול במה הקב"ה "ישמח במעשיי", גם אם הדבר מותר הלכתית השאלה היא אם הוא הדבר המובחר ביותר, ובמקרה הזה לולב מעזה הוא בוודאי לא מובחר, גם אם המגדל אינו תומך טרור. לומר שהקב"ה שמח בדבר כזה כשניתן לחזק את ההתיישבות בארץ ישראל זה בוודאי לא יהיה נכון".