"אם אין בכך כל סכנת נפשות יש לדחות את חקירת ראש הממשלה עד לאחר סיום תפקידו הממלכתי ואין להגיש נגדו כתב אישום כל עוד מוטל על כתפיו עול הנהגת המדינה", כתב הרב אפרים זלמנוביץ הרב הראשי מזכרת בתיה ליועץ המשפטי לממשלה, למפכ"ל ולשרי המשפטים והמשטרה .
"חקירת חשוד וניהול משפט, מערערים שיווי משקל של כל אדם ויהא בעל חוסן נפשי ככל שיהיה. אין מציאות שיוותר ביד ראש ממשלה מכהן, הכוח גם להגן על עצמו ולהיאבק על חפותו, ובוודאי שאין בכוח האדם לנהל משפט לטיהור שמו ובו בעת גם להמשיך לנהל את ענייני המדינה. הצדק במדינת היהודים לא ייפגע אם החקירה תתעכב ותדחה עד אחר סיום מילוי תפקידו", כתב הרב.
"כבני אברהם אבינו על המשטרה והפרקליטות להיות בעלי עין טובה, לראות במי שדבק בו רפש, במי שעלה כנגדו חשד לביצוע עבירה, זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. בל ייכנס בלבם אפילו שמץ של הרהור כי אכן נכון הדבר. שומה על גופים אלה לחטט ולחפש את הזיכוי. אולי העד טועה או משקר וכל רצונו לפגוע בחף מכל פשע. אולי העד מבקש להפיל ראש ממשלה מסיבות אידיאולוגיות ורואה בכך דרך לעקוף את התוצאות בקלפי. בכל מקרה אסור להסתמך על עד מדינה המשוחד שיעיד אמת".
עוד כותב הרב "ומי שדן את חבירו לכף זכות, דנים גם אותו מן השמים לכף זכות (שבת קכ"ז ב') בעל השפת אמת מבאר: אף אם ראית שעשה עבירה והתנהג שלא כשורה, עליך להאמין שבוודאי שעשה הרבה יותר מעשים טובים ויש בו גם סגולות אחרות ומידות טובות המכריעות אותו לכף זכות.
הרמב"ם פירש את המשנה בזה הלשון: אם יהיה אדם ידוע כצדיק מפורסם ובעל מעשים טובים, ועשה דבר הנראה רע מכל צד, ואין אדם יכול להכריעו לטובה אלא בדוחק ומציאות רחוקה, ראוי שתבחר ברוח הטובה, שיהנה מן הספק, ואסור לך לחשוד בו. זכור נזכור! 'החושד בכשרים לוקה בגופו'. הכלל שכל אדם הוא בחזקת זכאי, כל עוד לא הוכרע דינו והורשע, אינו מתקיים בחברה הישראלית המודרנית וחבל. בתחילה מוציאים לעז ואחרי כן מנסים לאשש אותו. מחטטים ומחפשים נגעים ולא מרפים מהחשוד עד שמוצאים עבירה כלשהי שעבר. בל נשכח! אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אפילו אדם הקדמון חטא. גם זכור נזכור שכל הפוסל במומו פוסל".
הרב מציין כי ע"פ הרמב"ם תמיד יש לחפש את הצדדים הטובים והחיוביים שיש בחשוד. "צריך למצוא המצוות והמעשים הטובים שעשה, ולוודא שהם עולים בכמה וכמה מעלות על השלילה שבו. ורק אם חלילה לא יימצא צידוק לפשע שעשה והוכח מעל כל צל של ספק שפשע, בוודאי שיש להענישו כדין ואין לרחם עליו. כמאמר חכמים שכל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים. ובוודאי שיש לעשות כן לא מתוך שמחה או קלות ראש ובוודאי שלא מתוך רוע לב אלא מתוך צער רב בכוונת מכווין לתקן את החברה הישראלית שתהא טובה יותר וצודקת יותר".