הראי"ה קוק במכתב תמיכה ל"בעל הפתק"

מכתבים, פסקי הלכה וכתבים מעניינים של הרב קוק נחשפו ויימכרו במכירה הקרובה בבית המכירות ירושלים של זהב בירושלים.

ערוץ 7 , כ"ז בתשרי תשע"ח

הרב קוק
הרב קוק
צילום: ארכיון בית הרב

מכתבים, פסקי הלכה וכתבים מעניינים של הרב קוק נחשפו ויימכרו במכירה הקרובה בבית המכירות ירושלים של זהב בירושלים.

אחד מהם הוא הרב ישראל דב אודסר (תרמ"ו-תשנ"ה), המכונה בפי תלמידיו "הסבא", היה בקשר הדוק עם הראי"ה ואף עסק עמו בתורת ר' נחמן מברסלב. כמו כן היה מבאי ביתו של הרב יעקב משה חרל"פ, תלמידו המובהק של הראי"ה.

לימים סח ר' ישראל דב: "הרב קוק ידע מה אני סבלתי!", בהתכוונו לסבל שהסבו לו מתנגדיו בשל היותו חסיד ברסלב. מתוך המכתב הקצר אנו רואים שבשעותיו הקשות פנה ר' ישראל דב אל הראי"ה ואל תלמידו המובהק הרי"מ חרל"פ, זכר צדיקים לברכה, על מנת שיעזרוהו לפרנסתו ביתו.

המכתב ממוען לראש הועד הכללי ר' זלמן סולובייציק. הרב חרל"פ ממליץ על "האברך היקר והנעלה מה"ו ישראל דוב אדעססער נ"י מעיה"ק טבריא ת"ו, שנדרש מאוד לעזרה", ומוסיף ביטוי נדיר ומיוחד: "אין קץ למצווה זו"! בשולי המכתב הצטרף הראי"ה קוק להמלצה. מספר מילים בכתב ידו ובחתימתו. התאריך: ערב ראש חודש כסלו תרפ"ח.

זהו פריט מעניין וייחודי, בעל ערך לתולדות חסידות ברסלב בארץ באותם ימים, שמנתה בסך הכל קומץ חסידים צעירים. נקודה נוספת שמיוחדת במכתב שלפנינו היא העובדה שכתב ידם של הראי"ה ותלמידו הרב חרל"פ מופיע יחד באותו הדף – דבר נדיר כשלעצמו.

מכתב נוסף הוא תשובה הלכתית חשובה על חובת קריאת המגילה ביום י"ד בשכונות ירושלים – בכתב ידם ובחתימתם של הרבנים הראשיים – הראי"ה קוק ורבי יעקב מאיר. בשנת תר"פ הוקמה "אגודת בית וגן", שברצונה היה להרחיב את תחום השכונות והבתים שמסביב לירושלים עקב הצפיפות הרבה שהיתה בעיר העתיקה ולייסד שכונה עברית חדשה.

אחרי כשש שנים (יא ניסן תרפ"ו) החלה הבניה בפועל, ובמשך שלוש השנים הראשונות נבנו כעשרים וחמישה בתים נאים ומרווחים. כשהגיע חודש אדר תרצ"א עלתה שאלה מעשית בקרב התושבים – באיזה יום עליהם לחגוג את הפורים? האם ביום ט"ו כדינה של ירושלים המוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או שמא עליהם לקרוא רק בי"ד באדר? השאלה נבעה מכך שהיתה זו השכונה המבודדת והרחוקה ביותר ממרכזה של ירושלים ומהעיר העתיקה, יותר מאשר השכונות האחרות שמחוץ לחומה. אחד מתושבי השכונה היה הגאון רבי שמואל אליעזרי זצ"ל, תלמיד מובהק של הראי"ה קוק. והוא שאל את רבו כדת מה לעשות.

בתענית אסתר משיב הרב את תשובתו לתושבי השכונה החדשה, כשהוא מצרף לפסיקתו את ידידו ורעו הראשון לציון רבי יעקב מאיר. הרבנים פוסקים באופן מפתיע שעליהם אמנם לחוג את יום ט"ו כהלכתו, אולם גם ביום י"ד עליהם לקרוא את המגילה מספק! כמובן בלי ברכה. פסיקה זו היא מיוחדת במינה ונכתבו עליה מספר מאמרים. מתוך פסק זה עולה הד קולה של ירושלים הנבנית, בבחינת "הרחיבי מקום אהלך".

כמו כן ישנה גם תשובה למדנית ארוכה [שני עמודים] בכתב יד קודשו ובחתימתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל – ערב עלותו ארצה – לונדון תרע"ט . זוהי תשובה בדין מיגו. התשובה נשלחה לרב יהודה ניומן זצ"ל. לונדון תרע"ט.

הדפים נלקחו מתוך פנקסו האישי של הרב, עליו היה נוהג לרשום את הגיגי רוחו, ושונים מהמכתבים המוכרים והמצויים הנושאים את הלוגו שלו. חתימתו המלאה: "אברהם יצחק הכהן קוק" בשולי המכתב. זוהי תשובה למדנית, בה מפלפל הרב בדברי התוספות וקצות החושן. באמצע דבריו מתבטא: "וידע חביבי שדבר ד' באמת בפיו של הקצות החושן ז"ל, וכיון לדבריו של אחד השרים הראשונים הרמ"ה ז"ל".