זוכרים וכואבים במוזיאון השואה במנורה

במשך שעה ארוכה עמדנו שם בעיניים מצועפות. מתקשים להיישיר מבט לפיסות ההיסטוריה הטבולות בדם יקירנו. עשרות משפחות להן קרובי משפחה מדרגה ראשונה שנספו בשואה האיומה.

לחלקם היו אלה אבא ואמא. לחלקם דוד ודודה, אחים ואחיות. כולנו עמדנו שם, במוזיאון השואה ב'מרכז מנורה' האוקראיני, מול הפריטים שהיו לחלקיקים בפאזל אנושי מדמם שהיה ואיננו עוד.

מוזיאון השואה במרכז מנורה הממוקם בעיר דנייפרופטרובסק שבאוקראינה מצליח להעניק פרספקטיבה היסטורית באופן מוחשי לטרגדיה שפקדה את העם היהודי בשנות השואה האיומות ומאפשר ליהודים ושאינם יהודים להיות חלק מהחיים היהודיים הכאובים על אדמת אירופה בשנות מלחמת העולם השניה.

את אחד המקטעים המרטיטים במוזיאון פגשנו באולם בו מוצד האוסף הנדיר והייחודי של הבגדים, של כלי העבודה במנות הכפיה וההשמדה, מדי האסירים והנידונים למוות, המשפחות שנאנקו תחת המגף הנאצי והלכו כצאן לטבח. מצאנו שם תמונות וסרטים נדירים הממחישים את התקופה האפלה במהלכה נעקדו על ששה מיליון יהודים על קידוש השם.

"זה לא רק מוזיאון שואה. זהו היכל בו אתה פוגש את שרשרת הדורות שהיתה באירופה לפני השואה ולאחריה תוך גדיעת הרצף האכזרית בשנות השואה האיומות", אומר הרב העומד מאחורי כל העשייה היהודית ומרכז מנורה בעיר, הרב שמואל קמינצקי.

"בהקמת המוזיאון אני רואה לא פחות משליחות. שכן תפקידנו הוא לא רק להתעסק בעבר אלא גם בעתיד ולוודא שתקופה כזו לא תחזור על העם היהודי בכל מקום שהוא בעולם", אומר הרב, "מרכז מנורה שבו 1400 מזוזות על עשרות אלפי מטרים מארח בתוכו את מוזיאון השואה כדי להעביר מסר ברור לעולם. מסר של ניצחיות. מסר של 'נצח ישראל לא ישקר'".

"ההיענות עצומה. החיבור של המבקרים עמוק ומיידי. אנחנו עובדים עם המון קרנות גם עם מדינת ישראל", מספר הרב קמינצקי, "אלפי אנשים באים לכאן מכל העולם והצעירים באים לכאן כדי להבין מה קרה לעם היהודי לפני 70 שנה. כל אחד שנכנס לכאן רוצה להיות חלק מזה אפילו שהוא לא יהודי".

יו"ר המוזיאון ד"ר איגור שכפק הוסיף בנימה אישית על הזווית שלו שליוותה את הקמת המוזיאון. "המשפחה שלי נרצחה בשואה. הקמת המוזיאון הוא סוג של סגירת מעגל עבורי", סיפר.