הצעות חוק רבות שעלו בכנסת בנושא המימון הזר הוכחו כלא יעילות, נוצלו למתקפות פוליטיות והתעלמו מהתופעה העולמית הרחבה של המימון הזר לארגונים המעורבים במלחמה הפוליטית נגד מדינת ישראל.
העובדה היא שמדינות שהפסיקו בעבר מימון לארגונים אנטי-ישראליים, עשו זאת לאחר דיאלוג מובנה וביקורתי עם נבחרי ציבור וארגונים ישראליים.
כמובן, בדיקה רשמית ובלתי תלויה של התופעה יכולה לתרום למאבק. ולכן, אם אכן תוקם ועדה שכזו, עליה לקיים את התנאים הבאים, תוך שמירה על הערכים הדמוקרטים של מדינת ישראל.
תחילה, ועדה שכזו לא צריכה להשקיע כסף ומשאבים באיסוף נתונים על מנת לחקור את הנושא. מכון המחקר NGO Monitor, אתר האינטרנט שלו והמומחים של המכון מפרסמים כבר יותר מ‑15 שנה את כל המידע הקשור למימון ממשלתי זר לארגונים המעורבים בקמפיין האנטי-ישראלי, קמפיינים אנטישמים, שלילת קיומה של מדינת ישראל ואף קשר עם ארגוני טרור. כל הדיונים בנושא בפרלמנטים ברחבי העולם, נעשים באמצעות הנתונים והדו"חות שנכתבו על ידי חוקרי NGO Monitor ותדרוכים שאנו מעניקים לגופי המימון השונים בחו"ל.
שנית, צריך להבין שהבעייתיות במימון ממשלתי זר לקמפיינים נגד ישראל אינה עניין של ימין או שמאל. לכן, כדי שהדבר ייעשה באופן יעיל, על הוועדה להיות מנותקת מפוליטיקה מפלגתית ולכלול חברי כנסת מהאופוזיציה ומהשמאל הציוני. זאת תופעה רחבה יותר הדורשת תשומת לב רצינית, במיוחד לאור העובדה שארגונים בינלאומיים, אירופיים ופלשתינים, הם העומדים במרכז הקמפיין נגד חיילי צה"ל, אף יותר לעיתים מארגונים ישראליים.
שלישית, האחריות צריכה להיות מוטלת על הממשלות האירופאיות המממנות, חוסר השקיפות מצידן והליך קבלת ההחלטות הכושל. במקום לדון בארגון כזה או אחר ולהפוך אותו לקדוש מעונה, יש להזמין את נציגי המדינות, להטיח בפניהם את הנתונים ולדרוש תשובות.
איתי ראובני
ראש הדסק הישראלי במכון המחקר NGO Monitor