אני כבר רגיל לשמוע מעת לעת את אמירותיה יוצאות הדופן של חברתי מרב מיכאלי. ברוב המקרים אני לא מסכים עמה, לעיתים רחוקות מאוד אני מסכים ובמקרה הנוכחי אינני מוכן להבליג. האמת שגם במקרה הנוכחי הייתי מבליג, אלא שהפתיח של דבריה שטרחה לשלוח לנו לא השאיר אותי אדיש - ״המשפחה הגרעינית כפי שאנו מכירים אותה היא למרבה הצער המקום הכי פחות בטוח עבור ילדים״.
באמת מרב חברתי? המשפחה הגרעינית היא המקום הכי פחות בטוח עבור ילדים, ולכן המדינה תתערב ותסדיר את העניין? כמו שהיא מסדירה בצהרונים, בבתי אבות, בבתי הכלא ובכל פינה בחברה הישראלית המערבית ורחמנא לצלן זו המסורתית?
כשצפיתי בך והאזנתי לדבריך, בשרי נעשה חידודין חידודין עד כמה הרחקת לכת. אינני חושב שאת עושה זאת על מנת לקבל תשומת לב אבל הפעם הגזמת בהכללה פוגענית ומיותרת וגם לא נכונה. לא אתייחס לעניין כפי שעוסקים ועסקו בכך ברשתות החברתיות, ולכן אומר לך חברתי מרב שמנקודת המבט שלי, של חבריי ושל כל מי שאני מכיר - המשפחה היא הגרעין החשוב ביותר וככל שגרעין המשפחתי יהיה חזק יותר כך החברה באשר היא תהיה חזקה יותר. אין לי ספק שמאז ומעולם יש משפחות אשר בתוכן נעשים דברים נוראיים, ולידיעתך זה חוצה גבולות, תרבויות ועדות, אך האם בשל כך נרסק את המשפחה וניתן לכל הורה מלווה? ומי ישגיח לשיטתך על המשגיח?
קשר הורי זה כשהורה מתעורר בלילה והדבר הראשון שהוא ממהר לעשות זה לבדוק שילדיו מכוסים ויש הורים כמוני שנוגעים בילד על מנת לוודא שהילד נושם. הורות זה כשנעתקת נשימתך כשילדך לא משיב לטלפון ובעיקר בלילה. זה לישון בסלון ולהמתין שהם שבים מבילוי. זה המצב הבלתי נגמר שהם אתך ובתוכך סביב השעון. קשר הדם שלא ניתן לנתקו שגורם לילדים לחפש את הוריהם גם אם נטשו אותם ושגורם להורים גם עשרות שנים אחרי (כמו במקרה ילדי תימן והבלקן) להמשיך ולחפש את ילדיהם ולערוג להם עד כלות, והשיא הוא כשהורים מקריבים את חייהם למען ילדיהם.
העובדה הכואבת והבלתי ניתנת להבנה היא שיש מקומות מלאי חולי בתוך משפחות, אז לדעתך הפתרון לכך הוא חיסול התא המשפחתי?
לא ולא מרב! לא את ולא אף אדם בעולם יכול לממש את רעיון העיוועים שאת מציעה, שלידיעתך כבר נוסה במסגרת הקיבוצית ואף התרסק בקול תרועה רמה שפרנסה ועדיין מפרנסת פסיכולוגים ופסיכיאטריים.
ההתמודדות היא לא בחיסול התא המשפחתי, אלא בחינוך, ברווחה כלכלית, במעקב וטיפול נכונים של גורמי הרווחה.
את יודעת מרב כמה אנחנו עמלים לקרב אלינו קבוצות בחברה הישראלית וגם את עמלה ופועלת ללא לאות בעניין - אז רק לידיעתך הנזק שגרמת הוא קשה ביותר והוא לא רק צובע אותך, אלא צובע אותנו כולנו. השתדלתי ועשיתי ככל יכולתי להיות ענייני ולא פוגעני, אך את הנחת את הפצצה על השולחן ואינך יכולה להתפלא על הרעש שהדבר יצר - אני לא יכולתי להבליג!