עם האמת שלהם עד הסוף. הפגנות החרדים
עם האמת שלהם עד הסוף. הפגנות החרדיםצילום: יונתן סינדל. פלאש 90

בראיון מקיף ליומן ערוץ 7 מסביר אברהם בוימל, חבר הועד להצלת עולם התורה, את הרציונאל מאחורי הפגנות הפלג הירושלמי, הפגנות שמושכות אליהן לא מעט תשומת לב תקשורתית וביקורת גם בקרב הציבור החרדי עצמו בשבועות האחרונים.

בראיון עצמו השתדלנו להתמקד בסוגיית ההיגיון שמאחורי ההפגנות ולא בוויכוח העקרוני סביב סוגיית הגיוס בכלל לצה"ל והגיוס של בני הישיבות לצה"ל.

השיחה עם בוימל החלה בשאלה מה קרה בתקופה האחרונה שלא היה קודם ומצריך את ההפגנות. בוימל משיב ומזכיר את חוק תורתו אומנותו שהחזיק מעמד במשך כחמישים שנה ועל פיו כל אברך שהיה מציג אישור שתורתו אומנותו היה מקבל פטור ללא חקירות ושאלות.

לעומת זאת לפני שבע שנים בג"ץ ביטל את חוק 'תורתו אמנותו' וקבע כי חלה חובת גיוס על כל אברך. בעקבות קביעה זו נחקקו שני חוקים, האחד הוא חוק לפיד ואת האחר מכנה בוימל על שמם של חברי הכנסת החרדים שהסכימו לו, ולפיו במשך שנתיים או שלוש יאושר הדיחוי לבחור ישיבה בהתאם ליעדי הגיוס, ולאחר מכן יתאפשר לו לבחור בין מסלולים שונים.

במציאות שכזו, אומר בוימל "בחודש וחצי האחרון חברי הכנסת החרדים לא מייצגים בכלל את הציבור החרדי האותנטי. בג"ץ ביטל את החוק וקבע שהקו המנחה מחייב גיוס שוויוני לצעירים החרדים על פי ערך השוויון בנטל".

בוימל מציין כי עמדת הרב אויערבך הייתה כבר לפני ארבע שנים לסרב לקבל את כללי המשחק החדשים אלא להתנגד בכל תוקף, ולשואלים על מה הסערה, שהרי ההתנגדות אינה לגיוס עצמו אלא להגעה ללשכות הגיוס על מנת לקבל אישור דחיית גיוס בלבד, מסביר בוימל במשל שלטעמו ידבר אל גולשי ערוץ 7: "לו יצויר שמדינת ישראל מחליטה שבעוד שלוש שנים מפנים את קריית ארבע כולה, בהתחלה קבוצת בתים תתפנה וקבוצה אחרת תישאר עד עוד שלוש שנים. כרגע מה שנשאר זה הליך רישום פורמאלי כדי לקבל את האישור להמשיך לגור עד עוד שלוש שנים, עד לפינוי.

''ברור שלא היה תושב אחד שהיה מסכים לשתף פעולה עם מהלך כזה והמחאה הפאסיבית הייתה שלא הולכים לאותו הליך רישום".

מהמשל עובר בוימל לנמשל ואומר: "אנחנו לא מוכנים לקבל את החוק הזה (הרישום בלשכות הגיוס) ולא נשתף פעולה. אם זה רק הליך פורמאלי אז יש לי שאלה קשה לרשויות – אם בסך הכול מדובר בהליך רישום, אז בשביל הליך רישום פורמאלי מושקע כל כך הרבה כוח אנרגיה וזמן? למה? כדי לכופף את אותו בחור?

''יש כאן בחורים שמבחינת המעמד שלהם צריכים לקבל אישור כדי להמשיך ללמוד, הם למעשה 'סרבני אישור' ולא 'סרבני גיוס' כי הם לא אמורים להתגייס, ובכל זאת מדינת ישראל הופכת את העולם כדי לחייב אותם בהליך הזה".

לדבריו בעבר כבר השיבה שרת המשפטים, איילת שקד, לשאלה זו בהיותה בקדנציה הקודמת ראש הועדה להסדרת הסוגיה. "היא ענתה את התשובה לשאלה הזו. היא אמרה שהדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו כדי שיהיו מקלות בגלגלי החוק זו המחאה של הציבור החרדי אם הם יודיעו שלא הולכים לקבל את האישור".

בוימל רואה במעצר עשרות הבחורים בהפגנות האחרונות שחיקת האיום של המשטרה כלפי המפגינים. הוא מספר על הבטחה שניתנה לבחורים שיקבלו גיבוי מלא אם ייעצרו ולטעמו המציאות מוכיחה את הדברים. "שחקנו עד תום ומוטטנו עד עפר את ההרתעה מכלא צבאי. למעלה מ-40 בחורים שנשפטו לעשרה או עשרים יום בכלא הצבאי, באו במודע שאם ייעצרו ויתברר שהם דרושי חקירה הם יוסגרו למשטרה הצבאית והם באו מתוך נכונות לכך".

בוימל מספר על פגישה שהתקיימה בינו לבין גורם בכיר במשטרה ביום רביעי במגמה להסכים על הבנות כלשהן, "הגורם סיפר שיש לו שמונה עצורים שהוא עלול להסגיר אותם למשטרה הצבאית. אמרתי לו שהוא יופתע לשמוע שמאות ואלפי עריקים ישתתפו בהפגנות ברצון וללא פחד למרות שברור שתעצור עשרות מהם ותוכל להעביר אותם למשטרה הצבאית".

לדבריו הגורם המדובר זלזל בהצהרתו זו, אולם המציאות הוכיחה שהצדק היה אתו ובחורים נעצרו על אף שידעו שמעצרם עלול להוביל להעברתם לידי המשטרה הצבאית.

על השאלה 'עד מתי יימשכו ההפגנות?', השיב בוימל "עד שלא יחזור הסטטוס של תורתו אמנותו לא ננוח ולא נשקוט ונציף את בתי הכלא במאות בחורים אמיצים ונחושים שילמדו בבתי הכלא כמו אבותינו לפני אלף ואלפים שנה במסירות נפש. כולם הפנימו את זה, גם שר הביטחון, שר המשטרה וראש הממשלה. כולם הפנימו שזה מה שהולך להיות".

על הפוליטיקאים החרדים יש לבוימל ביקורת חריפה וכשהוא נשאל מדוע חברי הכנסת החרדים מתעלמים מהסערה הוא מסביר כי לטעמו הכול נובע מאותו ויכוח שהחל לפני ארבע שנים אודות הטקטיקה והאסטרטגיה שבהן נכון לנקוט. "שיהיה ברור, בליבת הנושא אין ויכוח בינינו, גם גפני וליצמן יאמרו את הדברים בשיא העוצמה, אין מצב שבחורי ישיבות יתגייסו לצה"ל – יש ויכוח בטקטיקה. הפוליטיקאים הצהירו שהפוליטיזציה תצליח לייצר הבנה בכנסת.

''אנחנו לעומת זאת הצהרנו את האמת, שזה לא עניין של קואליציה אלא שבג"ץ הוא אדון הארץ והוא שביטל פעמיים את החוק והעתירות שהוגשו על ידי אותן עמותות יימשכו הלאה, וכל אחד יודע את זה. לא מדובר בהסכם קואליציוני כזה או אחר".

לדבריו לנוכח הכישלון שמתברר למאמצי ההסדרה הפוליטיים של הסוגיה, מתקשים חברי הכנסת החרדים להודות בטעותם ולכן הם מעדיפים למלא פיהם מים. "בחודש וחצי האחרונים הוכח שהאדם היחיד שניתן לכנות אותו כרואה את הנולד הוא ראש הישיבה הרב אויערבך שאמר שאין שום דרך פוליטית להתמודד עם הנושא הזה, והנה אנחנו נמצאים מול שוקת שבורה והח"כים החרדים נמצאים מול שוקת שבורה. בג"ץ רוצה שוויון בנטל".

על ההתנגדות להפגנות כפי שהיא עולה מהציבור החרדי עצמו אומר בוימל כי אין זה סוד ש"המצב בציבור החרדי הוא באמת כאב גדול. כשהשולטים בכוח הזרוע או בכוח אחר על מערכת עיתון כזה או אחר או על מפלגה הם ששולטים על דעת הקהל, וכשרוב הציבור לא יורד לנבכי כל סוגיה, הוא הולך עם הזרם, ובפרט עם הזרם השולט", במציאות כזו, הוא קובע, "מי שאשם הם אותם פוליטיקאים חרדים, כמו מקלב ליצמן וגפני, שלא טומנים ראש בחול אלא זורים חול בעיני הציבור".

עם זאת הוא מעיר כי "בחודשים האחרונים אני רואה התפכחות בציבור החרדי, גם הציבור שלא רצה להבין את מה שאנחנו אומרים, בג"ץ סתר על פניהם".

שאלה נוספת שנשאל בוימל היא עד כמה מעסיקה את מארגני המחאות ההתייחסות של הרחוב הכללי, עד כמה הם מוטרדים מגידופים המוטחים על ידי הציבור החילוני שמוצא את עצמו תקוע בפקקים מבלי להבין את הסיבה לכך, כלפי לומדי התורה וכלפי עולם התורה.

"יש לנו אמת שאיתה אנחנו הולכים עד הסוף, ועם זאת אנחנו בוחנים לאן הדברים נושבים ולאן מתקדמים", משיב בוימל ומוסיף כי להערכתו "הציבור הכללי בארץ הוא ציבור מסורתי שמכבד ומחבב את לומדי התורה. מדובר בציבור ספרדי גדול וגם הרבה מהציבור האשכנזי יודעים להעריך את לימוד התורה". לטעמו העמותות שעתרו נגד שחרור בני הישיבות מגיוס מייצגים מיעוט זניח בציבור הישראלי, אך בעבודה טובה של קופירייטר נבחרה סיסמא טובה, סיסמת השוויון בנטל שבשמה "הלכו ושיסו את העם זה בזה".

"הייתי ב-15 כלי תקשורת, המראיינים בחלקם הגדול היו חילוניים ונתנו לי להתבטא בכבוד גדול, רובם הבין את הרציונל של ההפגנות ואת הכאב שסביב הנושא של גיוס בחורי הישיבות", אומר בוימל אך כאשר הוא נשאל שוב אם בין השיקולים שמקדימים יציאה לרחובות נמצא גם השיקול של מה יגיד הרחוב הישראלי, הוא אומר "על האמת צריכים לצאת בלי הרבה חשבונות. את כל האמת צריך להשמיע. האם אנחנו לוקחים בחשבון שיש ציבור חילוני שמקלל ולא מבין? את זה צריך להפנות לחברי הכנסת החרדים, הרי נגיע עוד מעט לשלב שבו כל הציבור החרדי ייצא לרחובות.

''גם גפני וגם פרוש, ליצמן ומקלב, גם אותם נראה ברחובות בסופו של דבר. מבחינתנו גיוס בחורי ישיבות לצה"ל הוא כמו שכל אדם מבין שלא מכניסים בחור חרדי לבית ספר חילוני. אם יש ציבור חילוני שלא מבין אני לא יכול להתחשב בו".

כאמור, וכפי שהוזכר לא פעם במהלך הריאיון עם בוימל, השיחה עמו לא נסובה על הסוגיה העקרונית של גיוס לצה"ל, מצווה או עבירה, סוגיה הנתונה במחלוקת תהומית בין הציונות הדתית למגזר החרדי, אלא עסקה בניסיון להבין את הרציונל שמאחורי ההפגנות, ועם זאת בחר בוימל להעיר כי "שלמה בניזרי פרסם בתכנית הרדיו שלו נתוני אמת שלפיהם 30 אחוז משנתון ה'מזרחי' יוצא חילוני גמור, לא מניחים תפילין, לא שומרים שבת או טהרה.

''הוא הביא ראשי ישיבות מהציונות הדתית שמודים בכך, אז איך אתה שואל אותי איך בחור חרדי יכול להיכנס לצבא? יש כאן שאלה של מצווה או לא? המצווה הכי גדולה היא לשמור על החרדיות שלנו".