פרשנות
פיקוח על מעונות יום: הקשר אל ערפאת

משרד הרווחה פרסם תזכיר חוק לפיקוח על מעונות היום. מה הקשר בין הארגון שדוחף את החוק הזה, לבין המצור על ראש אש"פ ב-1982?

גיל רונן , ג' בחשון תשע"ח

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

משרד העבודה והרווחה בראשות השר חיים כץ פרסם היום (ראשון) תזכיר חוק לפיקוח על מעונות לפעוטות, שיקבע הסדר חוקי חדש וכולל לרישוי של מעונות יום לפעוטות בגילאי אפס עד 3 ופיקוח על פעילותם.

מאחורי המהלך עומד מאמץ ארוך טווח של הקרן החדשה לישראל. אנו נביא לכם את העובדות הידועות לנו עוד בטרם הגיע נוסח החוק לידינו. נציין את הנקודות שמדליקות אצלנו נורות אזהרה, ונמשיך לעקוב אחר החוק.

בהודעת משרד הרווחה נאמר כי "מטרת החוק היא להגן על שלומם, בטיחותם והתפתחותם התקינה, וכן על זכויותיהם וכבודם של פעוטות". המילים "זכויותיהם וכבודם של פעוטות" הן מילים שמדליקות נורות אזהרה (זוכרים את חוק "כבוד האדם וחרותו"? גם זה נראה תמים להרבה אנשים, בזמנו). אלה ניסוחים ששימשו את השמאל הניאו-מרקסיסטי בכדי להעניק סמכויות גורפות לעובדות סוציאליות, על חשבון ההורים הביולוגיים של הילד, בחוק הקרוי "חוק הורים וילדיהם", שחקיקתו קודמה בעבר, ללא הצלחה.

הודעת משרד העבודה והרווחה הסבירה שאת החוק הקיים לפיקוח על מעונות יש להחליף, בין היתר משום שהוא "לא נוסח במטרה לענות על הצורך לעידוד תעסוקת הורים בכלל ונשים בפרט". כידוע, הדגש על תעסוקת נשים, אף הוא תואם את הרוח הניאו-מרקסיסטית, ששואפת לתעסוקה מקסימלית של אמהות מחוץ לבית, וחינוכם של ילדים מגיל 0 על ידי המדינה.

"הקואליציה לחינוך מלידה"

ב-8.8.2016 נערכה הפגנה של "הקואליציה לחינוך מלידה" מול בית ראש הממשלה בירושלים. המדובר בגוף שהתחיל לפעול בתקופה שלאחר "המחאה החברתית" המהונדסת של 2011, והגשת המלצות ועדת טרכטנברג. כזכור, במסגרת המחאה ההיא הועלתה דרישה לחינוך חינם מגיל 3, במקום גיל 5 כפי שהיה עד אז. ועדת טרכטנברג אכן הובילה לשינוי הזה – אלא שאז התברר לציבור ההורים שמדובר בחינוך חובה חינם, ולא רק בחינוך חינם. חלק מהפעוטות אולצו לצאת לפעוטון כבר בגיל שנתיים ותשעה חודשים. לא כולם גמולים. מי שרצה לגדל את הפעוט בבית, אכל אותה. החוק מיושם בהדרגה בכל חלקי הארץ.

בכתבה של "דבר ראשון" על הפגנת "הקואליציה לחינוך מלידה" נכתב כי המפגינים דורשים "להשלים בהקדם את אישור הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות בכנסת, על מנת לתת בסיס חוקי להרחבת הפיקוח ובסיס של משאבים לשיפור הסטנדרטים הפיזיים כמתחייב מהחוק".

מי עומד מאחורי "הקואליציה לחינוך מלידה"? על פי הכתוב באתר קרן ברנרד ון ליר, מדובר בשותפות בין הקרן לבין ארגון הקרוי "אנו".

ומהו "אנו"? מדובר בארגון המאגד בתוכו שלושה ארגונים, שהראשון והחשוב שבהם הוא "אג'נדה". ומי הקים את "אג'נדה"? תשובה: הקרן החדשה לישראל.

על פי ערך הוויקיפדיה של "אג'נדה", הארגון הוקם בשנת 2003 על ידי המשרד לייעוץ אסטרטגי "בן אור תקשורת" ושתי"ל (זרוע השטח של הקרן החדשה לישראל) בתמיכת קרן פורד. "אג'נדה" עוסק בהשפעה על אופן הסיקור של נושאים שונים ומגוונים. למשל, משנת 2006 ועד 2008, הנושא המרכזי בו עסק "אג'נדה" היה שינוי אופי הסיקור של ערביי ישראל בכלי התקשורת.

בשנת 2013, הכנסות אג'נדה מתרומות הסתכמו ב-1,277,819 ש"ח, שמתוכם 290,000 דולר (מעל 80%) התקבלו מהקרן החדשה לישראל. בהנהלת "אג'נדה" כיהנו בין היתר רחל ליאל, מנכ"לית הקרן, ח"כ דניאל בן סימון ואנשי התקשורת רפיק חלבי ונטשה מוזגוביה. מנכ"לית אג'נדה מאז שנת 2008 היתה ענת סרגוסטי.

הקשר ליאסר ערפאת

ענת סרגוסטי, למי שצעיר מדי בשביל לזכור, היתה עתונאית בשבועון "העולם הזה", שעורכו היה איש השמאל הקיצוני אורי אבנרי. ביחד עם אבנרי נסעה סרגוסטי לביירות בשנת 1982 וראיינה את יאסר ערפאת – בשיא המצור של צה"ל על העיר. פעולה זו נתפסה ע"י רבים כאקט של בגידה.

כעת, לאותה סרגוסטי חשוב מאוד שתינוקות ישראליים מגיל 0 יחונכו במסגרות חוץ ביתיות. למה? מי יודע? אולי חזרה בתשובה.

על פי הכתבה ב"דבר ראשון", צוות בין משרדי קבע כי בישראל יש בין 380 אלף ל 425 אלף ילדים עד גיל 3. מתוכם כ-100 אלף נמצאים ב"מוסדות מוכרים", בקרוב ל-1,950 מעונות שסובסדו בשנת תשע"ו בתקציב של כמיליארד שקלים. כ-120 אלף פעוטות נמצאים במוסדות פרטיים, ולגבי השאר – כ-45% מכלל הפעוטות – "לא ידוע".

משרד הכלכלה מעריך שהוספת כ-300,000 פעוטות למערך הממשלתי תעלה 9.3 מיליארד שקלים בשנה. עוד דורשים שני המשרדים תקציב חד פעמים של כ-13.5 מיליארד ש"ח לבניית המעונות החסרים.

קחו את העובדות היבשות הנ"ל, הוסיפו את העובדה שהניאו-מרקסיסטים מרבים לחלום על פירוק התא המשפחתי ועל הכנסת המדינה למקומם של ההורים (ע"ע מרב מיכאלי), ותגיעו אתם למסקנות שאתם רוצים להגיע אליהן.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.