חדשים באינטרפול. שוטרי רש"פ
חדשים באינטרפול. שוטרי רש"פצילום: נאג'ה השלמון. פלאש 90

לפני שבועות אחדים צורפה הרשות הפלשתינית לאינטרפול כמדינה חברה. זאת למרות מאמצים דיפלומטיים של ישראל וארה"ב.

בין ההשלכות שעשויות להיות למהלך ומטרידות את ישראל נמצאת גם האפשרות להסגרת בכירים ישראליים, פוליטיקאים וקציני צבא, וגם החשש מחשיפתם של אנשי הרש"פ למידע מודיעיני ביטחוני בינלאומי רגיש.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על המהלך והשלכותיו עם הד"ר אלן בייקר, מי שבעבר היה היועץ המשפטי של משרד החוץ, מומחה לדין הבינלאומי, שנשמע מאוד רגוע, בניגוד אולי למומחים אחרים.

באשר לחשש מהסגרת בכירים ישראליים, אומר ד"ר בייקר כי הוא "לא חושב שהחשש הזה מוצדק. לאינטרפול יש חוקה שקובעת בסעיף מרכזי שאסור לפעול ממניעים פוליטיים במסגרת האינטרפול, כך שכל מה שיופעל ממניע פוליטי ייפסל, לכן אני לא שותף לדעות של גורמים גם בכירים שנכנסים למגננה".

"האינטרפול לא יוזם צווי מעצר אלא מהווה צינור להעברת צווים שיצאו כדין על ידי בית משפט ומבוססים על ראיות וכל מה שנחוץ במערכת המשפטית", מדגיש ד"ר בייקר המעיר, ובהמשך מבאר מדוע, כי "עצם קבלת הפלשתינים לאינטרפול היא מעשה חמור שמהווה הפרה של עקרונות האינטרפול".

באשר לחשש השני, החשש מזליגת מידע ביטחוני לידיים מסוכנות, אומר בייקר כי אכן "כל מי שחבר באינטרפול יכול לקבל גישה למודיעין שיכול להיות רגיש מבחינתנו".

עם זאת הוא מטיל ספק בגודל הסכנה הכרוכה בכך ואומר: "אני לא בטוח מה מידת המעורבות שתינתן לפלשתינים בתחומים האלה. הנטייה שלי היא לחשוב שכל התרגיל הזה של הצטרפות לאינטרפול לא נועד לכך שהם יהיו פעילים בארגון, אלא בסך הכול רצו להצטרף לעוד ארגון חשוב כמו שהצטרפו לבית הדין הבינלאומי הפלילי. הם רק רצו להוסיף עוד איקס ליד עוד ארגון כדי להראות שהם כמו כל מדינה".

כמי שהיה חלק ממנסחי הסעיפים הביטחוניים בהסכמי הביניים בין ישראל לרשות הפלשתינית מטיל ד"ר בייקר ספק ביכולת של המשטרה הפלשתינית לעסוק בתחומים שכאלה.

כשהתבקש להבהיר את קביעתו ולפיה קבלת הרש"פ לאינטרפול היא מעשה המנוגד לחוקת האינטרפול, הוא מסביר: "האינטרפול פתוח למדינות, ואין מדינה שקוראים לה פלשתין. הפלשתינים היו רוצים לחשוב שיש להם הכרה כמדינה באו"ם אבל האו"ם לא מקים מדינות. אין להם זכות חוקתית להיות חברים באינטרפול כמו גם בבית הדין בהאג, אבל הארגונים הללו מבוססים על רוב פוליטי של מדינות ולכן רוב אוטומטי שמחליט משהו לא בהכרח פועל על פי החוקה של אותו ארגון והם יכולים למעשה להחליט את ההיפך, וזה מה שקרה".

ואולי על אף שהצדק לצידה של ישראל העובדה היא שהארגונים הללו שיש בכוחם לתקוף את ישראל בנויים כולם מרוב פוליטי פרו פלשתיני, בייקר אינו נשמע נרעש גם מהנתון הזה. "מאז ומתמיד תוקפים אותנו", הוא אומר. "שלושים שנה ישבתי בוועדות האו"מים ותקפו אותנו. בשביל זה יש לנו דיפלומטים מוכשרים ומשרד חוץ".

לטעמו של בייקר מהלך פלשתיני חד צדדי שכזה, בהיותו מפר סעיפים משמעותיים בהסכמי הביניים שנחתמו עם ישראל לא רק שאינו מקרב את השלום, אלא שהוא גם מרחיק אותו, כיוון שישראל מובלת לפינה שבה לא תהיה לה ברירה אלא לומר שאם ההפרה הפלשתינית נמשכת הרי שהיא עצמה רואה בכל הסכמי הביניים כמבוטלים.

"לפי דיני האמנות הבינלאומיות, הזהות לדיני חוזים, אם צד אחד מפר הפרה יסודית את ההסכם הצד הנפגע יכול לראות בהסכם הזה כבטל. ממשלת ישראל החליטה לא לעשות את זה בגלל אינטרסים שלה כי המשמעות היא ואקום משפטי שלא בטוח שיטיב עם האינטרסים שלנו, אבל האפשרות הזו קיימת".

להערכתו של ד"ר בייקר החברות הרציניות באינטרפול אינן אוהבות את שילובה של הרש"פ בארגון. "אינטרפול הוא גוף מאוד חשוב ומקצועי ולא פוליטי, ואני בטוח שהמנהלים את האינטרפול, המדיניות הרציניות שזקוקות לארגון וחברות בו, מאוד מצטערות במה שקרה כי הפלשתינים והתומכים הפכו אותו לגוף פוליטי".

להערכתו לא יהיה מנוס בארגון אלא לייצר מידור שימנע את זליגת החומרים הביטחוניים לידיים בעייתיות. "ברור שיצטרכו להקפיד יתר על המידע על הסיווג הביטחוני של החומר ולוודא שלא יזלוג לגורמים שישתמשו בו לצרכים פוליטיים או אחרים".

על הצעדים שקדמו להחלטה באינטרפול מצידה של ישראל, צעדים שכשלו בניסיון למנוע את המהלך, אומר ד"ר בייקר כי אינו מכיר את הפרטים והוא "לא יודע מה בדיוק נעשה במשרדי החוץ המשפטים וראש הממשלה. היו מגעים עם משפטנים בינלאומיים בלונדון, קראתי על כך, אבל אני לא יודע מה היה".

בסיכומם של דברים אומר בייקר כי הוא חש רגוע ולמעשה גם ממליץ לכולנו להיות רגועים שכן בדיוק בבהלה שמסתמנת על פניהם של בכירים ישראליים בעקבות המהלך הפלשתיני מעוניינים אבו מאזן וסאיב עריקאת כשבחרו לנקוט במהלך. "הם יודעים שברגע שיודיעו פעם בשבוע שבועיים שהם הולכים לבית הדין הפלילי או לאינטרפול, הישראלים נכנסים לפאניקה וזה מה שהם רוצים. הם רוצים שניבהל. הם עשו את זה רק כי הם רוצים הישג יח"צני".

עוד מעיר ד"ר בייקר כי קבלת הפלשתינים לאינטרפול מציבה גם אותם בסכנת הסגרה, סכנה שאולי לא לקחו אותה בחשבון. "זו סכין דו צדדית שמסכנת אותם. אני לא בטוח שחשבו על כך, וזה מה שמביא אותי למחשבה שהם לא באמת מעוניינים בפרטי הפרטים של האינטרפול אלא בהישג של ההתייחסות אליהם כאל מדינה. חבל מאוד שהמדינות הרציניות, באירופה ובמערב, לא פעלו לשמירת הארגון שלהם.

''מה שקורה הוא שיש כרסום בקהילייה הבינלאומית כמו באונס"קו שאמור היה לעסוק במדע חינוך ותרבות, ואיבד את האמינות שלו כי הפלשתינים הפכו אותו למגוחך כשקבע שאין ליהודים זכויות בירושלים. כך גם מועצת זכויות האדם באו"ם, גוף שהפך להיות כזה שכל האג'נדה שלו זה לתקוף את ישראל.

''הם גם הפכו את בית הדין בהאג לטריבונל ביתי שלהם. זה פוגע בבית הדין הזה. הייתי ממנסחי החוקה של בית הדין הבינלאומי וזה נוגד את החוקה של בית הדין כגוף ניטראלי שלא פועל ממניעים פוליטיים. זה הרס למעשה את בית הדין הזה".