מהמוחות נגד סרבנים
מהמוחות נגד סרבניםצילום: גרשון אלינסון. פלאש 90

הצעת חוק ממשלתית מבקשת לקבוע כי בתי הדין ייתנו מענה לנשים עגונות גם אם אינן אזרחיות ישראל, על פי תזכיר החוק ישראל תיתן מענה לנשים עגונות בכל תפוצות העולם היהודי גם אם אינן אזרחיות ישראל.

עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה, שומעת על הצעת החוק הזו ומברכת עליה, אך לטעמה יש לדאוג לכך שהיא תכלול יחס דומה לסרבניות גט ולא רק לסרבנים.

בראיון ליומן ערוץ 7 אומרת עו"ד דיין-וולפנר כי בעוד "בעיית העגונות ידועה ויש הרבה כלים להתמודד איתה. לא כך הדבר בתופעת הגברים עגונים. פחות מדברים על עגינות גברים שגם היא כואבת. אמנם יכולים הקים משפחה ולחיות את חייהם אבל העגינות היא מקום מאוד לא נוח ולא קל להיות בו".

"בתי הדין נוקטים צעדים נגד גברים מעגנים והרבה פחות נגד נשים מעגנות", היא אומרת ומבהירה כי אמנם ננקטים צעדים אך לא בהיקף דומה. "הצעת החוק מדברת על הסמכת בתי הדין בארץ לתת סעד ליהודים זרים שהם סרבני גט. למעשה לבתי הדין הרבניים בחו"ל אין סמכויות. בית הדין היחיד שהוא בעל סמכויות הא בית הדין בארץ, שסמכויותיו הן על יהודים אזרחים או תושבים והצעת החוק היא להגדיל את הסמכות ליהודים באשר הם. התקווה היא שהצעת החוק תחול גם על סרבניות גט ולא רק על סרבנים".

לדבריה הניסיון מלמד כי די בתחילת מהלכים לנקיטת סנקציות כדי להביא גם נשים להסכים לקבלת גט. " יש לי לקוח שבמשך שבע שנים היה עגון והתחילו לנקוט סנקציות והוא קיבל גט. הוא רצה לחיות באופן ראוי עם בת זוגו והעובדה שהוא עדין נשוי לאחרת הייתה מאוד בעייתית עבורו".

המניע המרכזי להבדלי הגישה כלפי סרבנים לעומת סרבניות היא העובדה ש"אישה לא יכולה להביא ילדים לעולם ללא קבלת גט. הם יחשבו לממזרים וזו פגיעה משמעותית מאוד ביכולת שלה להמשיך את חייה", היא מסבירה ומוסיפה כי אמנם המשמעות היא שסרבנות גברים היא יותר חמורה, אך החל מגיל 55 לערך, כאשר עניין הילדים אינו על הפרק, אמור להיות שוויון מלא ביחס למעגנים ולמעגנות.

באשר לעצם ההצעה להרחיב את סמכויות בית הדין הרבני גם לחו"ל ולאפשר לו לפסוק כלפי יהודים באשר הם, סבורה עו"ד דיין וולפנר כי המהלך נכון ומבורך, בעיקר משום שלבתי הדין הרבניים במדינות העולם אין סמכות ממשית בחוק והם נאלצים להפעיל סנקציות קהילתיות כדוגמת חרמות וכיוצא באלה על מנת לחייב מתן גט. מתן סמכויות לבית הדין הרבני גם בחו"ל יהיה צעד חשוב.

להבנתה של עו"ד דיין וולפנר הצעת החוק אינה מחייבת הסכמה של המדינות שבהן חיים המעגנים והמעגנות, אלא מדברת על כך שכאשר יגיעו אותם יהודים לישראל יוחל בהליכים נגדם.