על עשייתו רבת השנים של גנדי למען מדינת ישראל היו מי שביקשו לאחרונה להטיל צל.
הטענות שהועלו נגדו הכאיבו לכולנו לכל מי שהכיר והוקיר את מעשיו הגדולים, אבל לפני הכל הכאיבו לכם בני המשפחה וליעל ז"ל משום שמגנדי נבצר להגן על שמו הטוב, להשמיע את האמת שלו. מעמד צד אחד נשמע והצד השני איננו, אבל הדבר הזה גם לווה בניסיון ברור לטשטש, או למחוק אפילו, את זכויותיו של גנדי ואת מורשתו של גנדי, וזה פשוט לא יקרה כי לא ניתן לזה לקרות.
לא ניתן למחוק בהינף יד באמצעות חרמות ובאמצעים כאלה ואחרים את זכויותיו החשובות של גנדי. המאבק על הקמת המדינה, בהבטחת ביטחונה והתפתחותה של המדינה וטיפוח אהבת הארץ שלנו.
מוקדם יותר סיפרתי בהר הרצל שהשנה עסקתי הרבה מאוד בהנצחתו של גנדי. לפני כמה חודשים קיבלנו החלטה שגנדי יונצח במועצה האזורית בשומרון. אני מבקש להודות לראש לשכתי יואב הורוביץ על עבודה נאמנה, נפלאה בגיבוש החלטה זו. על מתחם חדש באזור התעשייה ברקן כבר מתנוסס שמם של גנדי ושל רעייתו האהובה יעל, ועל המתחם הזה נקים גם מרכז מורשת.
אני חושב שזה מאוד מתאים כי גנדי מאוד אהב את השומרון לצד שאר חלקיה של ארץ ישראל. בידענות המופלגת שלו הוא הכיר את כל תולדותיו של השומרון והחשיב אותו כ'ערש לידתה של האומה', כך הוא התבטא. זאת הנצחה שמכבדת את זכרו. במקביל סיכמנו עם ותיקי הפלמ"ח, חבריו של גנדי, שמתחם שער הגיא יישא את שמם של פורצי הדרך לירושלים תש"ח. יש לנו כמובן חוב מוסרי עליון ללוחמי מלחמת השחרור ולנופלים שבזכותם כולנו פה. אמרתי קודם לכן שגנדי היה מעריך את ההחלטה הזאת כי הוא בחר לקרוא לבכור בניו 'פלמ"ח'.
לגנדי הייתה משנה ציונית סדורה שעשויה מקשה אחת, אני לא מתכוון לטרנספר, וכידוע לכם אני לא דוגל בעריקת אנשים מבתיהם, אבל אני כן מתכוון לחוט המשולש שהוא האמין בו וזה הדבר שאפיין אותו בכל נימי נפשו - עם ישראל, ארץ ישראל, מורשת ישראל.
היסודות הללו מתמזגים כאן במולדת ומרכיבים את בניין התודעה הלאומית. כששוחחנו בלשכתך, אדוני היושב ראש, אמרתי: "מה שאפיין את גנדי זה שהוא הבין שהמאבק על העתיד שלנו קשור בחיבור שלנו לעבר שלנו, למקום שנצרבנו בתוכו". מנסים להוציא אותנו מכאן ואנחנו נבחנים פעם אחר פעם לא רק ביכולות השכליות שלנו, ביצירתיות שלנו, בטכנולוגיות שלנו, את זה אפשר לעשות גם בדנמרק. ובקשר לאדמה, בקשר לארץ - הקשר של הודעה של ההיסטוריה, של האמונה.
הדברים האלה קובעים וגנדי הבין את זה והוא ירד לשורש העניין, וכל מי שהכיר אותו ידע עד כמה הדבר הזה מצוי בשורש הנשמה שלו. התפיסה שלו את הציונות הייתה חובקת כל. הוא גם האמין מעבר לדאגה שלנו לחיים שלנו כאן, שזה כמובן היעד העליון והמטרה של כל ממשלה כאן, הוא גם האמין ואני גם מאמין, שהיכולת שלנו לאחר כינון עצמאותנו היא גם היכולת והחובה להושיט יד לעמים אחרים.
לפני 51 שנים גנדי יצא בשליחות המדינה לאיראן, זו הייתה איראן אחרת כמובן, ומשם הוא המשיך לריכוזי הכורדים בעיראק והביקור אצלם טבע בו חותם עמוק. גנדי התרשם מהיותם של הכורדים עם לוחם ואמיץ. הוא נתקל פנים אל פנים בגילויי אהדה חמים לישראל שנמשכים עד עצם היום הזה, ושנים אחרי ביקורו בכורדיסטן העיראקית הוא אמר: "כאשר חילקו המדינות הקולוניאליות את שטחה של האימפריה העותמאנית הם התעלמו מהעם הזה ומזכותו לחיים לאומיים. המאבק הכורדי לחירות נודד ממדינה למדינה. הכורדים עזי הנפש לוחמים את מלחמתם בתנאי נחיתות ומחסור מול עולם אדיש ומתנכר".
אני לא אדיש, אני בטוח שגם אתם לא. הכורדים מוכיחים בשלות לאומית ומתינות בינלאומית. יש לנו סימפתיה גדולה מאוד למאוויים שלהם והעולם צריך לדאוג לשלומם ולעתידם. גנדי האמין בישראל כאור אמיתי לגויים.
כשהוא הגיע אל אותו חבל כורדי הוא הקים בית חולים של צה"ל. היום אנחנו עושים דבר דומה קודם כל בצפון - בשנים האחרונות טיפלו הרופאים שלנו - יהודים ולא יהודים דרוזים ומוסלמים – באלפי פצועים סורים ממלחמת האזרחים בסוריה. הקמנו בית חולים שדה בוודאי דומה למה שגנדי הקים שם. והנה מה שהוא כתב לפני 18 שנים בעקבות רעידת אדמה קשה שפקדה את טורקיה.
צה"ל שיגר אז משלחת חילוץ גדולה למדינה זו וגנדי כתב: "זהו צה"ל שהגיע ראשון מכל משלחות העולם אל אזורי הרעש, זהו צה"ל שהלביש במדיו רופאים ומהנדסים אזרחיים תוך שעה אחת. הם עזבו משפחות ועסקים וצה"ל שלח אותם אל התופת בטורקיה". חברי הכנסת, אם נחליף את השם טורקיה במקסיקו או נפאל או האיטי או הפיליפינים נקבל תיאור מדויק של מה שאנו עושים לטובת מדינות אחרות כולל מה שעשינו רק לפני חודש במקסיקו סיטי. בכל הפעמים הללו הוכח בדיוק ברוח שכתב גנדי שישראל היא לא רק מדינה חפצת חיים, היא גם מדינה מצילת חיים.
זו ישראל האמיתית שאינה מתעלמת ממצוקות שכנינו היא נחלצת לסייע להם כשמתרחשות טרגדיות קורעות לב גם בגבולנו וגם הרחק מעבר להם. מה גדול המרחק ביננו לבין המשטרים הקיצוניים והתנועות הקיצוניות במרחב שסובב אותנו. הם זורעים חורבן ומוות, אנחנו מקדשים ערכים של חיים וקידמה.
חברי הכנסת גנדי ידע את כל זה לפני ולפנים, פנימה והחוצה, עמוק עמוק בתוך הלב של האומה. חייו נגדעו בידי מרצחים נקלים בלב ירושלים בירתנו בכוונת מכוון, כי הוא סימל בעיני אויבנו זקיפות קומה לאומית, אמונה בלתי מתפשרת בצדקת דרכינו, דבקות בלתי מתפשרת בארצנו ונכונות בלתי מתפשרת להגן עלינו. שורשי אהבת ישראל שגנדי ביקש להעמיק באדמת המולדת מסייעים לנו לצמוח לגבהים בדור הזה, ומדור לדור. יהי זכרו ברוך.