"לבנות ולבנות, אבל בלי קיצורי דרך"

בנתיב האבות ההתיישבות הפסידה כי קברניטנו נהגו בשיטות הישנו. ראש מועצת אפרת עודד רביבי משיב למכתב תושבי נתיב האבות.

עודד רביבי , ו' בחשון תשע"ח

עודד רביבי
עודד רביבי
צילום: מרים צחי

בעקבות המאמר האנונימי שפורסם תחת השם הסתמי 'תושבי נתיב האבות', מצער שלא התבקשה תגובתי כי אז כל המאמר היה מאבד את תוקפו.

כל המילים הפוגעניות "מלבין פנינו ברבים, מתכבד בקלוננו, מתחנף לשמאל", נובעות במקרה הטוב מקריאה שגויה של דבריי ובמקרה הרע מניסוח מתסיס של יחצ"ן.

אין לי הרבה מילים טובות על החלטות בג"צ. וכשקוראים את פסק הדין נתיב האבות אתה מתמלא תחושת זעם וחוסר אונים אל מול האטימות השיפוטית גדולה.

אבל אי אפשר להתפוצץ כל פעם מחדש מהשרירותיות הזו של בג"צ ובכל פעם להיות מאוכזב מהגישה השלילית שלהם להתיישבות. לצערנו זה בג"צ הידוע והמוכר ולא נראה לי שהוא עומד להשתנות בשנים הקרובות.

ולכן אם אנו רוצים לצמוח ולהפריח את מרחבי יהודה ושומרון בעוד עשרות אלפי בתים חדשים אנחנו חייבים להפנים שהמציאות השתנתה. שדרכי ההתיישבות שהיו נהוגות בעבר השתנו ועלינו לנצח יחד איתם. בנתיב האבות ההתיישבות הפסידה כי קברניטנו נהגו בשיטות הישנות.

בניגוד למשפט הנבזי שנכתב במאמר לפיו אני מאשים אתכם כביכול בגזלת קרקע, אני דווקא מכיר היטב את תושבי נתיב האבות ומדובר באנשים טובים, ישרים והגונים, שביקשו למצוא מקום לגור, שהשקיעו את מיטב כספם כשהם סומכים על הגורמים המיישבים שהבטיחו שיהיה בסדר כשלכולם היה ברור שלא הכל שם בסדר, סגור ומאושר.

נכון, בעבר דברים כאלה הוחלקו, תוקנו או הוסדרו אבל אנחנו בעידן אחר שבו המשפטיזציה וארגוני השמאל הקיצוני והביקורת הבינלאומית נאחזים בכל בדל של משגה ומנצלים אותו לפגיעה בנו. כשמכירים במציאות זו, נערכים אליה נכון ולא מעניקים לערבים ולשמאל את ההנאה ממראות ההרס והחורבן.

אני מכהן כראש מועצת אפרת כ-9 שנים. בתקופה זו בניתי יותר מכל מועצה מקומית אחרת ביהודה ושמרון. כאלף מאה יחידות דיור בניתי עד היום והיד עוד נטויה. אנו מקדמים הליכי תכנון של 8300 יחידות דיור. תושבים חדשים הצטרפו לאפרת ובעזרת ה' יצטרפו אליה בשנה הקרובה עוד.

מישוב של 9,000 תושבים אנו צפויים להיות בעוד שנה וחצי 16,000 תושבים. אנו פועלים על פי חזונו של משה (מושקו) מושקוביץ שהבין שבכדי לבסס את ההתיישבות בגוש עציון צריכים להיות פה 100,000 תושבים.

לא פעם ניהלנו הליכים משפטיים ארוכים וסבוכים מול תביעות סרק לבעלות של ערבים ורק לאחר שהסתיימה הסחבת הממושכת במערכת המשפט, התחלנו בשיווק ובבניה. בלי קיצורי דרך. היו מקומות שהצלחנו ויש מקומות שהמאבק עוד לא הסתיים.

אני מבין היטב את התסכול של תושבי נתיב האבות, אבל האצבע המאשימה שלי לא מופנית כלפיהם, אלא רק לקברניטים שהוליכו אותם שולל. ארץ ישראל נקנית ביסורים, ויסורי המשפטיזציה הם חלק מהם. צריך להתמודד איתם, לעמוד מולם ולנצח.

אסור לנו ליפול למלכודת של דורשי רעתנו הששים לראות תמונות הרס וחורבן. תפקדנו לדאוג להראות עוד ועוד תמונות של בניה.