"ללמד את ילדינו 'לשחות' ברוחניות"

הרב יונה גודמן ממליץ להורים לא להסתפק בפתרון בעיות נקודתיות, מבלי להורות דרך ברורה ולטפל בשורשים.

רפאל לוי , ו' בחשון תשע"ח

הגיע הזמן ללמד את ילדינו לשחות ברוח
הגיע הזמן ללמד את ילדינו לשחות ברוח
צילום: ISTOCK



טוען....

פעמים רבות אנו מטפלים ברצף של סימפטומים, במקום לבצע טיפול שורש. הרב יונה גודמן מסביר כי עיקרון זה נכון בתחומים רבים: בבריאות, עת נותנים מענה נקודתי לרצף בעיות בריאות מבלי לבחון האם יש פתרון יסודי וכולל. בבטחון, עת לפעמים, בעקבות פיגוע מציבים שומר או עמדה צבאית, ובעקבות פיגוע במקום אחר שוב מציבים עמדה, במקום לחתור לפתרון כולל של בעיית הטרור.

הרב גודמן אומר שיסוד זה נכון גם בחינוך. לעיתים טרודים ההורים מהעובדה שבהשפעת חברים מאמץ בנם נורמות בילוי שאינן הולמות את החינוך הביתי. הם מגבילים את הבילויים בהם הוא נוטל חלק, ובה בעת מגלים שחברים לימדו אותו לגלוש לאתרים לא צנועים במחשב. הם מסיימים להתקין מסנן על המרשתת, ומגלים שהוא החל לגדל שיער או לעשן, כמו קבוצה של נערים בשולי החברה.

הרב מציע לטפל בשורש נושאים אלו של התנהלות תרבותית ונורמות התנהגות. את דבריו הוא משעין על פרשנות מקורית של הרב אלישיב זצ"ל לחובות האב כלפי בנו, המתוארות במסכת קידושין.

"בגמ' מוגדרות חובות האב כלפי בנו, ביניהן למול את בנו, ללמדו תורה ועוד. ברם, לפי דעה אחת, הוא חייב גם ללמדו לשחות". הרב תוהה מדוע לימוד שחיה מוגדרת כחובת יסוד? האם לא עדיף ללמדו ללכת ברחוב בבטחה או לעסוק בדברים אחרים שהם נפוצים בהרבה מאשר שחיה?

הרב גודמן מצטט פירוש של הרב אלישיב, שמפנה את תשומת הלב לעובדה שכאשר רואים בוּל עץ צף על פני המים, איש לא יאמר שבול העץ 'שוחה'. כולם יסכימו שהוא נסחף בזרם או צף. 'שחיה' מבטאת חתירה מודעת, לעתים נגד הזרם.

מכאן ליסוד שהרב גודמן מציע לאמץ בחינוך הילדים, "במקום להסתייג כל פעם שהם נגררים אחרי תופעת קצה זו או אחרת, עלינו לטפח את היסוד של עצמיות, של דביקות בדרך, של יכולת לעמוד נוכח לחץ חברתי. במובן זה, עלינו ללמדם 'לשחות' לבד, במובן הרוחני ולא רק הפיזי".

לדברי הרב, ישנן דרכים רבות כדי לטפח חינוך שורשי זה, שלדעתו נדרש יותר ויותר בימינו. "בין השאר, עלינו להשתדל בע"ה לשמש דוגמה אישית להתנהלות שאינה נספחת אחרי אחרים אלא מגלה נאמנות לערכינו. ניתן ואף רצוי לספר לילדים על התמודדויות כאלו משלנו, בהווה ואף בעבר. כמו כן, חשוב לזהות אירועים בהם הילד עומד על שלו, ולשבח אותו על כך. לא רק בהקשר לנושא הנקודתי בו גילה דביקות, אלא על גילוי התכונה של עצמיות, על גילוי עמוד שדרה של יציבות ונאמנות".

לדעתו, "ככל שנשקיע יותר בטיפוח אישיות יציבה, שפועלת מתוך אחריות ונאמנות לערכי המשפחה והתורה, כך נזכה שאתגרי החינוך יקטנו, ונראה ברכה במעשי ילדינו".